ציונות או נהנתנות‎

למה אתה מתייחס למיסים כשוד של המדינה את האדם? הרי אותו אדם לא יכל להפיק את רווחיו מבלי שירותי המדינה. מכיוון שכך, הוא והמדינה שותפים ברווחים. המדינה היא כמו חברה גדולה שמספקת שירות לאזרחיה (בטחון, תשתיות וכו) ומציינת מחיר שאותו היא גובה בגין השירותים (מיסים). אדם יכול להחליט שמחיר המיסים גבוה מידי בשבילו ולעבור למדינה אחרת.

יכולים להיות שני סוגים קשרים, רעיוני או סוציולוגי. אתה אומר שאין קשר בין שני הרעיונות מבחינה פנימית, אבל נראה לי שיש קשר ביניהם מבחינת נושאי הרעיונות, וזה מצריך לחשוב שוב על קשר פנימי.

אשמח אם באמת תכתוב תגובה למוסף שבת. קצת שכל לא יזיק לכל הבלבולי מוח האדומים האלה.

אורן, ברור שלא כל מס הוא שוד. אבל מס שלוקח מהחזקים ונותן לחלשים הוא בעייתי. מס שמחלק משאבים בשווה לטובת ביטחון, בריאות וכו', שכן כל אלו עומדים בבסיס ההצלחה של העשיר, זה לגיטימי. ההבדל הוא בשאלה האם העשיר משלם על שירותים שהוא מקבל או שהוא נדרש להיות קומוניסט כלומר להתחלק ברווחים עם כולם, אלו שתרמו ואלו שלא לפי צרכים ולא לפי תרומה.
כמובן המדינה יכולה להחליט שהיא לא נותנת שירותים למי שלא מחלק את משאביו לכולם כמו שתיארת. זה חוקי, שכן זכותה לא לתת שירותים. אבל זה לא הוגן, ובוודאי שאין לי ביקורת על מי שמתחמק או בורח לחו"ל במצב כזה, כמו כל הפקעת שערים. גם מונופול הוא חוקי (חופש העיסוק) ובכל זאת המדינה מונעת אותו. המדינה היא עצמה סוג של מונופול. ואח"כ מאשימים את העשירים שמנסים להשפיע על הפוליטיקה (הון-שלטון). הרי זה מה שהם נאלצים לעשות כי הם מיעוט והרוב מאלץ אותם להתחלק ברווחים באופן לא הוגן.
אפשר למדוד מה תרומתו של כל יחיד לרווח הכללי (התל"ג) באמצעות מדד שפלי ולראות מיד שהעשיר תורם הרבה יותר. שפלי הציע למדוד את תרומתו של חבר לרווח של קואליציה על ידי הסתכלות מה היה הרווח בלעדיו. בלי אחרון הפועלים לא היה יורד הרבה רווח, אבל בלי הטייקון לא היה כאן כלום. כמובן אפשר להתפלפל ולאסוף את כל הפועלים למפלגה אחת מול הטייקון (זה מה שמנסים לעשות ארגוני העובדים), ואם תוריד את כל הפועלים גם לא היה קורה כאן כלום. אבל לדעתי זה פלפול.

הכותרת של דברי היתה : ציונות או נהנתנות
תחילה חשבתי לכתוב ציונות או קאפיטליזם, אבל מאחר ואני בנישמתי יזם , אני מברך על הקאפיטליזם, אלא שאני חושב שהבנת [לא תחושת!] האחריות לציבור [מדינה או כלל המין האנושי!] היא שאמורה להניע את אלה שיש להם לתמוך פינאנסית באלו שאין להם.
אני בטוח שאתה קראת אודות מחקרים שהראו שהראו שאחריות מניעה אנשים לא פחות [בהרבה מקרים יותר!] מאשר שכר גבוה יותר.
הרי כדי להניע אנשים לעסוק במשהו שמאוס עליהם, צריך לשלם להם משכורות גבוהות פי כמה מאשר אם הם יעסקו בעיסוק שמספק אותם.

איך כל זה קשור למה שנכתב במוסף ההוא? שם הניחו שאחריות פירושה סוציאליזם וקפיטליזם הוא התנגדות לאחריות לזולת.

אגב, עולה מדבריך נפ"מ מעניינת שניתן להחשיב חלק מכספי המיסים שאדם משלם ככספי מעשר (שהרי חלק מהם זו צדקה כפויה).

כך כתבו כמה וכמה פוסקים (למשל הרב עובדיה ועוד).

היות ואין קנין בלא מדינה (שערי יושר) והיות ואין מדינה בלי דעת היושבים והתומכים בה הטענה שאין למדינה סמכות חלוקתית נראית לי מופרזת.

הטיעון הכלכלי שלך על הטייקונים כשלעצמם בעייתי מאד ואכמ"ל (אליעזר פישמן לדוגמא). הוא יותר תופס על יזמי הייטק וטכנולוגיה שאצלם התרומה היא ישירה הרבה יותר.

אולי החמצתי משהו, אבל עברתי 3 פעמים על 4 המאמרים הדנים ב"מחיר הקפיטליזם" וחיפשתי ולא מצאתי שום מקום בו נכתב שקפיטליזם הוא התנגדות לאחריות לזולת- אלא מובעת הסתייגות במאמרים אלו מנהנתנות ומקפיטליזם חזירי . אני חושב שגם אתה סולד מנהנתנות ומקפיטליזם חזירי.

ראשית, איני אוהב נהנתנות אבל יש מגרעות גדולות יותר.
שנית, סלידה מקפיטליזם חזירי היא טאוטולוגיה. בד"כ כשכותבים את זה מתכוונים לטענה שכל קפיטליזם הוא חזירי.
כדאי מאד לקרוא כאן: https://news.walla.co.il/item/1378554

י"ד, אתה בטוח שקראת את דבריי?