ראש השנה יומיים

הרב מיכי, אבל הרי לפי שיטת הרמב"ם גם מנהג שטעמו לא רלוונטי, לא בטל עד שיבוא בי"ד גדול בחוכמה ובמניין?

כוונתך לתקנה ולא למנהג. אכן נכון, אבל כפי שכתבתי בספרי במקום שבו ברור שהטעם כבר לא קיים כן ניתן לבטלו, ובטח כשהוא מזיק (עושה את ההלכה לחוכא). הבאתי שם הרבה מאד דוגמאות לתקנות שבטלו. מעבר לזה, שיטת הרי"ף היא שאין תקנה כזאת. ואם כוונתך למנהג (לא לפסוק כרי"ף), אזי זה מנהג פסיקה ולא תקנה, ואין הכרח לפסוק כך אם מגיעים למסקנה שזה שגוי.

אכן התכוונתי לתקנה. נשמע חידוש מאוד מעניין

כתבת שיודיעו על קידוש החודש בוואטצאפ או במייל.

אם קידוש החודש מחיל את יום ראש השנה שאסור בעשיית מלאכה, כיצד ניתן להשתמש בכלים הללו כדי להודיע על קידוש החודש?
האם ההודעה דוחה שבת וחג?

ברור. גם מדין באין כאחד וגם מההיתר של השלוחים לחלל שבת. ומה עוד שכאן מדובר באיסור דרבנן בפשטות.

כמה שאלות א. וכי שליחת ההודעה בידי השלוחים מקדשת (ולא הכרזה בב"ד או הגעת ההודעה ליעד). ב. האם יש דוגמה מפורשת להיתר מעשה המחיל חלות שאוסרת את המעשה עצמו? בפשטות לא דומה לבאים כאחד ששתי התוצאות עושות יד אחת או לגלגל החוזר שאחת נבנית מחורבן השנייה. ג. מה לגבי האפשרות שב"ד יצהיר אני מתכוון בדקה הקרובה לקדש את החודש סופית, ישלחו הודעה בווטסאפ ואז תיכף ומיד ב"ד יקדש. הסיכוי שב"ד יחזור בו במקרה כזה הוא מן הסתם אפסי. האם די בהודעה כזו כמו עלתה לו נשיכה בגבו.

המשך לג', אולי עצם אי-ההודעה היא הודעה שהתקדש כי אחרת היה יום חול והיו מודיעים בווטסאפ תוך שניה?

לא הבנתי את החלוקה בתוך תקנות שטעמן בטל. כתבת "כשברור שהטעם כבר לא קיים", אבל זה הרי נכון לכל התקנות שטעמן בטל… א"כ מתי לפי הרמבם ניתן לבטל את התקנה ומתי לא?

אינני מבין כיצד ראש הסנהדרין יוכל לעתיד לבוא להודיע לתפוצות על קידוש החודש באמצעות וואטצאפ.

אתה חושב ש"וועדת הרבנים לענייני תקשורת" ירשו לו להחזיק טלפון שאינו כשר?

אני מקווה שיימחל לי אם אפסיק כאן את הדיון. העסק מתחיל להראות קרבה מדאיגה לפורים תורעס.
באשר לשינוי תקנות, הפניתי למקורות הרלוונטיים, ושם תוכלו למצוא מגנונים נוספים.
הרא"ש מבחין בין מצב שבו ברור מה טעם התקנה לבין מצב שבו יש לנו השערה טובה לגביו. אגב, זה בתשובות הרא"ש. תוס' הרא"ש על ב"מ צ עושה חילוק דומה לגבי טעמא דקרא.

שלום הרב מיכי. מה מונע ממך להפסיק לשמור על היום השני של ראש השנה אם אתה סובר שזה שטות? אני שואל כי אתה אחד שלא מפחד ללכת אחר האמת שלך במחיר השמרנות?

חבל מאד כי שמעתי מאחורי הפרגוד שאם הדיון היה נמשך רק עוד הודעה אחת ואפילו עוד אות אחת תיכף היה מגיע משיח צדקנו ונמר עם גדי היה רובץ. לצערנו הוחמצה השעה וחבל על דאבדין.

כרגע מה שמונע ממני הוא המנהג הרווח. אני באמת מתלבט בזה. יש הלכות שלדעתי מן הראוי לשנותן, אבל בגלל אופיין הציבורי ראוי לעשות זאת רק כשיש קונצנזוס סביר סביב השינוי (כעין טענתי נגד הרב דרוקמן על הגיור). אמנם יש לדון האם שאלה זו היא שאלה ציבורית, אבל דומני שמה שנוגע ללוח השנה וכמובן גם לתפילות ותקיעת שופר שנעשים בריש גלי, הוא עניין ציבורי. בינתיים צל"ע בזה.

תודה הרב מיכי, מסתבר שגם בך קיימת נשמה שמרנית שרק צריך לגלות 🙂

הרחבה מפתיעה מגיור לציבורי כי החלטה בגיור באמת משפיעה בצורה זו או אחרת על הרבה אחרים לדורות. ליבי הפורימי אומר לי שאופי ציבורי זה שם העט של אמוציה ציבורית בלתי מנומקת (חוץ מחוש הריח התתרני המפורסם), ולא רוצים לעורר את האיבה עד שתקפוץ את הכריש.

אני לא כל כך בקי בהלכות הנוגעות לקידוש החודש, אבל כיצד בית הדין מודיע על קידוש החודש לארצות שנמצאות מזרחה לו?
הרי כאשר בית הדין מקדש את החודש חלקן כבר נמצא עמוק בתוך הלילה, וכבר מאוחר מדי להודיע להן.

זה לא רק מזרחה. ההודעה לא מגיעה תמיד בתחילת המועד הרלוונטי, והיום היה חל למפרע. אפילו בעת שקידשו את החודש על פי ראייה, התברר למפרע שהיה ראש חודש.

מענין לעניין. האם יש איזו סיבה מחקרית מעבר לכתוב בגמרא לעובדה שראש השנה החל בשבת לא תוקעים בשופר? זה נשמע כמו קוד למשהו אחר. אין כמעט הגיון לבטל מצווה מהתורה בגלל חשש כזה שמישהו אולי יטלטל את השופר ד' אמות. וחשבתי שכנראה יש פה איזה עניין של דיני רשויות שכפי הנראה במסכת שבת ועירובין היו עקר המהות של השבת הרבנית, וכנראה זה היה אישיו מאד רציני – וכדי להמחיש כמה נושא הטלטול הוא מהותי חז"ל ביטלו באופן מפגין את תקיעת השופר בראש השנה – שזו סנסציה ובעיני ההמון גם סכנה של ממש מפני ביטול הכלי העיקרי לערבוב השטן – וכל זאת כדי לפרסם ברבים את חשיבות שמירת האיסור מטלטול בין רשויות. בכך נוהג זה דומה מאד למצווה לקצור בפומבי את העומר ולשאול כמו בהתרסה:"לקצור? והם אומרים לו קצור קצור קצור". האם יש מי שכתב על כך? זו סברת כרס. ובכל מקרה, בימינו שניתן לטלטל על ידי עירוב על ידי רוב מניין ובניין של ישראל (שבאורח פלא בטלו את כל מסכת שבת על ידי היתר לא משכנע שבימינו אין רשות הרבים כי לא צועדים ברחוב 600,000 וכו') ניתן לכאורה לצפות שיש להחזיר את תקיעת השופר לראש השנה שחל בשבת. וכיוון דאתינא, אולי *זו* הסיבה שנוהגים ראש השנה יומיים, כי אם היו נוהגים רק יום אחד אזי כשהוא היה חל בשבת לא היתה תקיעת השופר נוהגת כלל ועיקר באותה השנה. ומפני חביבות המצווה הותירו את ראש השנה כיומיים, גם ביתר השנים בהן הוא חל ביום חול, מצד לא פלוג, והכל, כאמור מחמת הסיבה שנמנענו מלתקוע בראש השנה שחל בשבת. המסקנה- הלכה ולא למעשה: לשוב ולתקוע בראש השנה גם כשחל בשבת ו- לבטל את היו"ט השני. (כל זה כתבתי על דרך פלפול, שכן אינני מסכים עם ביטול מנהגי ישראל כשיטתך מסיבות שאין לי היכולת לנמקם כאן, ואין גם טעם. לא זו היתה השאלה. השאלה ששאלתי היא לרווחא דמילתא אולם היא תהיה לתועלת גם עבור אלו המבקשים לשנות את ההלכה. ובענין הווצאפ לימות המשיח: אם יהיה וירוס קורונה דיגיטלי שיפגע ברשת האינטרנט אזי כלל לא בטוח שכל הטכנולוגיה הזו תישאר בימי המשיח. וכמו שניבא אינשטין על מלחמת העולם השלישית. הוא אמר שהוא לא יודע כיצד היא תראה אבל המלחמה שתבוא אחריה תתנהל כבר עם אבנים ומקלות)

ראה מאמרי על ר"ה שחל בשבת: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8

זה רחוק בעיניי שלכן קבעו יומיים. זה גם לא כתוב בשום מקום. מה שבאמת חשבתי השנה הוא האם ניתן לומר שכשחל יום א בשבת התקיעה ביום ב היא מדאורייתא ולא מדרבנן. יש לי פלפול על כך שעלה ברעיוניי בחג וטרם העליתיו על הכתב.

בשולי דבריי. לא מדובר כאן על ביטול מנהג. זה דין ולא מנהג. דין, בניגוד למנהג, הוא עניין לפסיקת הלכה, כלומר לנכון ולא נכון. מנהג כדי שיתבטל צריך להיות שטות, אבל לגבי דין די לנו בכך שאינו נכון לדעתנו.