פרשנות של חכמים
הרב אמר אתמול שרוב ככל המצוות דאורייתא הם תוצאות של פרשנות של חכמים, וכלל בזה את מנין העצמות במשנה באהלות. מה דעת הרב בענין שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני? והאם זה לא כולל גם את מנין העצמות, שהוא ׳שיעור׳ לרוב מנין המטמא באהל?
גם הלמ"מ עוברת פרשנויות ועיבודים. מעט מאד מהן ניתנו כלשונן. השיעור מסיני יכול להיות רוב העצמות, אבל כמה עצמות יש ומהו הרוב זה עניין שקבעו חכמים.
הר"ש בסוף העמ' הראשון של מקוואות כבר אומר שהלמ"ס זה לאוו דווקא למשה ולאוו דווקא מסיני
אלא כנראה מסורות קדומות שהיו לחכמים ורצו לתת לזה תוקף שלא יערערו והביטוי הוא למ"ס אבל לא ממש אלא ביטוי לקדום
כמדומה שיש עוד ראשונים שכתבו כן ועי' גוגל
בעבר למדתי היסטוריה ר"ל
כל מיני תהליכים שעבר הומו סאפייאנס עד שהגיע לחכמות עליונות כמו השתא…
למשל למנות נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים לראשות עם ש…אמור להיות מוסרית אור לגויים..
לא בדיחה🤔 זה המצב…
בין היתר המצאת הקלף… לפני כ 2500 שנים
השוואה ליהדות זה ימי ירמיהו הנביא +-
קצת לפני החורבן הראשון.
אופס' הגמ' לומדת מפסוק (והלמ"ס?) שצריך לכתוב דווקא על קלף והיאך משה רבנו מצטווה על קלף שיומצא רק בעוד כ 950 שנים ?
וכי סביר שיצווה לשלוח את התורה במייל שיומצא עוד כ 3500 שנים ?
שאלתי לת"ח והשיבני שאין הכי נמי
כנראה הצטווה לכתוב על דבר המתקיים (ספר) אז זה היה פפירוס או איזה מוצר אחר
ומשהומצא הקלף זה הדבר המתקיים (ספר) ועל זה הולך החיוב.
כלומר הלמ"ס או לימוד מפסוק לעיתים ידרשו אח"כ על משהו מסוים ויושלך על לפני כן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer