מוסר שלא לפי הצו הקטגורי
שלום
הרבה זמן אני חושב על הצו הקטגורי של קאנט והאם הוא באמת הקריטריון היחיד למעשה מוסרי.
יש לי 2 שאלות:
1. מה הסיבה שהצו הקטגורי הוא קריטריון למעשה מוסרי? האם זה כי נראה שהוא מכליל הרבה מאוד מקרים שבהם האינטואיציה שלנו אומרת שהמעשה מוסרי?
2. מקרים בהם אני לא רוצה שהמעשה יהפוך לחוק כללי אבל עדיין הם מוסריים. למשל- לקיחת מנהיגות או פיקוד על קבוצה. במקרה זה צריך שבן אדם אחד יעשה זאת אבל מצב שבו כולם לוקחים פיקוד הוא לא מצב רצוי. דוגמא נוספת היא קבלת תפקידים שונים בחברה- למשל לבחור להיות רופא זה נראה כמעשה מוסרי, אבל אי אפשר שכולם יהיו רופאים וכו'
אשמח להתיחסותך
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
כדי להבין מהיכן צומח הצו הקטגורי, צריך לקרוא את קאנט. יש לו מהלך שלם שמוביל לזה.
אבל בפועל, ברור שדי לנו באינטואיציה שכך ראוי, ובו בזמן ברור שזה לא מספיק ולא ממצה את הקריטריונים למוסר. לדעתי זה רק נותן כיוון רעיוני שעוזר לחשוב על הדברים.
בפועל גם אם תרצה ליישמו יש עמימות גדולה וכמה אפשרויות שונות. למשל בדוגמת המנהיגות שהבאת, הייתי רוצה שיהיה חוק כללי שמי שהכי מתאים יהיה מנהיג. הרי לך שהעיקרון שלך נכנס לצו הקטגורי. גם על הדוגמה שקאנט עצמו מביא האיסור לשקר בכל מקרה כי לא היינו רוצים שיהיה חוק כללי שמתיר לשקר, אפשר להתווכח באותה צורה: הייתי רוצה שיהיה חוק כללי שמתיר לשקר בעת מצוקה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer