אלוקים אחד.רמב''ם יסודי התורה.

שלום רב.
אנו לומדים יסודי התורה,ורצינו לשאול אם הבנו נכון.
מבואר ברמב"ם: שדבר שאינו גוף לעולם הוא אחד.
שהחלוקה רק מצד הגופים ולא מצד מהות הדבר.
אנחנו הבנו שכוונתו: לדוגמא המושג משולש הוא אחד ומה ששייך שתי משולשים זה בחומר שיש להם תפיסה בפיזי. לדוגמה משולש פיצה ומשולש תן זכות קדימה. אבל במושג משולש זה רק אחד.
לכן חייב להיות שמהות רוחנית היא אחת.
עדיין נותר לברר מיניין שישנה מהות אחת שהיא אם כל המהויות,  ששמא אהבה היא מהות נפרדת מרחמים שכך אנו תופסים זאת!  וכך בכל המהויות כולם.? כלומר אלוקים לכל תכונה. (ריבוי אלוקימים.)
והתשובה: כשיש לכל תכונה מהות שונה(אלוקים) מ"מ נהיה מחויבים לומר שיש מהות משותפת לכולם והיא שהם מחויבי המציאות (שהם קיימים מאז ומעולם)
ודבר זה בלתי אפשרי: כיוון שבין מהויות שונות לא ניתן לחבר ברמה המהותית אלא אם כן יש מימד נוסף המאגדן כמו החומר שמאגדן למקום אחד או לגוף אחד.לדוגמה: המהות  המשולשית שהיא שלוש צלעות לא תתחבר לעולם למרות הריבועית שזה ארבע צלעות. ורק ברמה הגשמית אפשר לשים משולש בתוך צורה מרובעת. אבל ברמה המוסגית אין קשר ביניהם.
 
אם כן גם אי אפשר לאחד בין רחמים לשנאה ובין רחמים למחויבות המציאות,
ולכן אנחנו מוכרחים להניח שמהות  הרחמים היא לא מהות בפני עצמה, וכן מהות מחויבות המציאות, אלא ישנה מהות שלא מוכרת לנו שמאגדת בתוכה כמהות אחת את כל המהויות ושורשה אחד גמור!!! ואצלינו בעולמינו נוצרת הפרידה במהויות להגדרות שונות כך שרחמים וסבל נתפסים כדברים שונים.
‏אשמח לדעת אם הבנו נכון.
ואם לא אז מה הרמב"ם מתכוון, והאם אתה חושב שישנה הוכחה שאלוקים אחד?
ואם טעינו, אז בכמה בלבלנו את המוח. תודה.