ב״ש וב״ה

גם 15 רעיונות יסודיים זה טוב. מאז שקראתי את אישים ושיטות אני תוהה מה אפשר לעשות כעין זה לגבי הראשונים ועוד ללכת הלאה (גם באישים ושיטות לפחות אצלי דומני שבעיקר אצל הגרח והרוגטשובר אפשר לקלוט משהו שיטתי). ניסיון לזקק קושיות אופייניות, רעיונות יסודיים וטכניקה כלשהי. אני לא מכיר מספיק ספרות בנושא. על הרז"ה עשה תא שמע (לא מה שאני מחפש) ועל רבנו תם עשה רמי ריינר (רחוק עוד יותר). זכור לי שראיתי גם על הרמב"ן. אבל צריך למדן גדול עם רפלקסיות פילוסופיות ומתודולוגיות מפותחות. על התנאים דומה שיש עוד פחות (גם כי אין מספיק חומר). ואולי באמת אין שיטה בחידוש

אם כי בין בית שמאי לבית הלל כיון שכבר קיים מכנה משותף והוא בולט למדי (חומרא נגד קולא, כפי שכבר במשנה אלו מקולי בית שמאי וכו') אז נשמע סביר שאם מחפשים קשר מהותי צריך לחפש אותו במשהו מופשט וכללי שמתפרט באופן טבעי בכל המחלוקות. ור' https://did.li/mikyab-BetHillelBetShamai.

לבית שמאי היה סופר אגו חזק יותר

טירגיץ אריה חיון כתב עבודה דוקטורט על ב״ש וב״ה, אלא שרציתי לדעת האם יש בזה משהו להגיד שמאחורי מאה מחלוקתות עומד יסוד עקבי אחד.
אגב למה תא שמע וריינר זה רחוק ממה שאתה מחפש ? מה אתה מחפש בעצם ?

אני לא ממש יודע מה אני מחפש (ומסתמא עוד רבים מחפשים). לנסות 'לפצח' את הדמות מה קווי המחשבה הייחודיים לה כך שלמשל אפשר להפעיל את אותם 'כלים' במקומות אחרים. ואולי אפשר לברוא מפות כאלה ולשבץ בהן דמויות עם קשרים ביניהן ולעקוב אחר תולדות הרוח הלמדנית.

אולי גם לעשות איזשהו אומדן בסיסי מה נראה אם אין שיטה בחידוש. אם יש עשרה נושאים ובכל נושא פתוחות 3 אפשרויות ויש לפנינו שני ראשונים וכל אחד מגריל בכל נושא את אחת האפשרויות (בחוסר שיטתיות מוחלט), אז בתוחלת תהיה ביניהם מחלוקת בשני שליש מהנושאים, בלי שזו אינדיקציה לכלום. לכן כדי להשתכנע שיש טעם לחפש מכנה משותף צריך מובהקות גדולה יותר.

נראה שבדין צרה בית הלל היו דווקא לחומרא ובית שמאי לקולא.

ב"ש מעדיפים ללמוד את הפסוק כצורתו גם כשזה נגד הסברא לעומת ב"ה שמעדיפים לדרוש, ב"ש מעדיפים לא לחלק באיסורים גם במקום שצריך לחלק ולהתיר אלא לאסור את הכל. – זה כמובן גורם להרבה חומרות.