ביאור ק"ו

נועם שאל לפני 3 חודשים

שלום הרב
נתקלתי במל”מ חו”מ ו א שם הוא דן ופלפל בשני לימודי ק”ו מוזרים מאוד מהתו”כ. לא כ”כ הבנתי את דבריו. האם הרב עסק בדבריו באחד מספרי הלוגיקה התלמודית? תודה רבה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 חודשים

אני מניח שכוונתך להלכות חמץ ומצה ולא לחושן משפט. לא זכור לי שעסקתי בזה, אבל קו”ח עם שני נתונים הוא תמיד מוזר, ובפשטות אין לעשותו, שהרי הוא ניתן להידרש לשני כיוונים מנוגדים (כמו שדורשים כאן). בכל זאת יש בש”ס כמה דוגמאות כאלה (למשל על ברכת המזון והתורה לפניה ואחריה) עסקתי בזה במאמר מידה טובה, תשס”ה, לפ’ שמיני (ראה שם את שני ההמשכים. השני הוא מס’ 79):
https://drive.google.com/drive/folders/0BwJAdMjYRm7IRmM4RGd0dG9zWU0

סנדומילוף הגיב לפני 3 חודשים

במאמר שם (שמיני תשס”ה, מספר 26) כדי להסביר שני ק”ו מנוגדים משני נתונים שפועלים במקביל מופיע מודל ‘שני השקפים’, לפיו דנים את הק”ו לפי הנתונים המפורשים בתורה בלבד בלי הדינים שנלמדים מדרשות. לכן בשלב הק”ו משתמשים בדין החסר כאילו הוא אינו, למרות שבפועל קיים לימוד אחר (הק”ו השני) שמלמד על הדין החסר הזה.
אם הבנתי נכון אז זאת טענה חזקה וכללית מאד. ואם היא נכונה קצת קשה להניח שלא יזכו בה הראשונים. מה עם סוגיא ערוכה לעניין דבר הלמד בגז”ש שחוזר ומלמד בק”ו. וגם אפשר למצוא דוגמאות לפירכות מדבר שלא מפורש בתורה כמו בתחילת יבמות מה לנזיר שכן ישנו בשאלה, אף שהיתר נדרים פורחים באוויר.
מדוע לא לנסח את הכלל בצורה יותר מצומצמת – ששני לימודים הבאים כאחד מתחילים ביחד מהנתונים (שני נתונים) ומלמדים את שלהם במקביל, אך לעולם כן עושים לימודים ופירכות גם מתוצרים של דרשות.
זכור לי שהיו שכתבו שק”ו חסר כזה משני נתונים הוא בעצם בניין אב.

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

אני מניח שכוונתך הייתה לדבר שנלמד בקו”ח שילמד בקו”ח.
אני כבר לא זוכר בדיוק מה שכתבתי, אבל איני חושב שמה שנלמד מדרשות לא משחק בכלל על המגרש. אפשר לומר שרק במקום שבו ניתן למלא את שתי המשבצות בצורה סותרת משאירים אותן ריקות כאילו יש שם דין שלילי. אולי זה מה שהתכוונת כאן.
זה יכול להיות בניין אב אבל לא זה הניסוח בגמרא. היא לומדת כאן קו”ח. אחרת הקו”ח הדו צדדי הזה באמת היה נשאר תמיד מכוח בניין אב.
כעת חשבתי שייתכן גם לומר שכשהדין לא מופיע בפירוש בתורה זה לא כמי שאינו אלא שזהו דין חלש יותר (שכן המפורש בתורה הוא חזק ממה שאינו מפורש). ואז אפשר לבנות קו”ח מדין חלש לדין חזק (ולא מהיעדר לדין חיובי): ומה במקןם שהתורה לא כתבה שחייב ברכה לפניה (במזון) חייב לאחריה, אינו דין שבמקום שהתורה כותבת ברכה לפניה (תורה) יהיה חייב אחריה? ואולי העליתי את האפשרות הזאת שם, כבר איני זוכר.

סנדומילוף הגיב לפני 3 חודשים

העלית את האפשרות הזאת שם ודחית (סביב הערה 7) שאם המפורש חזק משאינו מפורש אז הפער הזה נשאר גם אחרי הק”ו ויכול לשמש כפירכא. למשל בק”ו שכתבת שתורה חמורה ממזון ולכן נלמד שחייבת ברכה אחריה, נפרוך מה למזון שכן מפורש בו ברכה אחריו לכן יש בו ברכה אחריו תאמר בתורה שעכ”פ לא מפורש בה אז אולי מאותה סיבה גם אין בה ברכה בכלל. [אם כי לזה אולי י”ל שמנסים לצמצם את הפערים, וכיון שמצאנו תורה חמורה ממזון בברכה לפניה ננסה לצמצם את הפער גם בברכה שאחריה שתורה תהיה לפחות חייבת גם אם לא מפורש בה. אך בכל אופן אם אפשר לעשות פירכא מהפער בין מפורש ללא מפורש אז מסתבר שאפשר למצוא עוד הרבה פירכות ללימודים שיש בש”ס וזה טעון בדיקה רצינית].

אם גם מה שנלמד מדרשות משחק על המגרש אז ק”ו מידותי חוזר להיות מידה הגיונית (כלומר שעוסקת בדינים בפועל) ולא דמוית טקסטואלית (שמתעלמת מדינים אם הם לא נלמדים ישירות מהטקסט). כעת שמתי לב שבהערה האחרונה (הערה 11) כתבת ‘ייתכן שגם שאלת למד מן הלמד נקשרת לנושא זה (ראה על כך בדף לפרשת פקודי) ואכ”מ’, שזה מה ששאלתי מעניין חוזר ומלמד, אם כי לא הבנתי מדוע ”ייתכן” ולא נקשרת בוודאי (אראה בערב בדף לפרשת פקודי).

סנדומילוף הגיב לפני 3 חודשים

אגב כרגיל בכל פעם שמזדמן לי עיסוק בדרשות אני נזכר בתוגה ביוזמה שכתבת באחד גליונות מידה טובה לבנות מאגר מפולח ומסודר של כל הדרשות בספרות חז”ל.
בפרט יהיו שם את כל הנושאים עם כל החומרות והקולות שלהם ואפשר יהיה באבחת שאילתא למצוא את כל הפירכות (מקוטלגות למשל לפי פירכא מציאותית כמו ‘שכן נהנה’ או מסברא ‘שכן חיי עולם’ או מדין מפורש או מדרשה פרשנית או ממידת דרש).
בנוסף יהיה אפשר לייצר את כל הקלים וחמורים שאפשר לעשות על בסיס הנתונים המופיעים בש”ס אבל שלא מופיעים (למשל הקל וחומר בגיליון 26 הנ”ל שמשקוף יתחייב בציצית קל וחומר מארבע כנפות שפטור ממזוזה וחייב בציצית. התשובה “זה לא רלוונטי” לא כל כך ברורה לי. יש דיונים האם עושים ‘פירכא דלא שייכא’, אבל ‘קל וחומר דלא שייך’ זה עניין שדורש ניתוח יותר מסודר). וגם אולי לייצר ‘צד שווה’ מכמות גדולה של מלמדים.
הבעיה שזאת עבודה קשה וארוכה ושחורה משחור וסביר להניח שמי שיעסוק בה עצמה לא יהיה בעל כלים מספיקים גם כדי לנתח ולאכול מפירות מטע החרובים שהוא נוטע. אפשר ברשותך לשאול האם ממקומך וקשריך באוניברסיטה ניסית לעניין קבוצות בהרמת פרויקט כזה? אם היתה לי צנצנת עם עוד תשע נשמות הייתי משקיע שתיים מהן בבניית מאגר כזה.

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

כאן חזרת לבעיה שונה: הסתירה בין שני כיווני הקו”ח. אני דם בעצם הלימוד של כל אחד מהם לחוד.
מכיוון שאין לי קשרים באוניברסיטה איני יודע כיצד להרים זאת.

סנדומילוף הגיב לפני 3 חודשים

את האפשרות שדין שאינו מפורש הוא קל יותר מדין מפורש ומאפשר ללמוד קו”ח דחית כאמור מכך שזו פירכא על כל קל וחומר בעולם: “בעיה כזו מתעוררת בכל קל וחומר … אם כן מסקנת הקל וחומר סותרת את הנחותיו [7]. בנוסח אחר: תוצאת הקו”ח מהווה פירכא על ההיסק עצמו: מה ללמד שכן תוקף הדין בו הוא קל יותר (שכן הוא יוצא מדרשה) מאשר במלמד (שכתוב במפורש במקרא)”
האם היא גופא מכך שזו פירכא על כל קל וחומר מוכח שזאת לא פירכא טובה, כלומר זה כלול בחידוש של מידת הדרש קל וחומר שזאת לא פירכא. אבל עדיין ייתכן שעושים מזה קל וחומר. כלומר אתה מניח כאן שמה שנחשב קולא/חומרא לעניין פירכא הוא גם נחשב תמיד קולא/חומרא לעניין ביסוס ציר ההיררכיה. אולי לא? אין לי סברא להציע בעניין אבל אפשר להגיד שכיון שכפירכא זאת פירכא לכל ק”ו אז למדנו מהמידה עצמה שזאת לא פירכא טובה, אבל אין לנו בו אלא חידושו וזה כן יכול לשמש לצורך לימוד ק”ו.

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

כעת הבנתי את דבריך (כלומר דבריי). ייתכן שאתה צודק. זו סוגיא קשה אצלי.

השאר תגובה