ריאליזם מוסרי
לפי הגישה הזאת, האם ניתן לדבר על פסוק כמו ״אסור לרצוח״ במונחי אמת ושקר ולא רק במונחי מחייב לא מחייב ?
מה בין ריאליזם מוסרי, לבין אובייקטיביזם מוסרי, ובינם לבין moral cognitivism ?
למה לא?
זו שאלה סמנטית, ולא בטוח למה אתה מתכוון. אובייקטיביזם מוסרי הוא תפיסה שהמוסר אובייקטיבי ולא יחסי. ריאליזם מוסרי זו תפיסה שהמוסר קיים במובן כלשהו. את השלישי איני מכיר.
אני רוצה לדייק.
על משפט שמבטא תוכן מוסרי כגון ״לרצוח זה לא מוסרי״, ניתן לומר עליו אמת או שקר
אבל על משפט שמבטא נורמה, כגון ״אסור לרצוח״, אין כאן אמת ושקר כי זה תלוי לאיזה מערכת אתה מציית אז יש כאן רק מחייב ולא מחייב. נכון ? ( אלא שמי שסובר ש״לרצוח זה לא מוסרי״ בהכרח יקבל ש״אסור לרצוח״ מחייב)
ועוד משהו. האם יש קשר בין האנטי ריאליזם מוסרי הפוסט מודרניות ? כל אחד והנרטיב שלו – אין מוסר קיים והכל הוא הבנייה חברתית ואישית
לא רואה הבדל בין שני המשפטים הללו. "לא תרצח" זהו ציווי ולגביו אין מה לדון על אמת או שקר.
אתה לא מדבר על אנטי ריאליזם אלא על אנטי אובייקטיביזם. אפשר לקשור זאת, למרות שביחס למוסר רבים חושבים כך גם לפני הפוסטמודרניזם.
אז לא הבנתי את ההבדל בין ריאליזם/אובייקטיביזם מחד, ואנטי ריאליזם/יחסיות מאידך.
אם המסור הוא ריאלי, אז הוא אובייקטיבי (וכן ההיפך), ואם הוא לא קיים במציאות (אנטי ריאליזם) אז הוא סובייקטיבי (יחסי) וכן ההיפך.
הסברתי למעלה את ההבדל. אם הוא ריאלי אז הוא אובייקטיבי, אבל לא להיפך.
לפי הריאליזם מוסרי, איך העובדה שיש לאובייקט ״רצח״ מאפיין/תכונה ״רע״ מחייב אותי נורמטיבית לא לבצע רצח ? זה הכשל הנטורליסטי לא ?
הסברתי זאת. עובדות אתיות אינן קשורות לכשל נטורליסטי. מהן כן ניתן לגזור נורמות. מהעובדה שאסור לרצוח ניתן לגזור שאין לרצוח. מעבר לזה, יש את הדרישה של הקב"ה לציית לעובדות הללו.
סליחה על החפירה אבל:
1. למעלה כתבת ״ הסברתי למעלה את ההבדל. אם הוא ריאלי אז הוא אובייקטיבי, אבל לא להיפך.״ אבל לא הסברת, רק הצהרת שיש הבדל בין שניהם, בלי להסביר מה ההבדל. אז לא הבנתי מה הבדל בניהם
2. גם כאן כתבת ״הסברתי זאת״ אבל לא יודע איפה הסברת זאת. רק הצהרת שמעובדות אתיות ניתן לגזור נורמות. אבל השאלה היא, למה ??
1. בהודעת יהראשונה כאן הסברתי זאת. הנה הציטוט:
אובייקטיביזם מוסרי הוא תפיסה שהמוסר אובייקטיבי ולא יחסי. ריאליזם מוסרי זו תפיסה שהמוסר קיים במובן כלשהו.
מכאן גם תוכל להבין שריאלי גורר אובייקטיבי אבל לא להיפך.
2. למה לא? זהו בדיוק ההבדל בין עובדות אתיות לעובדות רגילות. הכשל הנטורליסטי מדבר על עובדות רגילות. אבל עובדה אתית היא שאסור לרצוח, תוכנה אומר שיש איסור, כלומר שיש נורמה. לכן כאן הנורמה יכולה להיגזר מהעובדה.
בנוגע לאובייקטיבי סובייקטיבי, האם הצבע של השולחן שלפני הוא עובדה (fact) אובייקטיבי או סובייקטיבי (=כל אחד ואיך שהוא רואה את השולחן, יש שיראה אותה שחורה ויש שיראה אותה לבנה) ?
ולגבי הסוגיא של השרשור הזה, אתה כריאליסט ואובייקטיביסט מוסרי, איך אתה מצדיק את העובדה שיש כל כך הרבה מחלוקתות במוסר ? המוסר של היום הוא לא המוסר של אתמול ולא המוסר של מחר.
אם הכל אובייקטיבי, איך אנו אמורים להכריע בשאלות הקשות של האתיקה. למשל, האם הפוליגמיה זה מוסרי ? האם מניעת הריון זה מוסרי ?
זהו הערמון של הפילוסופים. אין לנו שום דרך לבדוק זאת. יתר על כן, ייתכן שמה שאני רואה בהביטי על השולחן זה מה שאתה קורא לשמוע את הסימפוניה התשיעית של בטהובן או הכרה מסוג שכלל לא מוכר לך. דבר אחד ברור, אין שום הכרח שכולם רואים אותו דבר. אם אדם יחבר את הגלים באורך הגל של האדום למרכז של הצהוב במוח הוא יראה אותם צהובים. אין כאן שום דבר מהותי.
לגבי המוסר, קודם כל אין כל כך הרבה מחלוקות. הן בשוליים. רוב גדול של הדברים מוסכם, וזו גופא אינדיקציה לאובייקטיביזם. מעבר לזה, יש התפתחות עם הזמן גם בידע המדעי, וזה לא אומר שהמדע סובייקטיבי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer