ממה לחשוש

בסטטיסטיקה טעות מסוג ראשון בדר"כ חמורה יותר. כלומר דחיית השערת ה0 וקבלת ההשערה האלטרנטיבית. אני זוכר שבקורס המרצה הביא את הדוגמה הזאת.
אבל שם ההנחה שלו הייתה שאדם זכאי עד שהוכחה אשמתו. מעניין אם הדוגמה עדיין רלוונטית אם לא מקבלים את ההנחה הזאת.

אי אפשר לקבוע חומרה, אלא אם אתה מחליט מראש מהי השערת ה-0. בזה הבלעת כבר את הנחותיך. ההנחה שאדם זכאי עד שהוכחה אשמתו אומרת בדיוק את זה, לכן אין מה להסתמך עליה.

זו לא הנחה אלא חזקה, כי ידוע רוב האנשים אינם עושים עבירות חמורות כמו אונס או רצח. כעין רוב דליתא קמן.

מלבד זאת, ההיגיון בספק סביר הוא פרימום נון נוקרה. אם לא הצלחת להראות שאתה מביא תועלת, אז שב ואל תעשה.

זו טעות נפוצה. אין כאן שום חזקה מבררת (רוב). הרוב מכלל האנשים לא רוצחים, אבל מבין אלו שעומדים לדין אין רוב כזה. הרי לא מעמידים לדין אדם שתופסים אותו אקראית ברחוב. ההעמדה לדין היא אחרי סינון, כמו מוטיבציה, הזדמנות, אפשרות ויכולת, עדויות וחקירות משטרה וכו'. מבין אלו ממש אין רוב חפים מפשע.
זה כמו שחזקת ממון אינה מבוססת על רוב. אמנם בד"כ מה שתחת יד האדם הוא שלו, אבל מבין אלו שמצויים בסכסוך משפטי אין רוב לטובת המחזיק.
לכן שתי החזקות הללו הן חזקות משפטיות ולא רוב סטטיסטי (דליתא קמן).

גם ביחס לתועלת, אתה בהחלט מביא תועלת בהכנסת הנאשם לכלא. הרתעה וודאית וגם ספק גמול.

לגבי החזקה, הבנתי. אתה צודק.

לגבי התועלת, אם הוא לא אשם אין הרתעה, אלא אבדן אמון של הציבור במערכת המשפט וגם הוספת אדם לעולם הפשע. מלבד זאת, המשמעות של המשפט הפלילי היא מונופול על האלימות והסדרה שלה. לפני שנוהגים מול אדם באלימות (כליאה שלו), צריך להוכיח שאכן יש לזה סיבה. אחרת מערכת המשפט לא תהיה שונה מכנופייה של העולם התחתון שסוגרת חשבונות.

לא מסכים. הציבור לא יודע שהוא חף מפשע. להיפך, נרי מדובר כשיש ראיות טובות נגדו, אבל עדיין נותר ספק כלשהו. אז למה לא להרשיע? אתה כנראה מעניש אדם אשם, נוצרת הרתעה לעבריינים פוטנציאליים (והם אפילו לא יכולים לבנות על זיכוי מכוח ספק קטן). מול זה יש חשש קטן שהרשעת חף מפשע. ממש לא טריוויאלי לא להרשיע.
וכמובן שזה רחוק מאד מכנופיות שמפעילות אלימות בלי בירור ובלי צדק. לא קרב זה אל זה.