מוסריות התורה ותוקף סמכותה

שלום הרב מיכי,
צפיתי כעת בדיבייט שלך עם ירון ידען לפני כעשרה חודשים, והתעוררו לי מספר שאלות. מתנצל מראש על האריכות, אך תורה היא וללמוד אני צריך..

• אתה טוען שהתורה היא מערכת חוקים עצמאית שאינה קשורה לערכי המוסר, וכל אחת משתי המערכות עומדת בפני עצמה. על כך כמה שאלות:

1. ראיתי שכבר שאלו אותך באתר על הפס' "כי היא חכמתכם ובינתכם…", והשבת שאדרבה לפי ההבנה הרגילה קשה שהרי עינינו הרואות שהתורה לא מעוררת התפעלות אצל הגויים, ועוד הקשת שהרי הפס' מזכיר חוקים שהם מצוות ללא טעם, ולכן הצעת שהפס' בא לומר שהגויים רואים במבחן התוצאה שעם ישראל מוצלח וחכם ומכאן מסיקים שהתורה שלהם טובה ונכונה.

אך לשון הפס' היא "אשר ישמעו את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון…", כלומר אמירה זו באה בעקבות שמיעת החוקים עצמם, ולא בעקבות צפייה בעם ישראל.
לעצם הקושיות שהקשת, לכאורה הן מתורצות זו בזו. שמיעת ה'משפטים', המצוות ההגיוניות והפשוטות, לא אמורה לעורר התפעלות מיוחדת אצל הגויים. גם אצלם זה קיים פחות או יותר. דוקא שמיעת החוקים שאינם מושכלות ראשונים מעוררת התפעלות, אך כמובן שהתפעלות זו באה רק כאשר הם מבינים מה בכל זאת העומק והרעיון מאחורי אותם חוקים. כמובן שלכל חוק בתורה יש טעם ורעיון כלשהו (דומני שאתה עצמך כתבת על זה כאן לא מזמן בעניין גזירות הכתוב), רק שצריך להעמיק ולעיין הרבה כדי להגיע לשורש העניין. אחרי שמבינים את עומק החכמה הטמונה בדבר זה בהחלט עשוי לעורר התפעלות והערכה כלפי העם המקיים מצוות אלו.
אתן דוגמה מאחת המצוות שאתה מרבה להביא כדוגמא לפער בין התורה למוסר – איסור ביאה בקהל של ממזר. בהשקפה ראשונה באמת יש כאן דבר לא מוסרי, פגיעה חמורה באדם שלא עשה שום דבר ושלילת זכויות בסיסיות ממנו. אבל יתכן למשל שהסיבה לכך היא הבנת התורה שאדם שבא לעולם בדרך מקולקלת הוא בסבירות גבוהה גם בעל נפש פגומה ומקולקלת (כמו שאכן כתבו חז"ל בפרק עשרה יוחסין). כך נראה שרמזה התורה בהשוואה בין שתי הציוויים הסמוכים "לא יבא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ה'", ומיד אח"כ "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם". התורה מבארת שעמוני ומואבי לא יבואו בגלל שלא קידמו בלחם ובמים וכו', וכנראה שאין הכוונה רק לעונש אלא להבנה שמדובר באומות שמבחינה גנטית יש בהם מידות מקולקלות. התורה כנראה רומזת שמידות אלו באו בעקבות ראשית יצירתן של אומות אלו, בביאת הזנות של לוט על בנותיו, וזו הסיבה שאסרה כל ממזר לבוא בקהל (אפשר להמשיך ולבאר שזו הסיבה שממזר ספק יבוא בקהל, כי מעיקרא אין ודאות שהוא מקולקל. רק כשהוא ממזר ודאי – כמו שהיה אצל לוט ובנותיו שלא היה עמם שום גבר נוסף במערה – אז הוא נאסר בקהל כי החשש לקלקול גובר).
כמובן שההסבר הזה לא מוכרח אך הוא בהחלט אפשרי לענ"ד, ובעיניי הוא בודאי מראה על עומק וחכמה ועשוי לעורר התפעלות אצל מי שמבין זאת ומתבונן בדבר.

1. מלבד הפס' הנ"ל על עם חכם ונבון, יש עוד מקומות בתורה שמלמדים שהמצוות נועדו לטובתנו "לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה", "למען ייטב לך", ובכולם הפשט הברור הוא שהכוונה היא בחיים חיותנו ולא בעוה"ב וכדו'. ומכיון שלשיטתך (אם אינני טועה) אין באמת השגחה או שכר ועונש בעולם הזה, אתה מוכרח להסביר שאותו 'טוב' שמתארת התורה הוא פשוט תוצאה של חיים נכונים ותקינים, אישית חברתית ולאומית. אם מדובר במערכת דתית שדבר אין לה עם המוסר והאנושיות הרגילה, קשה לחשוב כיצד היא מובילה לחיים טובים ושלמים יותר ביחס לגוי שדבק רק בערכי המוסר.
2. בנוסף, אני חושב שכאשר רואים שרבים ממצוות התורה כן מבטאות ערכי מוסר, ואפילו ערכי מוסר נעלים מהנורמה (ריבית, השבת אבדה, מתנות עניים, ועוד רבות), קשה מאד לטעון שרק במקרה יצא דבר כזה שבתורה יש כל כך הרבה ציוויים בעלי ניחוח מוסרי. הרבה יותר מסתבר שאכן התורה באה לחנך אותנו למוסר (וכאמור בדרגה אף יותר נעלית מהנורמה שנדרשים אליה אומות העולם) יחד עם עוד ערכים חשובים, ואת קומץ המצוות שנראים לנו כסותרים את המוסר (להערכתי הגסה לא יותר מ10 מצוות, אם לא מתייחסים למצוות ה'א-מוסריות' שבתורה) נעמול להבין לעומקן עד שתתיישבנה על ליבנו.

• בהמשך הדיבייט הסברת את התזה שלך לגבי מקור הסמכות של התורה: כיון שהגעת למסקנה שיש אלוהים ושהוא כנראה ברא אותנו לתכלית כלשהי, ולא סביר שהתכלית היא מימוש ערכי המוסר (כי הוא יכל לא לברוא עולם ואז לא להידרש לערכי מוסר אלו), ממילא יש להניח שהוא דורש מאיתנו מימוש של סט ערכים דתי מלבד ערכי המוסר, וא"כ עלינו לחפש היכן נמצאת מערכת חוקים זו. במקביל המסורת מספרת לנו על מעמד הר סיני ותורה שקיבלנו שם, ואע"פ שזה כשלעצמו לא בהכרח הוכחה מחייבת, בצירוף למסקנה הקודמת סביר להניח שאכן תורה זו היא מערכת החוקים שחיפשנו.

יש לי כמה קושיות על המהלך הזה:

1. לפי זה, הגויים שלא מחויבים למערכת החוקים של התורה – נבראו לחינם. הרי אמרנו שבשביל המוסריות אין סיבה לברוא בני אדם.
2. מי אמר שתכלית הבריאה היא קיום מערכת החוקים הדתית? אולי ה' רצה להשתעשע ולכן ברא עולם עם אנשים ועמים שונים שדואגים שאף פעם לא יהיה משעמם על הגלובוס? אולי עוד אלף ואחת סיבות אחרות? באמת סביר בעיניך לבנות את כל המחויבות לתורה על בסיס ההבנה הלא מוכרחת הנ"ל בתכלית הבריאה? בפרט שבאמת לא כל כך סביר לטעון שכל הבריאה נועדה כדי שהנבראים יקיימו מערכת חוקים דתית כלשהי – מה בדיוק התועלת בכך לבורא?
3. לפי שיטתך אתה אמור להיות קראי. הרי חיפשת מערכת חוקים דתית והגעת למסקנה שזו התורה שקיבלנו בסיני. אז למה כל הפרשנות של חז"ל מחייבת? למה שלא תפתח את הספר שה' מסר לך ותנסה להבין בעצמך מה הוא רוצה ממך?

יש עוד כמה נקודות שרציתי לדון בהן, אבל תחילה אשמח למענה על העניינים הנ"ל.