"מחברת חמישית – שיקולים נוספים לסיום"

שו”תקטגוריה: אמונה"מחברת חמישית – שיקולים נוספים לסיום"
קובי שאל לפני 5 שנים

בס”ד
שלום לרב,
הזכרת במחברת לאחר שדנת באמינות המסורת, צדדים נוספים מדוע לא מסתבר לטעון שמדובר במיתוס.
אחד מהטיעונים הללו הוא-

“אם אכן מדובר בקונספירציה ולא בתהליך טבעי, כי אז לא הייתי מצפה שתהיינה אמירות מקראיות שניתנות להפרכה אמפירית, כמו הברכה בשנה השישית לפני השמיטה (ויקרא כה, כא), או ההבטחה שכשנעלה לרגל לא יחמוד איש את ארצנו (שמות לד, כד) וכדומה.[1]
[1] השאלה האם הניבויים הללו אכן התקיימו היא שאלה אחרת שלא אכנס אליה כאן.

רציתי להיכנס לשאלה הזו דווקא כאן, (לא ראיתי שנכנסת אליה במקום אחר..) –
מוזכר פעמים רבות עונשים ושכר על מצוות נוספות פרט לברכה בשנה השישית. למשל במקומות נאמר “למען יאריכון ימיך” וכו’. וקיימא לן ש’אַחֵר’ ראה שאכן מת מי שהתעסק במצוות הנ”ל ואעפ”כ מת ה”י.
ועל כן, האם הרב לא רואה במקרה שאם התורה כותבת X וזה לא קורה אלא אפילו קורה Y (שהוא ההופכי שלX ),זהו דווקא הוכחה כנגד המסורת!.
 

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

בהחלט כן. לכן כתבתי שאיני עוסק בהתממשות הנבואות אלא בהעזה של כותב התורה שכתב אותן. לגבי ההתממשות יש  תירוצים, ולכן אולי אין לראות בהן קושיות, אבל ברור שאי אפשר להביא ראיה לאמינות התורה מהתממשות הנבואות כי על פניו לא ברור שהתממשו (איה אריכות ימיו של זה?! לעוה”ב)
לכן התמקדתי בהעזה לכתוב את הנבואות שזה טיעון טוב יותר מאשר ההתממשות. אמנם ניתן להקשות שאם אפשר ליישב כל נבואה כזאת אז אין כאן העזה. על כך תשובתך בתרתי: 1. מוכנים לקבל תירוצים אם יש אמון בסיסי. ההעזה והתממשות חלק מהנבואות יוצרת את האמון הבסיסי. 2. גם אם כל זה לא מתממש, אני לא הייתי כותב ובונה על היצירתיות של הלומדים. עדיף לא להסתכן ולא לכתוב כלל.

קובי הגיב לפני 5 שנים

אוקי הבנתי הנק’ של דבריך היא העזה של הכותב.
אם כך, בכל מקרה לשיטת הרב נראה שאכן הם לא התממשו.
והרי התירוצים המקובלים לתרץ מדוע זה לא קורה- כמו “שכר מצוות בהאי עלמא ליכא” ו’למען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך’ וכד’. נראים מאוד דחוקים מהכתובים. בטח בפרשות הקללות והברכות.
אם כך מדוע הרב לא רואה פה שקלול כנגד התורה דווקא? בטח לשיטת הרב שהמסורת היא מתפתחת וכנראה נק’ זו לא ירדה כהלמ”מ.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

לא אמרתי זאת. אמרתי שקשה לדון על ההתממשות כי היא נתונה לפרשנויות.
בכל אופן, דומני שהעליתי גם את האפשרות שיש פסוקים שנוספו ובהם נפלו טעויות.

ישראל הגיב לפני 5 שנים

אולי, ע”ד שביאר מיכי את הלוגיקה של האוקימתות בש”ס, ניתן לראות את הבטחות התורה כהצגה מופשטת של חוקי ההנהגה האלוקית, שמימושם הקונקרטי תלוי בקיום תנאים צדדיים (אולי העם בארצו, או כולו שומר תו”מ…).
גישה כזו כבר נמצאת אצל חז”ל ביחס למי סוטה, עליהם התורה ‘מבטיחה’: “וצבטה בטנה ונפלה ירכה וכו’ “, מה שחז”ל סייגו ב’זכות תולה’.
[ייתכן שדברים כאלו כבר נכתבו כאן באתר ואיני יודע\זוכר איפה.]

קובי הגיב לפני 5 שנים

סוף סוף גם אם ההתממשות נתונה לפרשניות עד כמה זה יאריכון ימיך וכו’ יש דברים שמאוד ברורים כלולים במתי זה כן ומתי זה לא. למשל ילד שנופל מהעץ זה ככה”נ בוודאי לא כלול ביאריכון ימיך. אני מניח שאתה תוכל להסכים עימי.
יתירה מכך,
יש הבדל בין תוספת פסוקים בודדים פה ושם שנפלה בהם במקרה טעות סופר עדינה ולא במזיד. לבין פרשיות ופרשות שלמות. זה מערער לחלוטין על כל הכתוב המקראי.

אז אתה מקבל שנפלו ‘טעיות’ מצערות בעשרות ויותר פסוקים ?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

לא מקבל. [וחוצמזה, הטעויות, גם אם הן קיימות, לא “מצערות” אותי. :)]
כך למשל ילד שנופל מעץ יכול להתאים ל”למען יאריכון ימיך” כפי שהסביר ישראל בטוטו”ד.

Back to top button