עצה
שלום הרב
חיפשתי אפשרות לשאול בעילום שם והגעתי לכאן
זאת לא ממש שאלה הלכתית אלא יותר שאלה מניסיון החיים
חשבתי לעצמי שזאת כביכול לא שאלה לראש ישיבה אלא לאדמו"ר.
אני מבית תורני לאומי מאד חזק. התחלתי שידוכים לפני כמה זמן. הכרתי מישהי באמת כלילת המעלות ממשפחה טובה ויש לה באישיות הכל. אבל מבחינת היצר יש לי קצת בעיה שכלומר חסר לי רגש של התלהבות הרב מבין מה הכוונה.
אני לא כל כך יכול לדבר גלויות עם ההורים שלי. אבל הם זיהו שמשהו מפריע לי ולדעתי הבינו מה. הייתה לנו שיחה כללית והם אמרו לי שהעיקר זה המעלות האישיות והבית שאפשר לבנות וכל שאר הדברים יגיעו עם הזמן. הבחורה לדעתי נחשבת נאה אני לא אומר להיפך.
אני מאד מהסס. אין לי עם מי לדבר.
יש כאן שני דינים. אחד האם זה נכון בשבילי להקשיב למה שההורים שלי אומרים. ההורים שלי אנשים מאד מיוחדים ושקולים ואידאליסטים וטובים ואני מאד מעריך אותם. הם לא סתם אומרים דברים. מצד שני אני לא בטוח שאני כמוהם מבחינת ההרגשות והחשיבות שלהם וההסכמה לקחת סיכונים.
הדין השני האם זה הוגן כלפי הבחורה והאם אני צריך או כדאי להגיד לה מה אני מרגיש. קשה לי לדעת מה היא בדיוק מרגישה כי לדבר מפורש זה לא כל כך שייך נכון לעכשיו וצריך להבין מכל מיני רמזים. אני מנסה לשדר התלהבות למרות שהלב מאד מוטרד, ואולי גם אצלה זה ככה. אני לא מרגיש שאני יכול להתחיל חיים עם הסתרות.
עצה כללית?
תודה רבה!
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
תודה רבה הרב!
אני חושב על הדברים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer