סיבתיות – הבעיה של יום

שו”תסיבתיות – הבעיה של יום
פלויני שאל לפני חודש 1

שלום הרב,
אולי זו שאלת בורות, אבל “לא הביישן למד”: מה היתה הבעיה העקרונית של דייוויד יום עם הסיבתיות. נכון שאנחנו לא צופים בה, וגם אי אפשר להוכיח אותה בהוכחה לוגית, אבל האם אין כאן סבירות ברמה גבוהה מאוד מאוד (עד שאף אדם שפוי לא ייקח בחשבון את הצד השני) שאם השמש זרחה עד עכשיו היא תמשיך לזרוח גם מעכשיו?
אין לי בעיה להבין שיום לא ביקש ‘לדעת’ אם יש סיבתיות אלא ‘להבין’ איך המושג הזה נוצר. אבל בספרי המבוא לפילוסופיה מתארים כאילו בגלל יום כל המדע חש מאויים עד שבא קאנט והציל אותו.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

המדע מעולם לא חש מאוים משום בעיה פילוסופית. הפפילוסופיה של המדע חשה מאוימת.
עובדה היא שיום גם למסקנה טוען שסיבתיות היא רק צורת הסתכלות שלנו ולא קיימת בעולם עצמו. אני נוטה להסכים להנחתך שגם הוא עצמו לא באמת חשב כך. לגבי זה שהשמש תמשיך לזרוח זו אינדוקציה ולא בדיוק סיבתיות, וגם שם הוא טען שזו רק הנחת יסוד מתודולוגית, ושוב איני מאמין לו שכך באמת חשב.

פלויני הגיב לפני 3 שבועות

מה גרם לקאנט לחשוב שרק בעולם התופעות אפשר להכיר בסיבתיות?
הרי נקודת המוצא של מי שמחפש את ההוכחה לעקרון הסיבתיות היא ההבנה שהעקביות של התופעות צריכה להיות מוסברת עפ”י חוקיות מסוימת, וזה אמור להתברר ע”י השכל (שהרי קאנט לא היה אמפיריציסט כמו יום שלא הפריע לו – לפחות לפי איך שטען בעצמו – להסתפק בידע שהוא מקבל מהחושים).
אם זו נקודת המוצא, אז מה חסר אם נבין שהשכל מצא את החוקיות בעולם האמיתי? וכי ההסבר הזה פחות משכנע מאשר לומר שהשכל מצא את החוקיות במבנה שלו עצמו?

שולי הגיב לפני 3 שבועות

איך השכל מצא? איך קולטים שקיימת סיבתיות כתהליך גרימתי? קאנט הפך את הקערה והציג את התפיסה הסיבתית כסיבת הסיבתיות. אם כוונתך שהשכל “פשוט יודע” שיש סיבתיות, ושזו לא הנחה שהוא הביא איתו מהגולגולת אלא שהוא למד את זה מתוך העולם, אז הגעת לרעיון שאפשר “להכיר” גם דברים שהם לא חושיים אלא לכאורה יצירים מחשבתיים מופשטים לגמרי (כמו עיקרון הסיבתיות) אבל אז באגטים אתה מכניס לבולנז’רי לחפר משפחת החפרי וכבר קדמוך רבנן לחרוש בעגל ועגל יחדיו איש איש על עבודתו ועל משאו ופקודיו.

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שבועות

הסיבתיות במדע נובעת מהחוקים שהמדע מגלה. החוקים מתארים את היחסים הזמניים בין התופעות הנצפות, במובן הזה הסיבתיות במדע היא אמיתית ועומדת בבסיסה.

בתפיסה היום יומית (יומית) הסיבתיות לא מבוססת על חוקים מתימטיים אלא ע”י קורלציות, שהופכת לסיבתיות בגלל סדר זמנים והיגיון יום יומי.

אם יום היה מבין באבולוציה הוא היה מבין שהאבולוציה נסתה הרבה דברים, ורק אותם מוחות שלמדו לנבא את העתיד (הקרוב בעיקר) על בסיס אותם דברים שאנו רואים כסיבתיים שרדו. וזה שאותם מוחות שרדו מהווה ראיה לכך שהדברים מבוססים על המציאות.
כלומר ההוכחה אינה מבוססת על חשיבה אלא על המציאות. אלו שטעו לא שרדו. מי שנותר כנראה שצדק.

שולי הגיב לפני 3 שבועות

ההוכחה הזאת מתאימה רק כלפי עיקרון האינדוקציה, וגם כלפיו יש לומר שהמוחות למדו לנבא את העתיד שהיה בעבר, אבל אין שום הצדקה לחשוב שזה רלוונטי כלפי העתיד. הניסיון להוכיח את האינדוקציה באינדוקציה ימיו כימי יום עצמו.

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שבועות

מה זה “הצדקה”?
אין הצדקה. יש סבירות.
מצד אחד הרי תאונות דרכים נגרמות בגלל הכשלון של החשיבה הסיבתית היומיומית הרגילה.
מצד שני הרי הרוב לא עושים תאונות דרכים בכל רגע נתון. על זה מבוססת ה”הצדקה”.
ועל סמך זה אפשר לנבא שגם בשנה הקרוב יהיו בערך אותם מספר מתים מתאונות דרכים. (אם ימישכו לנהוג כרגיל). לא פי 10 ולא חלקי 10.

פלויני הגיב לפני 3 שבועות

שולי, לא הבנתי את דבריך.
אני לא התכוונתי שהשכל יודע אפריורית שיש סיבתיות או אינדוקציה. אלא שהשכל מנסה למצוא את החוקיות שמאחורי התופעה המרתקת שהסיבתיות (או האינדו’) פשוט עובדת: כל פעם שנכניס גזיר עץ לאש הוא יישרף. האם זה לא סיבה מספקת להניח שיש כאן חוקיות מטפיזית אמיתית שאומרת שכל עם שגזיר עץ ייכנס לאש הוא יישרף? כלומר, שהשכל מגלה כאן משהו אמיתי על העולם, שלא ניתן לצפיה חושית וגם לא אמור להיות כזה.

שולי הגיב לפני 3 שבועות

אם אתה מציע ללמוד את האינדוקציה באינדוקציה אז הכשל המעגלי ברור (כלומר ההסבר מתבקש והדחייה היא חלק מהטיעון הבסיסי). או שלא הבנתי.

פלויני הגיב לפני 3 שבועות

לא. אני טוען שהאינדוקציה לא נלמדת מהוכחה אמפירית (שבשבילה ברור שהיה צריך להגיע לכשל המעגלי ע”י השימוש בעקרון האינדוקציה עצמו), אלא מנסיון להתאים את העולם להנחות היסוד של התבונה שלנו. התבונה מחייבת חוקיות מאחורי כל תופעה. לכן צריך להמציא שיש אינדוקציה.
כנ”ל לגבי הסיבתיות.
וזה לא סתם נסיון להשליט את השכל על העולם. זה לגמרי מתבקש אם לא נרצה להתעלם מהעובדה שגם את הדיון הזה עצמו ניהלנו באמצעות הנחות היסוד של התבונה ולא רק באמצעות הוכחות אמפיריות.

השאר תגובה