נעלי עור בתשעה באב
שלום הרב,
אפתח ברשותך בסיפור קצר ומצחיק- בשירותי הצבאי הייתי לוחם בשריון בפלוגת ביינישים. היינו באימון צמ"פ בבקעה בחום הקופח של חודש אוגוסט. הגיע תשעה באב וקיבלנו, הביינישים היתר לא לנעול נעליים צבאיות אלא סנדלי שורש. וכך יצא שלאורך הצום הסתובבנו בכיף עם סנדלי שורש, מחייכים לכל עבר. ומיד כמה דקות, כשנתקל בנו חייל חילוני ושאל איך אנחנו מסתובבים ככה בלי נעליים צבאיות היינו עוטים ארשת רצינית ועונים שזה תשעה באב היום ואנחנו צריכים לענות את עצמנו..
שאלתי היא- שמעתי את הרב בשיעורים שלו מביא את "דוגמת הבגד ים"- שחז"ל לא אמרו ללכת עם בגד ים אלא להתאים את הגד למזג האוויר ולכן שינוי נחשב דווקא ללכת עם בגד ים בקור. למה כאן לא ניתן לאמר שחז"ל רצו שנענה את עצמנו ואצלם עינוי היה ללכת בלי נעלי עור ואם כך, היום עינוי יהיה ללכת דווקא עם נעלי צבא וסנדלי שורש וקרוקס (שהן סנדלים ממש מכוערות שכל ההצדקה שלהן היא רק הנוחות שלהן!) יהיו אסורים בתשעה באב?
ובדומה לזה, איסור אכילת בשר בתשעת הימים- אם אוכלים בשר "לא חגיגי" (על האש וכדומה) אלא סתם רבע עוף שנחשב למנה בריאה ומזינה ולא בהכרח משמחת, למה לא להתיר את זה ולאסור גלידות וקינוחים אחרים?
אתה צודק עקרונית, אבל יש כלל בהלכה שהולכים אחרי גוף התקנה ולא דורשים את טעמה, כמו שבדאורייתא לא דורשים טעמא דקרא. יש פוסקים שטוענים לחומרא להתאם את הלכות הצום לימינו (למשל לא לנעול סנדלי שורש) אבל לא לקולא (כן לנעול עור).
אז במה זה שונה מהדוגמה של בגד הים שבה הרב טוען שהולכים אחרי כוונת המשורר?
זה לא שונה, אבל דוגמת בגד הים הובאה כדי לתאר היבט אחד של סוגיית השינוי בהלכה. ההיבט המושגי (מהו שינוי). מעבר לזה יש גם היבט אחר, והוא שאלת הסמכות ושאלת ההליכה בתר טעמים. הכל פורט בספר השלישי בטרילוגיה, שם יש חלק שלם על תורת השינוי ההלכתית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer