ספרי מחשבה בימינו

שו”תקטגוריה: אמונהספרי מחשבה בימינו
בניה שאל לפני 2 חודשים

לרב שלום רב,
 
התחלתי ללמוד השנה בישיבת הסדר ורציתי לשאול כמה שאלות בעניין לימוד האמונה:
א. האם צריך/כדאי/רצוי להקדיש זמן יומי ללימוד אמונה?
ב. על אילו ספרים הרב ממליץ? (שיעור א’)
ג. האם לדעתך יש תועלת בלימוד ספרי ראשונים (כוזרי; מורה נבוכים; אמונות ודעות; חובת הלבבות וכו’) או שעדיף ללמוד פילוסופיה עכשווית?
ד. האם הרב רואה ערך בלימוד ספרי הרב קוק? האם לדעתך האובססיביות הדתית לאומית על כתביו מוצדקת?
ה. יש סדר מסויים בלימוד האמונה? אם כן, מהו? (איזה ספר לפני מה, מה יסודי למה וכו’)
תודה מראש.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

אקדים שנפלת על מישהו שלא רואה ערך בכל הלמודים הללו ואפילו לא רואה בהם לימוד במובן משמעותי. פירטתי בספר השני בטרילוגיה שלי.
א. לדעתי לא. אבל כל אחד וטעמו.
ב. אין לי.
ג. לדעתי מעט מאד. אני אישית מעדיף בהרבה פילוסופיה עכשווית.
ד. יש שם רעיונות מעניינים, אבל זה אוסף אקלקטי. בעיניי אתה בעיקר תקבל שם מקור להשראה ופחות לימוד במובנו המלא.
ה. לסדר קבוצה שאין בה פריטים זו שאלה פילוסופית-מתמטית שגדולה עליי.
 

יאיר הגיב לפני 2 חודשים

לדעתי גם אם לא מסכימים עם תובנות כאלה ואחרות כדאי להכיר את ספרי היסוד בארון היהודי. אני דווקא הייתי מתחיל בניה עם הקדמות הרמב”ם. תמצא שם תובנות חשובות לחיים.

י.ד. הגיב לפני 2 חודשים

כדאי לקרוא אותם בחופש ולא בזמן הלימוד (בין הזמנים, צבא וכדומה). בזמן הלימוד כדאי לקרוא ספרים למדניים.

למרות הזלזול של הרב, הספרים הללו נותנים כלים מסוימים הן לשירות הצבאי והן לשנים שאחריהם באוניברסיטה ובעבודה ולכן כדאי מאד להכיר אותם.

באשר לחומר הקריאה כאן הייתי פשוט נודד בין הספרים ישנים כחדשים כאחד כולל מהר”ל, הרב קוק הרב סולובייצ’יק והרב שג”ר

כדאי גם לקרוא ספרים מחקריים כמו הספר של מיכה גודמן על הכוזרי, דוד סורוצקין על המהר”ל (אצלו צריך לברור את המוץ מהתבן) והספר “מה שאלוהים לא יכול” של רובין. וכמובן הספרים של הרב.

מלוא רוחב ארצך הגיב לפני 2 חודשים

ולדעתי אל תעשה את הטעות שרבים עושים (ואני בכללם, קשה להיגמל מהרגלים ישיבתיים) להתחיל מספרות מקור. כל מה שתשיג מאמונות ודעות וכוזרי ומורה נבוכים בשעות מרובות תשיג ביתר בהירות וחדות וסדר מהספרים של האוניברסיטה הפתוחה. זה גם יותר מהיר וגם יותר ברור, ממש ווין ווין. אחרי שתדע את השיטות וההשוואות והנקודות המרכזיות תעבור לספרות המקורית. זה אולי לא מכובד לקרוא את זה בבית המדרש, אבל עם מוסכמות של כבוד לא מלקקים גלידה. ממליץ בחום שבקטע הזה תתגלח על הזקן שלי ושל אחרים.

המלצות לימוד אמונה לשיעור א' הגיב לפני 2 חודשים

בס”ד כ”ב באלול תש”פ

עלה במוחי הרעיון הגאוני, להיכנס לשיעורי האמונה והמחשבה שהישיבה מציעה, וכן ללמוד חברותא עם בחור בוגר או אברך.

וכמובן הקדמות הרמב”ם, הכוזרי (להשוואה בין שיטותיהם יעזור ספרו של הרב יצחק שילת ‘בין הכוזרי לרמב”ם), דרך ה’ לרמח”ל, אדר היקר ועקבי הצאן לרב קוק וספריהם של הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין. ספרות מחשבה תורנית בסגנון מודרני פרטתי בתגובותיי לטור על ההתמודדות עם היציאה בשאלה.

בברכה, ש”צ

מובן שספרים המפקפקים בי”ג עיקרי היהדות – שומר נפשו ירחק מהם, וד”ל ור”ל ואכמ”ל.

לגבי הצעתו של ‘למלוא רוחב ארצך’, לפי אותו היגיון יש להמליץ גם לא לפתוח גמרא וספרי הפרשנות של הראשונ ים והאחרונים, אלא ללמוד את המקרא המשנה והגמרא מתוך סקירות של ‘האוניברסיטה הסגורה’, כך מובטחך שלעולם לא תצליח ללמוד בצורה עצמאית טקסט תורני 🙂

בברכה, זורבה היווני, מחבר ספר ‘זרבוביתו של הקומקום’

מלוא רוחב ארצך הגיב לפני 2 חודשים

לגבי הצעתו של ר’ ש”צ ללמוד חברותא עם אברך ולהיכנס לשיעורי אמונה – זה בעיניי בדיוק מה שכדאי מאד לא לעשות. תסתכל שם מסביבך ותראה שאף אחד לא יודע בין ימינו לאישון עינו, קלטו פה ושם כמה רסיסים ואורגים את כל הבלאגן בחבלי השווא. עדיף בהרבה ללמוד ממומחים לעניין (ואיזה פקפוקים יש בהבאה וניתוח מסודר של דברי רסג לא אדע). למדנות בגמרא זה עניין אחר שלא נוגע רק להרחבת היקף הידיעות אלא גם לפיתוח המיומנות הטכנית שדורשת להתנסות עם הידיים וזה לא דבר שעושים מהצד, וגם כי עדיין אין ספרות שיטתית מספיק טובה. לדעתי מה שיקרה כאן זה כרגיל שכולם יתחילו מהספרות המקורית ואז מאוחר יגיעו לספרות מסודרת ותאחזמו פלצות ואז ייעצו לאחרים שגם כן לא יקשיבו, דור הולך ודור בא וההחמצה לעולם זוחלת.

בס”ד כ”ב באלול תש”פ

למר”א – שלום רב,

לגבי ספרות המנתחת ומסכמת שיטה מחשבתית של גדולי ההגות היהודית. יש ניתוחים אמינים המשתמשים בידע הפילוסופי שלהם להבנה נכונה של ספרי המחשבה של גדולי ישראל, כדוגמת ספרו של הרב שילת ‘בין הכוזרי לרמב”ם), שאליו אפשר אפשר להוסיף את ‘עמודי המחשבה הישראלית’ של הרב ד”ר ש”ב אורבך על הוגי ימי הביניים וספריו של פרופ’ בנימין (בנו) גרוס על הגותם של מהר”ל והרב קוק.

הספרות האקדמית של היום היא ההיפך הגמור מניתוח שיטתי של דברי הראשונים. היום כל המרבה ב’תיאוריות קונסירציה’, העושות מבססי האמונה הראשונים, כופרים בעיקרים שהם עצמם מציבים, וזה כמובן עקום ומעוות.

אבל גם ספרות שיטתית אמיתית, כדוגמאות הטובות שהזכרתי לעיל, אינה יכולה להיות תחליף לבקיאות ולעיון בטקסט במקורו. אחרי שלמדת את הגמרא והתלבטת בקושיות ובפירוקים של רש”י והתוספות – אז אתה יכול לגשת בהצלחה לרמב”ם והטוש”ע השואפים להגיע לסיכום הדברים להלכה, ולספרות האחרונית העוסקת בהמשגה והסברת הסברות. אי אפשר לרתום את העגלה לפני הסוסים 🙂

בברכה, ש”צ הזרבובי

תיקון הגיב לפני 2 חודשים

פיסקה 2, שורה 2
… ב’תיאוריות קונספירציה’ העושות ממבססי האמונה…

ב הגיב לפני 2 חודשים

זה לא דווקא רעיונות שעושים את הראשונים כופרים זה בעיקר תאוריות שמכניסות רעיונות פוסטמודרניים בראשונים (הסתירות במורה בשביל באמת להגיד שהרמב”ם בעצמו התלבט, הכוזרי בשביל להראות את שני הצדדים שצודקים וכן על זו הדרך).

י.ד. הגיב לפני 2 חודשים

לא סתם המלצתי על הספר של גודמן על הכוזרי כיון שרבים מתעלמים מהצורה של הדיאלוג האפלטוני על ההיבט האירוני שריה”ל הולך בעקבותיו (שמואל שקולניקוב מרחיב על ההיבט הזה בלג עיונים באפלטון). רבים גם מתעלמים מהסתירה הברורה בין סיפור המסגרת של נבואה למלך כוזר על ידי מלאך לבין טענתו של החכם לפיה נבואה שייכת אך ורק ליהודים. כבר כאן יש הוכחה לטענתו של גודמן לפיה החכם בכוזרי איננו מייצג בדווקא את דעתו של ריה”ל עצמו. גודמן גם מרחיב על עניין העץ הצומח מן הזרע ושאמור להקיף את כלל המין האנושי שממנו מתעלמים רבים הנתקעים בשלב הזרע בלי להבין שהמשל ממשיך הלאה לכיוון אוניברסלי יותר. אנשים גם לומדים את ההוכחת העד של משל מלך הודו באופן פשטני בלי להתייחס לבעיות הקשות שיש להוכחה מסוג זה. כתוצאה מכך הם מבינים אותו כהוכחה מתמטית במקום כהצגה פנומנולוגית של היהדות.. מסיבות אלו ואחרות סבורני שספרו של גודמן על הכוזרי ממולץ ביותר. ספריו על הרמב”ם ומשנה תורה נדמים בעיני כפחות מוצלחים אך על זה כבר העיר מרא דאתרא כל ספר לגופו.

מעיין הגיב לפני 2 חודשים

לגבי המלצת “מלוא רוחב ארצך” לקרוא ספרים של אוניברסיטה הפתוחה. אתה יכול לפרט קצת על איזה ספרים אתה ממליץ?

מלוא רוחב ארצך הגיב לפני 2 חודשים

ביחס לספרים כמו כוזרי ומורה נבוכים התכוונתי ספציפית לקורס ‘פילוסופיה יהודית בימי הביניים: מרב סעדיה גאון ועד הרמב”ם’, https://www.openu.ac.il/courses/10412.htm. יש קורסים דומים גם בפילוסופיה יוונית ובפילוסופיה מערבית וגם בחלוקה לפי נושאים (מדע, מוסר וכו’).

מלוא רוחב ארצך הגיב לפני 2 חודשים

אגב, אני שמעתי את העצה הכללית הזאת לא הרבה אחרי שהתחלתי להתעניין בתחום, אבל זלזלתי כמו צעיר פעור והלכתי ישר לספרות המקורית (דיאלוגים של אפלטון רחמנא לצלן. בזבוז מטורף של מאמץ). זו לא רק הצעה צדדית של בן בלי שם מאתר עם שם אלא דרך מלך מקובלת ואלפי רבבות יציעו לך אותה, בדוק ותשכח. יש מצב שאם אתה רוצה ללמוד להתפלסף (להבדיל מלדעת על איזה רעיונות חשבו הפילוסופים) יש יתרון בחיכוך ראשוני דווקא עם ספרות מעורפלת כי גם נמצאים ‘עם המלך במלאכתו’ וגם עצם זה שהטענות לא ברורות וחדות משאיר הרבה מקום למחשבות אישיות ואין אדם עומד על דבר אלא אם כן נכשל בו וכו’, ויש גם קלאסיקות שבאמת כדאי גם לקרוא במקור (המתורגם). אבל לעניין ספרי המחשבה היהודיים של ימי הביניים זה הרבה פחות משמעותי (לדעתי וכו’), ובלי שום ספק עדיף בהרבה ללמוד כמו בנאדם מספרים שיחסכו לך את כל המעקשים הטכניים ותוכל להתמקד במה שחשוב.

בניה הגיב לפני 2 חודשים

תודה רבה לרב ולשאר העונים.

לרב, אשמח אם תוכל להסביר את כוונתך ב”בעיניי אתה בעיקר תקבל שם מקור להשראה ופחות לימוד במובנו המלא.”
מקור להשראה בלימוד?
השראה לחיים?
איזו השראה?
השראה אמיתית?

מלא רוחב ארצך, אני נמצא בישיבה לא פתוחה מדיי השקפתית, אם אני אלמד ‘ביקורת התבונה’ בבית המדרש, יעיפו אותי על טיל לדעתי.

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

השראה לגיבוש מחשבה משלך. אלו לא ספרים שמהווים מקור מחייב, ורוב הרעיונות שיש שם לא ממש משכנעים מבחינתי וגם לא מאד מחודשים. לכן איני רואה בלימוד הזה ערך משמעותי. כאמור, פירטתי בספר השני בטרילוגיה שלי.

בניה הגיב לפני 2 חודשים

תודה.

השאר תגובה