עדות אשה
ישנם בהלכה פסולים שלא קשורים לרמת האמינות של העד. למשל פסול קרובים, מפורש בגמרא ומובא ברמב"ם ובשו"ע שזה לא מפני שהם חשודים לשקר או פחות אמינים. זה מה שקרוי בד"כ "פסול הגוף".
מעבר לזה, ייתכן שחז"ל כן חשבו שהנשים בזמנם פחות אמינות מסיבות שונות. בזמננו זה כנראה השתנה.
ואיזו אופציה נכונה לדעתך?
השני. הדרשה שממנה לומדים את פסול נשים היא מפוקפקת למדיי, ודי ברור שביסודה עמדה סברא או מטרה.
בכל החברות האנושיות היתה חלוקה עבודה מוחלטת בין גברים (חוץ) לנשים (פנים) כתוצאה מתופעת המחסור. חברת השפע המודרנית הרסה את החלוקה הזו והוציאה את הנשים מהבית.
תודה על התשובה
אופציה א: מדוע יש פסול הגוף
אופציה ב: מדוע חשבו שהן פחות אמינות
בס"ד ו' באלול תש"פ
לחיים – שלום רב,
אין, עד כמה שידוע לי, מי שטוען שעדות האישה אינה אמינה, שהרי אישה נאמת באיסורים החמורים ביותר, כאיסורי נדה (שהיא חיוב כרת) ותרומ"ע וחלה (שעליהם יש חיוב מיתה). מרבית הראשונים אמרו שפסול נשים לעדות הוא 'גזירת הכתוב'.
בעל החינוך נתן טעם שנשים לא דייקי מפני טרדותיהן, ועל פי זה סבר הראש"ל הגר"מ עוזיאל, שכיום שנשים עוסקות בענייני משא ומתן – יש לסמוך על עדותן משום שכיום גם נשים דייקי. ועכ"פ גם בימי חז"ל והראשונים היו תקנות לסמוך על עדותן של נשים במצבים שיש להן מידע ייחודי.
ראה בתגובותיי על מאמרו של 'אלי חדד, 'יוצאות אל המרחבים', באתר 'מוסף שבת – מקור ראשון' (מיום ז-ח באלול תשע"ג), ובמאמרו של ד"א אבי וינרוט, 'נשים בהליך השיפוטי', באתר 'דעת'.
בברכה, ש"צ
כדאי לציין שעצם ההופעה בבית דין נחשבה בימי חז"ל לביזיון, ולכן בדרך כלל פטורה האישה משבועה בעת גביית הכתובה, שאין אדם רוצה שתתבזה אלמנתו (ואף גרושתו) בבית דין'. על אחת כמה וכמה ש'חקירת שתי וערב' שכל עד ע"י בית הדין, היתה חווייה מאד לא נעימה, שחכמים העדיפו לחסוך מהאישה, אלא אם כן מדובר במידע ייחודי.
מלבד העובדה שנשים מתאפיינות במידת החמלה והרחמים, מידה נפלאה בחיים אך בעייתית בהליך שיפוטי שבו 'ייקוב הדין את ההר' ו'אין מרחמים בדין'. ויש סברא שהתורה רצתה לחסוך מהאישה את החווייה הלא נעימה שאדם ייענש על פיה, אלא אם כן יש לפי ראות בית הדין הכרח בעדותה של האישה.
פיסקה 1, שורה 1
… שהרי אישה נאמנת באיסורים…
פיסקה 4, שורה 3
… שכל עד נדרש לה ע"י בית הדין…
השלמה לפיסקה 4
וכן פטרו 'נשים יקרות' מלהופיע בפני בית הדין בעצמן כתובעת או נתבעת, ואיפשרו להן להיות מיוצגות ע"י 'אנטלר' (= מורשה, עורך-דין) , בניגוד לשאר בעלי הדין החייבים לטעון את טענותיהם ולהיות נוכחים בקבלת העדויות ומתן פסק הדין ללא אפשרות למנות נציג.
היותה של מסירות העדות וההיחקרות עליה בגדר 'ביזיון', היא הסיבה שת"ח פטורים מלהעיד בפני בי"ד של ת"ח קטנים מהם כדי שלא יתבזה כבודם.
ואני שמעתי באומרים לי שכיום אברכים הם כעקרות בית בשנים שעברו ונשים המפרנסות הן כגברים בשנים שעברו ולכן מן הדין הנשים כשרות לעדות והאברכים פסולים.
א. לא יודע. כמו שאיני יודע מדוע קרובים נפסלים.
2. כי הן פחות התמצאו במה שקורה ולא תמיד הבינו את הניואנסים. מי שסגורה בבית ונטולת השכלה, לא תמיד מבינה את מה שהיא רואה מול עיניה, כמו אדם מתרבות אחרת.
מאנה, גם אני שמעתי את הטענה הזאת ויש בה משהו. כמובן קצת מופרז, אבל בהחלט יש בזה ממש. תוכל לראות כאן אברכים מהעולם החרדי שמטיעוניהם עולה שהם לא ממש מבינים את הניואנסים של מה שקורה סביבם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer