הערות על הספר אמת ולא יציב

שו”תקטגוריה: מחשבההערות על הספר אמת ולא יציב
נ' שאל לפני 4 שבועות

שלום, דיברתי איתך בבית-מדרש-בין-הזמנים שהיה לפני כחודשיים, אחרי השיעור (על ביקורת המקרא בגדול). הזכרתי שם שיש לי כמה הערות קטנוניות לגבי אי-דיוקים בספר “אמת ולא יציב”. הנה כמה מהן שאני זוכר עכשיו ממרחק הזמן:
1. בעמוד 70 רשמת בסוגריים “(שהרי לו היה מניח[את המבוקש -נ.] , הוא היה תקף)” – אבל זה לא מדויק. יש טיעונים המניחים את המבוקש ואינם תקפים:
הנחה: P גורר Q
מסקנה 1: P (לא תקף!)
מסקנה 2: P גורר Q (השימוש הטריויאלי בהנחת המבוקש)
להגנת המשפט שבו השתמשת ניתן לומר שאנו מניחים אינטליגנציה של הצד השני (אבירות?) ולכן פשוט נתעלם מהמסקנה הלא תקפה. אבל זו עדיין טעות (שבהחלט קטנונית להערה מצדי, אך שווה תיקון).

2. בעמוד 222 אתה טוען שהויכוח על אידיאה מסוימת “מעיד על … סוג של יש(אידיאה) בעל מאפיינים מהותיים” – אך הויכוח אינו מעיד על קיום האידיאות (לא מחזק את הצד של אפלטון), אלא מעיד על קיום האידיאות בהכרה שלנו, ועל כך גם אריסטו יסכים, לא?

3. בעמוד 223 כתבת “כאשר יש אובייקט מרוחק ייתכן ויכוח גם על מראה העיניים, ועדיין ברור שאחד צודק והשני טועה” – לא מדויק, יש ויכוחים כאלו שבהם שני הצדדים טועים כמובן. מדויק יהיה לומר ש*לפחות אחד טועה*.

כפי שיכולת להסיק, אני כותב את הפניה הזו לאחר קריאה עד עמוד 223… לצערי מצאתי עוד מספר דוגמאות כאלו אך לא רשמתי אותם ולא אזרתי כח כדי לפנות על כל אחת ואחת.

תודה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שבועות

שלום נ’.
תודה על ההערות.
1. את ההערה הזאת לא הבנתי. התיימרת להראות שיש הנחת המבוקש שאינה תקפה, אבל לא הראית דוגמה כזאת. הנחת המבוקש לעולם תקפה, כי אם אתה מניח את המסקנה (שזו משמעותה של הנחת המבוקש) אז ברור שתוכל לגזור את המסקנה מהנחותיך.
2. הוויכוח מוכיח שהצדדים מסכימים שיש אידיאה (אחרת לא היו מתווכחים). אולי שניהם טועים ואין אידיאות אלא הכל במוחם, אבל זה לא חשוב לי כי אני בא להכריע ביניהם. בוויכוח שלהם שניהם מסכימים שיש אידיאה.
3. מסכים.

השאר תגובה