דטרמיניזם לוגי

שו”תקטגוריה: מחשבהדטרמיניזם לוגי
BookerDewitt שאל לפני חודש 1

שבוע טוב ושנה טובה,
בספרך מדעי החופש עמוד 127 אתה כותב:
“ערך האמת של הטענה היה “אמת” כל הזמן, אלא שעד עכשיו אנחנו (וגם אף אחד אחר) לא ידענו זאת. כעת הדבר הגיע לידיעתנו. אך בו בזמן אין זה אומר שלא יתכן מצב שבו לא מתרחש קרב ימי, כלומר שהקרב היה קבוע מראש (כפי שגורס הדטרמיניזם). מצב כזה בהחלט יתכן, כפי שסובר הליברטריאניזם. אם לא יתרחש קרב ימי, או אז יוברר למפרע שערך האמת של הטענה הוא “שקר”, וגם זה היה המצב מאז ומעולם אלא שעד עתה לא ידענו על כך.”
אם לא התרחש קרב ימי והוברר למפרע שערך הטענה הוא שקר אז הוא לא יכל להתרחש בכלל כי זה היה המצב מאז הוא מעולם. איך הבירור למפרע פותר את הבעיה?
כלומר, אם ההתרחשות הפיזיקלית של עוד אלף שנה קובעת את ערך האמת של הטענה עכשיו איזה ערך אמת אנחנו יכולים להצמיד לטענה אם אין לנו את המידע על ההתרחשות? זה יכול להיות או אמת או שקר ואז מה יעזור הבירור למפרע והעל זמניות של הלוגיקה.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

לא הבנתי את השאלה. הכל יכול להתרחש בעתיד, וכשזה יתרחש זה יקבע את ערך האמת של הטענה למפרע.

BookerDewitt הגיב לפני חודש 1

אז מה ערך הטענה בהווה כאשר המידע על האירוע העתידי לא קיים? אם תגיד שאין ערך אמת האין זה סותר את חוק שלישי הנמנע?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

הסברתי את זה שם. ערך אמת אינו אלא תווית שאנחנו מצמידים, ולכן הוא לא “קיים” בזמן כלשהו. הוא א-זמני. ולכן גם הפשעעה אחורה בזמן אינה בעייתית לגביו, כי היחס בין האירוע לערך האמת של הטענה שמתארת אותו אינו יחס של גרימה סיבתית.

נועם הגיב לפני חודש 1

האם אפשר להגיד שכל עוד הדבר לא התרחש להגיד שיהיה קרב ימי זה משפט חסר משמעות?
יהיה למשפט אותו עאך אמת כמו למשפט “המשפט הזה נכון” או “המשפט הזה לא נכון” או למשפט “בננה”, משפטים חסרי משמעות, לכן לא בעלי ערך אמת ולא בעלי ערך שקר.
האם זה נכון?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

ממש לא. יש לו משמעות מאד ברורה. מה ההבדל במשמעות בין האמירה “מחר יהיה קרב ימי” לאמירה “אתמול בקמצ’טקה הייתה מלחמת שוורים”? שתיהן טענות שאומרות משהו מאד ברור ואינך יודע את ערך האמת שלהן.

פשיטא הגיב לפני חודש 1

אין שום דבר מיוחד בערך “אמת” משאר הערכים והמצבים הנפשיים של האדם. ואין שום דבר מיוחד בעתיד יותר מבהווה. גם בהווה יש משפטים שהם אמת ורק בודדים יודעים שהם אמת והרוב לא.

לדוגמה רוב המשפטים המתימטיים רק בודדים יודעים את אמיתותם השאר אינם מכירים כלל את המשפטים, או שאינם מכירים את ההוכחה.

משפט הוא אמיתי בשביל אדם מסויים רק אם אדם מסויים מרגיש שהוא אמיתי, ורק באותם רגעים שהוא מרגיש שהוא אמיתי.

אבל אנחנו מטעמי יעילות ועצלות מרחיבים את ההגדרה לכך זמשפט הוא אמיתי אם אי-פעם אדם המומחה לעניין יוכיח לעצמו שהוא אמיתי.

משפטים שלא יודעים אם הם אמיתיים אך חושבים שיש סיכוי לא מבוטל שהם אמיתיים מכונים השערות.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

פשיטא, כל הקריטריונים שנתת אינם רלוונטיים. משפט הוא אמיתי הוא תוכנו מתאים למצב העניינים בעולם שהוא מתאר. לא משנה אם מישהו אי פעם יוכיח זאת או אפילו יידע זאת. אלו יכולים להיות קריטריונים אפיסטמיים ולא לוגיים (איך אני יודע שמשפט הוא אמיתי, ולא מה ההגדרה של אמיתיות של משפט).

פשיטא הגיב לפני חודש 1

“משפט הוא אמיתי הוא תוכנו מתאים למצב העניינים בעולם שהוא מתאר”

זה בדיוק מה שאמרתי, רק במילים אחרות. התוכן של משפט זה מה שמשתמע מהסידור של המושגים שלו, וכדי שיהיה סידור לוגי, ומושגים, נדרש אדם. כשאין אדם, אין משפט, כשאין משפט, אין מה להוכיח, כשאין מה להוכיח אין אמת.

אין שום משמעות לדבר על משפט ללא אדם התופס את המשפט. מילים, מושגים, לוגיקה, כל אלו קורים אך ורק בנפשו ובשכלו של האדם. מצב העניינים שמשפט מתאר הוא גם חלק מהנפש. הכל קורה בנפש. באין נפש אין משפט.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

שוין. כנראה אנחנו משתמשים בשפות שונות לגמרי. אני לא רואה שום קשר בין אמירותיך לדבריי.

השאר תגובה