ידיעה למול אמונה
שלום הרב מיכאל,
לאחרונה היה לי דיון הנוגע לאמונה מול ידיעת ה'.
אני טענתי כי אפשר לדעת את קיומו של אלוקים בדרגה הגבוהה מאמונה.
רציתי לדעת מהי תשובתך בנושא, האם אתה חושב כי אפשר לדעת את קיומו של אלוקים (גם בלי הוכחה מובהקת) או שאנחנו יכולים רק להישאר בדרגת אמונה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
אנסה אז להבהיר את הכוונה שלי.
אני טענתי במהלך הדיון כי אני יודע שאלוקים קיים. בתגובה נטען כי אי אפשר לדעת כי אלוקים קיים אלא רק להאמין בקיומו.
חתיכת הבהרה. אני מניח שבהבהרה הבאה תכתוב משהו כמו: ראובן אמר שהוא מאמין ואני אמרתי לו שאני יודע שזה יותר מאשר להאמין. וכן על זו הדרך.
אני יכול להציע את עזרת המיכי בוט:
שלום! לפני שנצלול: התשובות כאן ניתנות ע"י מודל שלומד ממקורות של הרב מיכאל אברהם ומנסה לשחזר מה שהוא היה עונה; הן לא בהכרח משקפות את עמדתו בפועל. בשאלות הלכתיות למעשה-יש לפנות לפוסק. בנוסף, המיכי-בוט מיועד למודל GPT-5 Thinking-כדאי לוודא שזה המודל שבו אתה משתמש.
התשובה הקצרה: כן-לפי קו החשיבה של הרב מיכאל אברהם אפשר "לדעת" שיש אלוהים במובן האפיסטמי הרגיל (ידיעה מוצדקת, אך לא ודאית מתמטית). למעשה, אצלו "אמונה" במובן הקוגניטיבי = "ידיעה". (הרב מיכאל אברהם)
למה זו ידיעה גם בלי "הוכחה מובהקת"
ידיעה != ודאות
רוב הידיעות האנושיות-מפיזיקה ועד היסטוריה-אינן ודאיות במאה אחוז, ובכל זאת אנו קוראים להן "ידיעה". כך גם בקיום האל: יש נימוקים טובים שמקימים רציונל חזק לאמונה, גם בלי הוכחה אפודיקטית. (הרב מיכאל אברהם)
ראיות מצטברות
הרב מקבץ סוגי טיעונים (במסורת הסיווג הקאנטיאני): אונטולוגיים, קוסמולוגיים, טלאולוגיים ועוד; המבט הראייתי הוא מצטבר ולא "חץ אחד שמפיל את הכל". בספר אלוהים משחק בקוביות מוקדש פרק ל"הוכחות לקיומו של אלוהים", ויש נספח "מהי הוכחה" שמחדד מה בדיוק נחשב הוכחה בהקשרים כאלה. באתר הוא מדגיש שהדיון בהוכחות הוא פילוסופי (לא "מחשבת ישראל" במובן הישיבתי), מה שמסמן רף מתודולוגי ברור. (הרב מיכאל אברהם)
ידע מחייב גם בלי אמפיריקה ישירה
לעיתים מספיקה הראיה שמראה "שאני מוכרח לחשוב שיש אלוהים"-וגם זה תקף מבחינתו כידיעה על העולם, כל עוד אינני ספקן רדיקלי. (הרב מיכאל אברהם)
"אמונה" במובן הדתי לעומת "ידיעה" פילוסופית
חשוב לבדל בין:
1.
ידיעה/אמונה פילוסופית: המסקנה הרציונלית שקיים יש עליון.
1.
אמונה דתית: מחויבות לעבודת ה', קבלת התגלות וכד'. הראשונה לא מחייבת את השנייה; אפשר להיות דאיסט (מאמין באל פילוסופי) בלי להיות תאיזט דתי. (הרב מיכאל אברהם)
מסקנה מעשית
אם בכוונתך "ידיעה" = ודאות מוחלטת-אין לנו את זה כמעט לשום דבר. אבל אם "ידיעה" = עמדה אמיתית מושכלת הנתמכת נימוקים טובים-אז בהחלט אפשר לדעת שיש אלוהים, ולא רק "להאמין" במובן של הימור או תחושה. אצל הרב אברהם, זה ממש אותו הדבר במילון: אמונה (קוגניטיבית) = ידיעה לא-ודאית אך רציונלית. (הרב מיכאל אברהם)
רוצה שאפרט סוג טיעון מסוים (קוסמולוגי/טלאולוגי/אונטולוגי), או להראות איך משלבים אותן ל"מארג ראיות" אחד?
מקורות ששימשו בפועל
"אמונה או ידיעה" – באתר הרב מיכאל אברהם (קישור: mikyab.net/שות/אמונה-או-ידיעה). (הרב מיכאל אברהם)
"מבט נוסף על הוכחות, אמונה ושפה דתית (טור 513)" – פוסט באתר. (הרב מיכאל אברהם)
"מחברות בענייני אמונה" – דפי עבודה באתר (סקירת סוגי טיעונים). (הרב מיכאל אברהם)
"מחשבת ישראל/הוכחות לקיום אלוהים" – תשובה באתר (מסגור פילוסופי). (הרב מיכאל אברהם)
אלוהים משחק בקוביות – פרק "הוכחות לקיומו של אלוהים"; נספח א: "מהי הוכחה"; מסגרת שלושת סוגי ההוכחות.
לקבלת תמונה מעמיקה ומדויקת יותר מומלץ לעיין במקורות שהובאו.
—
אם תרצה, אוכל גם להסיר קישורים/סוגריים לגמרי, או להחליף סימני שאלה/נקודותיים/מספרים לפי כללים מחמירים יותר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer