האמונה אינה לא שכל ולא רגש

שו”תקטגוריה: אמונההאמונה אינה לא שכל ולא רגש
אלעד שאל לפני 9 חודשים

שלום הרב,
האם תוכל להסביר לי את האמירה במשפט הזה של הרב קוק?
כמובן שלא אתה כתבת אותו ואינך מחוייב לו,
אני חש שהמשפט הזה נופל בקטגוריית ה’נונסנס’, אבל כרגע אני בדעת מיעוט.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 9 חודשים

אני לא חושב שזה נונסנס, אלא יותר עניין של הגדרה. אמונה נכנסת אצלי לגמרי בשכל. אם תגדיר רק תצפית והיסק לוגי ממנה כשכל (כדעת הפוזיטיביסטים) אז אולי אמונה זה משהו אחר.

אלעד הגיב לפני 9 חודשים

ואם האמונה אינה לא שכל ולא רגש, ‘אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה’,
זה מבהיר יותר את המשפט?

mikyab צוות הגיב לפני 9 חודשים

ברור. עכשיו הכל מובן. 🙂

נתנאל הגיב לפני 9 חודשים

זה שהדברים נשמעים מנותקים ובלתי מובנים לא אומר דבר על אמיתות תוכנם..
במקום לגשת בענווה מתחת למילים ולנסות להתרומם למבט של הוגה אדיר כמו הרב קוק זצ”ל (ורבים כמותו) ולהבין למה הוא מתכוון באמת אנחנו נותרים ברמת ההשכלה הנוכחית שלנו (שהיא כגובה הדשה אצלי בחצר והוא סינתטי) ומחלקים לו ציונים.
זו רדידות מחשבתית ויהירות.
ואין בכוונתי לטעון שתמיד אנו נדרשים לקבל את דברי הגדולים מאיתנו רק משום שאלו יצאו תחת לשונם. ממש לא.
אבל להתבצר בעקשנות בהבנות שלנו ולפסול כל מה שישמע לנו מרחף ובלתי רלוונטי רק משום שהשפה כזו- ככה א”א להתקדם בחיים.
לחשוב. אבל לא לשכוח להקשיב.

אלעד הגיב לפני 9 חודשים

אני לא יודע מהיכן אתה מסיק דברים כאלו עלי.
לפני מספר שנים כשהאמונה התמימה שלי נסדקה לה, ולא השכלתי למצוא לעצמי אמונה חדשה,
ניסיתי לפחות לחקור בטיבה של אותה אמונה תמימה.
האם היא נבעה מידיעה כלשהי שידעתי ושכחתי? האם היא כח בכוחות הנפש שלי? ואם כן מה זה אומר? והאם אני מכיר בלגיטימציה של אותו כח בכוחות הנפש? ומה קורה כשאותו כח פתאום מפסיק לתפקד? האם לרב קוק יש כאן בשורה למאמין התמים? או דווקא אמירה למאמין המברר?
ולכן, כשבספרו החדש של הרב סבתו הוא פשוט מצטט את המשפט הזה בלי להרחיב עליו, בלי להעמיק, בלי להסביר מה זה אומר, הדבר מעורר בי רוגז.
רוגז על מחנכים שלא מעמיקים במושג האמונה, ובפרט על רבותיי מישיבת ברכת משה המעטירה.

נתנאל הגיב לפני 9 חודשים

ובזה אני מזדהה אתך לחלוטין. אני לומד בישיבה קווניקית ומי כמוני רואה שהרבה רמי”ם שם מדברים בשפה הגבוהה הזו ולא בטוח שהם מבינים את משעות הדברים שיוצאים להם מהפה.
אבל יש להבחין בין השטחיות של התלמידים לבין העומק שוודאי נמצא במחנך (הרב זצ”ל לצורך העניין).
אני לא מקבל את התופעה המרגיזה של הדקלום שדברת עליו. אבל גם לא את המסקנה הילדותית האומרת שכנראה גם הרב קוק מדבר בקודים ובאוויר.
אני לא מוותר לרבנים שלי ומעמיד אותם במקום. אני שואל. מה זה קודש? מה זה נשמה? מה זה הוויה? מה זה המשפטים האלה שכרגע נשמעים לי לא יותר מבליל דברים מדומיין?
אני יוצא מנק’ הנחה שאולי (רק אולי) יש משהו שם שאני עדיין לא מצליח להבין וחותך בכל הכוח ובכנות להבין. אחרי שעשיתי את המלאכה זו ואני מצליח לשקף את התוכן העמוק/מנותק הזה שהם אומרים אותו בשפה שלי בצורה בהירה ומדוייקת, רק אחכ’ אוכל להחליט האם אני מקבל את זה או לא. אבל לא ליפני.
ואגב הדברים שלי לא היו מופנים דווקא כלפיך. אני נהנה מהשוטות כאן באתר אבל היהירות הזו שהצגתי ליפני כן צועקת מכל פינה.

מיכאל הגיב לפני 9 חודשים

אשמח לשמוע (לקרוא) מה דעת הרב על הנאמר כאן?

כפיר הגיב לפני 2 חודשים

מה שאני מבין שהרב טוען שאמונה היא קשר של הנשמה לקב”ה, מעין קשר טבעי, כמו ויהי אומן את הדסה, מרדכי גידל את הדסה והיא נהייתה לחלק מביתו. אני יכול להרגיש את הקשר או לא, אני יכול להבין אותו או לא, הקשר קיים מכל מקום. הבן הוא בן, בין אם הוא מודע ובין אם לא.
אולם איני יודע מקור להגדרה כזו, אולי מספרי קבלה.
הרמב”ם הבין את האמונה יותר כידיעה וידיעה מושכלת.

נדב הגיב לפני 4 שבועות

אם אפשר להוסיף על דבריו של כפיר, נראה לי שאפשר להוסיף כאן גם את מושג האינטואיציה, האמון הטבעי, שאני מתבונן על העולם וחש ש’יש כאן משהו’, העולם איננו כלי ריק, יש בו נשמה ומשמעות (והראיה, שאני כל כך טורח למצוא את אותה משמעות). גם אם אינני יודע לגמרי, ולעולם לא אוכל לדעת לגמרי, מהו בדיוק אותו ‘משהו’. האינטואיציה והאמון הבסיסי הזה מהוים אינדיקציה לקיומו של הקשר שכפיר דיבר עליו – היא נובעת מ’מהות הנשמה’, ממעמקי ההכרה שלנו.
אפשר להכליל את זה ב’שכל’, שהרי כל האקסיומות הן כאלה במובן מסוים. אבל נראה לי שבאמונה, הפער בינה לבין דרכי החשיבה הרגילות הרבה יותר נוכח. מה שברור, שכוונת הרס היא שאמונה איננה נובעת מניתוח של תופעה מסוימת וכד’, אלא הכרה ראשונית ובסיסית של האדם.
מעניין לשמוע אם הצלחתי לקרב קצת את הדברים אל השכל והלב…

נדב הגיב לפני 4 שבועות

*שכוונת הרב

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שבועות

דברים תמוהים. שהרי אברהם אבינו היה הכופר הגדול ביותר בזמנו.
האמונה היא משורש העבודה זרה.

נדב הגיב לפני 4 שבועות

גם השכל יכול להיות שורש לעבודה זרה. השאלה היא האם אתה יודע להשתמש בו…
וכן גם בכוח האמונה כמובן.

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שבועות

הפוך. ע”י השכל מתנתקים מאותה ע”ז שהאמונה מושכת אליה.

נדב הגיב לפני 4 שבועות

טוב, מה אני יכול לעשות עם אמירה כל כך נחרצת… אם אתה אומר, כנראה אתה יודע…
רק הבהרה חשובה – כשאני אומר ‘אמונה’, אין הכוונה להאמין לכל דבר שמישהו עם זקן אומר. למעשה, לפחות בתיאור שלי אין שום קשר בין אמונה לבין להאמין למישהו; להיפך, זו הקשבה פנימית של האדם אך ורק לעצמו. לא יודע אם זה מה שהבנת ממני או לא, בכל מקרה חשוב לי להבהיר.

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שבועות

מה כל כך מעניין בזה שאדם מקשיב לטמטומו?
ומה ההבדל בין להאמין לעצמך ללהאמין למישהו אחר?
וכבר נאמר אל תאמין בעצמך עד יום מותך.

לכן לא ברור מה הקשר בין כל הדיון הזה ליהדות.

נדב הגיב לפני 4 שבועות

כן, כי להאמין לקפריזות של השכל שלך… זה בוודאי יהדות. תקשיב קצת למה שאומרים היום על החשיבה האנושית וה’אובייקטיביות’ שלה.

נדב הגיב לפני 4 שבועות

כמובן שאין בכוונתי לזרוק את השכל, אבל נתינת האמון בעצמך היא בסיס גם לשכל וגם לאמונה. באותה מידה ממש, אולי עם יתרון מסוים לאמונה (בהנחה שאתה באמת מברר אותה כמו שצריך).

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שבועות

נדב גם על זה נאמר ואל בינתך אל תישען.
מה יש לך כל כך להאמין בעצמך? נולדת אך מקודם, ועוד רגע אתה הולך. מה ההתלהבות מהעצמי הזו.

נדב הגיב לפני 4 שבועות

בסוף אני צריך לבחור בדרך חיים מסוימת. אז אני עושה את המירב שאני מסוגל…

נדב הגיב לפני 4 שבועות

דרך אגב, בעיני המירב הזה הוא משמעותי מאוד. אבל גם אם זה לא כל כך משמעותי, זה לא משנה דבר לענייננו. משהו אתה צריך לבחור, ועדיף שתעשה את זה בצורה הכי טובה מאשר ש(לא יודע מה האפשרות השניה בדיוק).

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שבועות

נדב. איפה ראית בדברי משהו על לא לעשות את המירב?

נדב הגיב לפני 4 שבועות

ראיתי בדבריך תעדוף לא ברור ולא מבוסס בין השכל לבין האמונה (או כפי שניסיתי להציג – ההקשבה הפנימית לאינטואיציות הכי בסיסיות שלי, התחושה שהעולם אינו ריק ממשמעות). לא הבנתי מדוע לזה אתה קורא עבודה זרה, ‘האדם מקשיב לטמטומו’ וכיוצא באלה שבחים, ולזה אתה נותן קרדיט עצום ושליטה מוחלטת?
בעיניי כמובן אין סתירה ביניהם, אבל אתה כתבת שכן – אז למה להאמין לזה ולא לזה?
וכנודע המרא דאתרא כאן האריך רבות בספריו על כך שכל האנליטיקה מבוססת על האינטואיציה הראשונית של האדם (האקסיומות), עיין שם ואין כאן מקומו.

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שבועות

לא יודע מה זה אינטואיציות בסיסיות. מעצם טבע האינטואיציה זה שהוא מגיח וזהו. הוא צץ. מה יש להקשיב לו? ובכלל, אינטואיציות שמבוססות על חוסר לימוד וידע משקלם לא גבוה במיוחד.
לאחר שאדם לומד הרבה הוא מפתח את היכולת לזהות דברים לא נכונים במהירות רבה.

כל מה שלא נובע משכל הוא ברמת אינטיליגנציה ותחכום של קוף. וכך יש להתיחס לזה.

ואם זה (“כל האנליטיקה מבוססת על האינטואיציה הראשונית של האדם”) היה נכון אז התורות האנליטיות היו מתפתחות כבר לפני מאות אלפי שנים.
ולא רק זה אלא שכל אדם היה מפתח את כל התורות האנליטיות. ולא רק זה אלא שהוא היה עושה זאת אף בצעירותו.
ומכיוון שזה לא קורה, זה אומר שאין כאן שום אינטואיציה ראשונית, אלא פיתוח מאוחר ומתוחכם. האנליטיקה מבוססת על ביקורת. הטלת ספק. בירור.

נדב הגיב לפני 4 שבועות

הדברים ארוכים. אכן, החילוק בין אינטואיציה לרגש חולף, והיחס בינה לאנליטיקה, ביקורת והטלת ספק זוקקים בירור וביסוס. מוזמן בחום לעיין בספריו של הרב מיכאל, ביחוד ‘שתי עגלות וכדור פורח’ (אולי הרב מיכאל עצמו יהיה מוכן להפנות למשהו תמציתי יותר). ומוזמן גם לפנות אלי ישירות במייל שלי nadavbloch55@gmail.com

השאר תגובה