על פרשני המקרא וקדושת תורה שבכתב

שו”תקטגוריה: כלליעל פרשני המקרא וקדושת תורה שבכתב
שואל שאל לפני 4 שנים

רציתי לדעת אם אתה בקי בספרות האברבנאל ומה אתה חושב על כתביו.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

אני לא בקיא בו ולא בפרשני המקרא בכלל. התחום לא מדבר אליי ונראה לי לא חשוב ולא מועיל. פרשני המקרא לא מחדשים לי כמעט כלום. לעולם מה שהם יאמרו אולי יהיה מחודש בהבנת הפסוקים אבל לא יחדש לי בעצם העניין. נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי מישהו אחד שמשנה עמדה בדבר כלשהו בגלל משהו שהוא למד מהפסוקים במקרא.
——————————————————————————————
שואל (אחר):
“נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי מישהו אחד שמשנה עמדה בדבר כלשהו בגלל משהו שהוא למד מהפסוקים במקרא” אז מה כן גורם לשינוי עמדה?
יצחק
——————————————————————————————
הרב:
זו שאלה פילוסופית כללית. מה גורם לאדם לשנות את הנחות היסוד שלו. שינוי דעה מסיבה כלשהי, כמו השלב הראשוני שבו הוא מגבש את עמדותיו הראשוניות. אבל מניסיוני פסוקים ופרשנותם לא עושים את זה. את הפסוקים אנשים מפרשים לפי עמדותיהם, לפחות כשיש להם עמדה בנושא. פעם אמרתי שההבדל בין דרוש לפלפול הוא שדרוש הוא היסק גרוע שמביא למסקנות נכונות. אתה בונה בניין על מדרשים ופסוקים והמסקנה היא שצריך להיות ירא שמים ועניו. מי יבדוק את הטיעון אם המסקנה כל כך נכונה? (לכן לא משיבין על הדרוש). פלפול הוא סוג של חידה: היסק שנראה נכון בכל שלב שלו, אבל המסקנה בבירור לא נכונה. החידה היא למצוא את הבאג בהיסק. פרשנות המקרא היא בד”כ סוג של דרוש, לא בהכרח במובנו הגרוע (שההיסק לקוי) אלא במובן שהמסקנה ברורה לכולם מראש. כפי שכתבתי, יש לפעמים חידוש בפירוש הפסוקים (לא הייתי חושב שזו משמעותם), אבל התוכן הערכי של הפירוש הוא תמיד מוסכם מראש. ברור שיש כאן ניסוח קצת קיצוני, שהרי שינוי עמדות נעשה בכל מיני צורות, ובהשפעת כל מיני דברים. הפסוקים לא יותר גרועים מדברים אחרים. אבל בד”כ זו תוצאה מקרית ולא הכרח הפסוקים עושה זאת (שאדם כופף את עצמו למה שמצא בתורה, אלא היא גרמה לו לראות דברים באופן אחר ולהבין שזו האמת).
——————————————————————————————
שואל:
אני מקבל את הרושם שתחום התושב”ע כן גורם לשינוי עמדה ואני פשוט שואל מה ההבדל המהותי בין מקרא לתושב”ע לגבי שינוי עמדה? אם תאמר שתושב”ע היא שותפות של האדם ויצירה אנושית הרי שאותו דבר נכון גם לפרשני המקרא
——————————————————————————————
הרב:
אני חושב שגם תושבע”פ לא גורמת לשינוי ערכי אצל אנשים (וטוב שכך). אבל עדיין יש טעם ללמוד אותה כי היא גורמת לשינוי הלכתי. אם לא תלמד לא תדע את ההלכה. אבל אם לא תלמד את המקרא ופרשנותו עדיין תדע את ערכיך. ראה בטור 15 שם הבחנתי בין המישורים. באמת במישור הערכי בד”כ ניתן לתאם, ובפרט אם מקבלים את ההבחנה החדה שלי, אז בכלל אין קשר בין המסקנה ההלכתית לבין ערכיי. אמנם הפרשנות להלכה יכולה להיות מושפעת מערכיי, במקרה שיש כמה אופציות פרשניות לגיטימיות. כאן אני רשאי לבחור את אותה אחת שמתאימה לערכיי. אבל זו לא השפעה של ההלכה על ערכיי אלא ההיפך (השפעה של ערכיי על ההלכה).
——————————————————————————————
שואל (אחר):
א”כ כיצד הרב תופס את משמעות קדושת התנ”ך שהינו חלק בלתי נפרד במן היהדות, אם הוא ספר חסר תוחלת?
רפי דיאמנט
——————————————————————————————
הרב:
קדושת המקרא היא קדושה בחפצא, כלומר קדושת הספר ולא קדושת התוכן. לכן יש חשיבות איך הוא כתוב (על הקלף ובדיו), ולכן יש גם קדושת הגיליונין (ראה שבת קטז). לעומת זאת, קדושת תושבע”פ היא קדושת התוכן. לא משנה איך זה כתוב, והקדושה היא רק של מה שכתוב ולא של החפץ שעליו זה כתוב (הוא רק תשמישי מצווה, כי הוא משמש ללימוד תורה, ולא תשמישי קדושה. על הבחנה זו ראה מגילה כו).
משמעות הדבר במישור המעשי היא שלימוד תורה שבכתב הוא הוצאת המילים המדוייקות מהפה (ובלבד שידקדק באותיותיה). לתרגום אין קדושה, כי אלו לא אותן מילים אלא לכל היותר אותו תוכן (אם התרגום לגמרי מדויק, ואז יש לו אולי קדושת התוכן של תושבע”פ). לימוד כזה הוא חיבור לקב”ה אבל הערך האינטלקטואלי שנוסף לנו הוא זניח לדעתי. לכן אני מעדיף ללמוד את תושבע”פ שיש בה גם חיבור לקב”ה וגם ערך מוסף אינטלקטואלי. לכן בתיקון שבועות והושענא רבה אפשר לדקלם את המקרא ויש בזה תלמוד תורה, משא”כ בדקלום של מילות הגמרא. בזה בלי הבנה לא למדת תורה כלל ועיקר.
אמנם המגיד מישרים אמר לר”י קארו לדקלם משניות, ויש שם הנחה שיש למילות המשנה קדושת חפצא. תמהני אם יש לזה בסיס של ממש (יש עוד דברים תמוהים מאד בספר מגיד מישרים)..

——————————————————————————————
שואל:
אני חושב שרפי התכוון לשאול לגבי מה שאמרת לעיל (שלכאורה התנך ריק מתוכן תורני), איך ניתן ליישב זאת עם התפיסה המקובלת שהתנ”ך (ותוכנו) הם במדרגת הקדושה העליונה (ואפילו יותר מתושב”ע). יש לי הצעה להסבר אפשרי שהתנך (ובייחוד התורה) הוא מעין טקסט מוצפן, והמפתח לפענוחו הוא ידע שעבר במסורת מסיני ועם השנים אבד, ומה שהשתמר הוא הטקסט לאחר פענוחו = תושבע”פ (כי לאחר הפענוח כבר אין צורך כל כך במפתח). ואז בימינו כבר אין משמעות תורנית מבחינת התוכן לתושב”כ כמו לתושב”ע.
אורן
——————————————————————————————
הרב:
איני חושב שהתנ”ך במדרגת קדושה גבוהה יותר. זו טעות נפוצה. הספר קדוש יותר מספרי תושבע”פ, אבל זה מובן מאליו. טענתי היא שבתושבע”פ יש בעיקר את קדושת התוכן, וזו לא פחות גבוהה ואולי יותר מזו של תושב”כ.
אמנם יש הצעות לתת ממד מסויים של קדושת ספר גם לתושבע”פ. הן ברא”ש שכתב שניתן לכתוב תושבע,פ כתחליף למצוות כתיבת ספר תורה, והן בראשונים שכתבו על הצלה מדליקה בשבת שניתן להציל גם את ספרי תושבע”פ וחומשים.
מעבר לזה, ההצעה שלך בהחלט אפשרית ומעניינת. הייתי מאד רוצה לחשוב שהיא גם נכונה (אבל איני יודע).

——————————————————————————————
שואל:
האם משמעות דברי הרב שהערך שבתורה שבכתב הוא בדבר שלא קשור אלינו (מן דברי הרמב”ן שכל התורה שמותיו של הקב”ה) והתוכן הוא רק תווך שזה עובר? מכיוון שלהבין שלדבר בלי תוכן ישנה קדושה נשמע דבר זר מאד, וכי אם תהיה דת שתוכן הקודקס המקודש שלה הוא אוסף הבדיחות השלם יהיה זה הגיוני שהינה הדת שמגשימה את חזון העולם, או שהיינו מזלזלים ומוחקים אותה?
רפי דיאמנט
——————————————————————————————
הרב:
אכן, לא קשור לחיינו. אבל לא בהכרח לא קשור לעולם. קשה להכחיש שהקדושה היא על נוסח מאד מסוים של הפסוקים ולא על כל תרגום לתוכן של התורה. אז כיצד תסביר זאת אם הקדושה היא בתוכן? אם אוסף הבדיחות השלם יהיה משהו שבאמת יש בו קדושה (שהוא מחולל משהו) אקבל זאת.
השאלה מהו חזון העולם. אתה מניח שהוא אמור היות תיקון כלשהו של האנושות, ולכן היית מוחק דת כזאת. אבל אני לא בטוח בזה. הרי איסור אכילת חזיר גם הוא זר מוזר, לא? ופרה אדומה? וכי חסרים דברים זרים ומוזרים בעולם הקדושה התורני?
ומעבר לכל, עליך להבחין בין הערכות והשערות לבין עובדות. גם אם היית צודק בכל טיעוניך, העובדות מלמדות אחרת. ראה את ההשלכות שהבאתי ותבין שקדושת המקרא היא קדושת הנוסח והחפצא ולא קדושת התוכן. לדעתי זוהי עובדה, ומה שנותר כעת הוא רק לנסות ולהסביר אותה. זה גם מה שעולה מההסתכלות על מה שאנשים מפיקים מלימוד מקרא (=בעיקר את מה שידעו מראש).
——————————————————————————————
שואל:
אני חושב ששניכם מדברים על שני סוגי קדושה שונים. סוג הקדושה שרפי מתייחס אליו הוא לא בפן ההלכתי של הקדושה, אלא בפן שאדם מן השורה תופס את מושג הקדושה, כלומר תוכן שהגיע ממקור אלוקי. לפי המובן הזה, גם לתרגום של התורה יש “קדושה” (כי תוכן התרגום הגיע ממקור אלוקי). בתפיסה הזו, עיקר הקדושה מגיעה מהתוכן, ולא מהנוסח. אולי זאת גם הסיבה שמותר לקרוא קריאת שמע בלשון לועזית ולא רק בלשון הקודש. 
בפן ההלכתי של מושג הקדושה (שלגביו יש נפק”מ אם חייב גניזה למשל או לא), רק לנוסח המקורי שבו ניתנה התורה יש קדושה, ולא לתרגומיה (זה המובן שהרב התייחס אליו). 

לגבי קדושת התוכן של תושב”כ בפן ההלכתי של מושג הקדושה, בגלל שתושב”כ כתובה בצורה מאוד עמומה ונתונה לפרשנויות שונות רבות, מבלי הפירוש שקיבלנו במסורת לתושב”כ אין לתוכן  היבש שלה משמעות קדושתית (בפן ההלכתי). למשל הפסוק עין תחת עין, מבחינת תוכנו (eye for an eye) מבלי תוספת הפירוש של תושב”ע, אינו קדוש (הלכתית) כי אינו מבטא ציווי של הקב”ה. אבל בפן הלא הלכתי של מושג הקדושה (תפיסת אדם מן השורה), גם לזה יש קדושה.

התייחסות צדדית לאמירה הזאת של הרב: “ההצעה שלך בהחלט אפשרית ומעניינת. הייתי מאד רוצה לחשוב שהיא גם נכונה (אבל איני יודע)”. אם אני מבין השורות למה התכוונת:
לדעתך המפתח לפענוח תושב”כ הוא לא רק מסורת מסיני, אלא גם תוספת ניכרת של פירושים אנושיים. היית מעדיף מצב שבו הפירוש היה רק מסורת מסיני ולא תוצר אנושי (כי אז יש יותר וודאות לגבי הנכונות שלו), אבל אתה מכיר בכך שזה לא המצב (לצערך). הבנתי נכון?
אגב, אני מסכים עם ההבנה הזאת, התכוונתי לעיל שהגרעין של המפתח הוא מסורת מסיני, ויש בו כנראה גם הרבה מעבר לגרעין שמקורו בבני אדם.
אורן
——————————————————————————————
הרב:
אכן הבנת נכון. אי לי בעיה עם פרשנות אנושית, אני רק הייתי רוצה שתהיה כאן אמת כלשהי שהפרשנות חותרת אליה ושחז”ל ידעו איך לעשות זאת ורק מאיתנו זה נעלם. ולא שהפרשנות ממציאה את התוצר שלה (דקונסטרוקציה), וגם חז”ל לא ידעו אלא סתם עשו ואנחנו סתם פוחדים. זה הסצנריו שמאד הייתי רוצה להאמין שהוא לא נכון.
——————————————————————————————
שואל:
בהמשך למה שכתבת:
“משמעות הדבר במישור המעשי היא שלימוד תורה שבכתב הוא הוצאת המילים המדוייקות מהפה (ובלבד שידקדק באותיותיה)”
האם יוצא מזה שמי שלומד תנ”ך בהרהור לא יוצא ידי חובת מצוות ת”ת?
בנוסף, האם מותר להרהר פסוקים בבית הכסא?

אורן
——————————————————————————————
הרב:
למה לא? אם הוא מהרהר את המילים המדויקות אז זה תלוי בשאלה  האם הרהור כדיבור. ואם לא – אז הוא למד פירוש לתנ”ך כלומר תושבע”פ.
דומני שעל הרהור פסוקים בביה”כ כבר עניתי כאן באיזה מקום. השאלה האם זה מכוון או עולה באקראי. אוסיף שאינסטינקטיבית זה בכל זאת נראה לי בעייתי.

יצחק הגיב לפני 4 שנים

יישר כוחך

י.ד. הגיב לפני 3 שנים

כדרכך אתה מיתמם.

כמה נקודות:
א. פרשנות הפשט נובעת מהנחת קיומו של דקדוק לשפה. כלומר מההנחה שלשפה יש מבנה ושאת המשפטים בשפה צריך לפרש לאור המבנה שלהם. מכאן נובע כל הדיון של הראשונים בשאלת הבניין של מילים קשות, התפקיד התחבירי של מילים (נושא, נשוא, מושא וכדומה) והגוף (זכר/נקבה). למעשה זה הנושא המרכזי שמעסיק את רש”י, אבן עזרא והרמב”ן.
ב. בהלכתא נראה שהבנת פשט הפסוקים לפחות בתורה היא חלק משניים מקרא ואחד תרגום. אמנם לרוב חייבו ללמוד את רש”י בנוסף לאונקלוס. אולם ראיתי שגם בקריאת שאר המפרשים יוצאים ידי חובה. בשאר ספרי הנ”ך כנראה זה חלק מהחובה של תלמיד חכם להיות מעוטר ב24 ספרים שרש”י כותב עליה.
ג. באשר לשאר הפרשנים אין הם גרועים יותר מהמדרשים ואפשר ללמוד לא מעט מהם. זה בוודאי דורש השקעה.

שאלה קשורה היא שאלת ספרי המחשבה והאמונה, והחלוקה שאתה עושה בינם לבין הלמדנות, אך אני עדיין צריך לחשוב על הנושא ולקרוא עוד.

מושה הגיב לפני 3 שנים

ברוך הבא י.ד
שאלתך האחרונה לא ברורה כי
מחשבה זה תוצאה של לימוד אתה קורא משהו וההירהור עליו נקרא מחשבה אחרי כן יש לך דיעה והסכמה בינך לבין עצמך, ואם אתה לומד בחברותא אז יש דיון בינך לבינו ואח”כ הסכמה כלשהי בהכרעה.
רעיון זה תוצאה של דרישה למשהו לשיפור או המצאה,
אמונה זה הסכמה / אמת/ נכון . משהו שאנחנו מוכרחים להגיע אליו כמסקנה.
מה שמקשר בין כל אלו זה המטרה? למה ללמוד? מה אני אלמד? מה אני רוצה להבין? כל זה מביא אותי למטרה שהצבתי לעצמי וזה דורש מחשבה בלימוד כמו אימון לחיזוק האמונה. כך שהרב עשה “חלוקה” הוא עשה לצורך ההגדרה.

כל לימוד, שמגבש אצלך סברות, הוא לימוד תורה, מה זה משנה אם אתה לומד בע”פ או בקול? העיקר הריכוז בחומר הלימוד. הרי כתוב: “והגית בו יומם ולילה”. “יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה’ צורי וגואלי”.

הרב, למה יש לה ספקות עם הרהור אינסטיקטיבי?

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

לא דיברתי על אינסטינקט כהרהור, אלא אמרתי שתחושתי האינסטינקטיבית היא שיש בזה בעיה.

השאר תגובה