זמן שאלת גשמים
אשמח לשמוע חוות דעתך בשאלה שהתעוררה באחד משיעורי ההלכה שלי לאחרונה. יש מחלוקת ראשונים, הסטורית והלכתית, בשאלה אם היו עולי רגלים לאחר החורבן, ואם זה משפיע על הזמן של שאילת גשמים. יש לא מעט ראשונים הסוברים שבזמננו (בזמנם) גם שאילת גשמים היא מיו"ט האחרון של חג.
לאור זאת, בזמננו שנשתנו אמצעי התחבורה ובבוא היום (בע"ה) אחרון עולי הרגלים יגיע לביתו הרבה יותר מוקדם מט"ו ימים אחר החג. האם ישתנה התאריך?
[מבחינת ה"לומדיש" יכול להיות שזה תלוי בשאלה אם ענין עולי רגלים הוא סיבה או סימן.]
תודה מראש.
למה להניח שעולי הרגלים הם רק סימן? סימן למה? זה משונה.
אמנם אותה שאלה עולה לגבי יו"ט שני ובפרט בר"ה. הגמרא תולה זאת במהרה יבנה המקדש, אבל ברור שגם כשייבנה לא יהיה צורך בזה. וכן לגבי ג חודשי הבחנה (שהרי כיום יש בדיקות רקמות ואין הריון לשבעה) ועוד הרבה. את כל אלה היה מן הראוי לשנות אילו היתה סנהדרין, אבל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו. ובדרבנן בעינן שיהיה גדול בחכמה ומניין. ולכן לראשונים שגם אחרי החורבן אומרים עד ז חשוון נראה שאין מקום לשנות גם בימינו. לשאר הראשונים בין כה וכה אין כאן שינוי (אמנם צ"ע כיצד הם שינו, אבל לזה יש לא מעט דוגמאות, אולי בגלל שמחזי כחוכא ויש להאריך בדוגמאות – ראה בספרו של נריה גוטל השתנות הטבעים בפרק האחרון). ובכלל על כל עניין הגשם כבר כתב הרב משה ליכטנשטיין שהאידנא לא ברור מדוע מתפללים עליו (בפרט בבצורת שמתענים ומבקשים). אפשר להתפיל מי ים או לייבא מים.
אמנם יש לדון שאולי בתפילה המצב שונה כי הבקשות אינן סתם אמירה אלא צריך באמת לבקש בלב, ובקשות רלוונטיות רק אם אנחנו באמת מתכוונים אליהן. ואיך אפשר לבקש טל כשהאמת היא שרוצים גשם?! ועל כך ניתן להביא את דברי הגמרא: מתוך שיודעים את ריבונם ששונא שקרים הוא לא כיזבו בו (ולכן הורידו את הגיבור והנורא מהעמידה אף שאמרה משה).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer