חיסרון ידיעה להקל?
בדף היומי של היום עירובין סה: ר"ל ותלמידי דרבי חנינא איקלעו לההוא פונדק ולא הוה שוכר והוה משכיר אמרו מהו למיגר מיניה כל היכא דלא מצי מסליק ליה לא תיבעי לך דלא אגרינא כי תיבעי היכא דמצי מסליק ליה מאי כיון דמצי מסליק אגרינא או דילמא השתא מיהא הא לא סלקיה אמר להן ריש לקיש נשכור ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן אתו שיילו לר' אפס אמר להן יפה עשיתם ששכרתם
מבואר שהיה ספק דיני לאמוראים והם פסקו לקולא, הספק שלהם היה בחוסר ידיעה מהו הדין בכה"ג, וכי כל מי שאינו יודע מהי ההלכה בדיני דרבנן יכול להקל?! אין זה ספק אפילו ברבוותא, סה"כ חוסר ידיעה!
עקרונית כל ספק הוא חוסר ידיעה. אמנם כשיש הלכה פסוקה שהוכרעה ואתה לא יודע כיצד הוכרע, אזי יש פוסקים שאומרים שאין להקל בכה"ג. אף שגם בזה יש לדו. כעת אענהן בתרתי:
- לא ברור האם היה כאן חוסר ידיעה של הלכות פסוקות או ספק הלכתי שיש לו שני צדדים. במקרה השני זהו ספק ככל ספק אחר (הרי כל ספק הוא אי ידיעה). ייתכן שהיה כאן ספק בין שני צדדים (כך זה מוצג בגמרא), ולכן הם החליטו לשאול את רבותיהם שבדרום שיפשטו להם אותו. גם כשהגיעו לדרום לא בהכרח נאמרה להם הלכה פסוקה אלא רבותיהם אמרו להם את דעתם ושכנעו אותם.
- לפי הנתיה"מ סי' רלד בדיני דרבנן, אם אתה לא יודע מהי ההלכה, אפילו אם יש הלכה פסוקה, כשעברת בשוגג אין לך עבירה. וביארו האחרונים בדעתו שעבירה דרבנן אינה בחפצא אלא מרד נגד חכמים. ובשעה שאתה שוגג זה אינו מרד, ולכן אין כאן עבירה. וכידוע, ראייתו של הנתיה"מ מהגמרא בעירובין לגבי מי שרואה את רבו עובר עבירה דרבנן משאיר אותו לעבור והדר מותבינן תיובתא.
תודה.
יש פוסקים שמתירים להקל בדיני דרבנן בחוסר ידיעה?
2. הנתיבות דיבר על שוגג ולא על חוסר ידיעה.
מה זה משנה על מה הוא דיבר? כשאדם לא יודע ועובר את העבירה אין כאן מרד. מעבר לזה, שוגג הוא חוסר ידיעה. מה ההבדל ביניהם? אם כוונתך להבחנה שעשיתי בדבריי, אז אמרתי זאת.
הקישור אליו הפנת לא נמצא.
האם יש סיכוי לפי דבריך שעדיף לא ללמוד דיני דרבנן?
יש סיכוי, אבל זה לא נכון. א. כי קיום דיני דרבנן הוא ערך ולא רק מחשש עונש (משמיא), ולכן גם אם תהיה פטור יש עניין לקיים. ב. זה מכניס עצמו לאונס ובכה"ג הוא כן מורד ועובר איסור.
תעתיק את כל הקישור (כולל ה.pdf) לשורת הכתובת. או שתגגל ספק מחסרון ידיעה טל חיים (סימן מספר של הרב שמואל טל)
האם עבירה דרבנן שיודע על קיומה אבל מחמת יצה"ר עבר עליה, האם זה בבחינת מרד? נפק"מ לעונש ?
יצר הרע אינו מרד, אלא תאווה, על מורד בדברי חסל כתוב שישכנו נחש וחייב מיתה
ברור שזו עבירה. כך ורק כך עוברים עבירות דרבנן. הרי בשוגג לפחות לפי נתיה"מ לא עוברים. לכן הדרך היחידה לעבור עבירה דרבנן היא במזיד.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer