הפודקאסט עם רז זאובר
צהריים טובים,
בפודקאסט עם רז זאובר אמרת שלדעתך מוסר שלא עומד מאחוריו תוקף אלוקי הוא לכאורה מוסר ללא עוגן כיון שברגע שהאדם מכונן את ערכיו ולא מחויב לאיזה שהוא קנה מידה אובייקטיבי חיצוני אז המוסר יכול להיות גמיש ולהגיע בעצם לכל מקום.
נתת את הדוגמא של לנרמל גילוי עריות.
שתי שאלות בדבר:
1.
שלכאורה גם לפי שיטתך המוסר הוא לא משהו שנלמד מהתורה והוא מערכת נפרדת מהתורה אז אם כך גם לפי שיטתך האדם בעצם הוא זה שמתבונן לבדו ומחפש את המוסר ובעצם יכול לפרש ולחשוב עד בלי די.
היכן העוגן שלך?
2.
נקודה נוספת:
לפי שיטתו של פרופסור דוד אנוך שאמנם אין אלוהים מאחורי המוסר אלא אידאות שהם הקנה מידה האובייקטיבי החיצוני , (אני יודע שאתה חולק עליו שזה לא מספיק לצו מחייב) אבל המוסר שלו גמיש ואיכותי בדיוק כמו המוסר שלך אין לו את בעיית הדרדור נכון?
כיון שהוא מגובה בקנה מידה אובייקטיבי חיצוני.
?
שאלה טובה מאד. לצערי בשיחה בינינו התחלתי להסביר את עמדתי אבל לא השלמתי. התכוונתי להמשיך ולומר שבלי בסיס אובייקטיבי לתוקפו של המוסר אין שום ודאות במחויבות אליו ואין בסיס פילוסופי למחויבות. הנקודה שתוכן המוסר גם הוא גמיש אכן אינה עקרונית. ואתה צודק שזה קיים במידה מסוימת גם בשיטתי. ובכל זאת יש הבדל, כי בשיטתי אני אמנם מפרש את המוסר האלוהי אבל לא כל תחושת בטן שלי תהפוך ליסוד מוסרי. כי מבחינתי המוסר הוא צו אלוהי ואני רק מפרש. לכן אני מבחין בין רגש לאינטואיציה פרשנית. לעומת זאת, אלו שלא מאמינים בבסיס אובייקטיבי של המוסר יילכו בקלות אחרי רגשות מקריים ולא יטרחו להבחין בין רגש לבין תחושה פרשנית.
אתה בהחלט צודק שבמובן הזה אנוך דומה אליי לשיטתו. רק שאיני חושב שהוא צודק.
שכייח. הבנתי. החיים יפים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
