שלום הרב

שו”תקטגוריה: מוסרשלום הרב
יגאל שאל לפני 4 חודשים

מה שלומך? לאחרונה בכאן 11 יש סדרה שקוראים לה עוד ניפגש, העוסקת בניסיון להחזיר קשר שנותק בין הורים לילדיהם שחזרו בשאלה. אחת מהנשים (החרדיה שרוצה לחדש את הקשר עם בנה) אומרת, שבחינתה הרצון למפגש מחודש עם ילדה, נובע מרצון לנסות להחזיר אותו בתשובה בסופו של דבר. לטענתה, אדם שלא שומר תורה ומצוות, שעושה מעשים האסורים על פי התורה, ‘הוא חלק רקוב’ (כלשונה, אולי בהמשך הסדרה היא מתרככת), ואין לה עניין בקשר איתו.
לשאלתי. נראה שרבים (ובניהם אני), יסכימו שכאשר אדם עושה מעשה חמור מבחינה מוסרית, אנס רצח וכדומה, זו סיבה מספיקה לנתק איתו את הקשר. לעומת זאת כאשר אדם חוטא, זו נראית סיבה לא טובה מספיק כדי לנתק איתו הקשר, ובלבד שהוא נשאר אדם טוב. ניסיתי לברר האם יש סיבה אמיתית להבדל בהתייחסות לאדם שחטא חטא מוסרי לאדם שחטא חטא דתי, ולא ממש הצלחתי. האם זה נובע בגלל שהמצוות לא מספיק חשובות כדי לנתק קשר עם אדם שלא מקיימן? או שסתם מדובר ברגש שגורם להיגעל מאדם שמתנהג בצורה לא מוסרית? מה דעתך בעניין? חג שמח

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים

יש שני הבדלים בין המוסר להלכה בעניין זה: 1. מי שפועל נגד ההלכה עושה מה שלדעתו נכון, בעוד שמי שפועל באופן לא מוסרי עושה משהו שגם לדעתו אינו נכון. זה הבדל מאד חשוב. ראה עליו בטור 372. 2. מי שעובר על ההלכה אינו אדם רע (למרות שהלכתית  הוא מוגדר כרשע) אלא אדם שפועל לא נכון. מי שעובר על המוסר הוא אדם רע.
אבל אם יש אדם שמבין שכך ראוי לנהוג ובכל זאת עובר על ההלכה, יש מקום להסתייג ממנו. זה לא אומר שצריך לשבת עליו שבעה או לנקוט בצעדים דרסטיים. חשוב להפעיל כאן שכל ישר.

טירגיץ הגיב לפני 4 חודשים

אולי אינדיקציה להבדלים הללו אפילו אליבא דאותה אם (ע”פ המתואר בשאלה) היא מכך שזו התנהלות שמופעלת רק כלפי בני משפחה – מסתמא היא לא מתנזרת מידידות קולגיאלית וכדומה עם חילוניות או חרדל”שיות, ואילו כלפי בן לכאורה כשיש ניתוק אז מתנתק עד התהום. להבדיל היחס הנוקשה לעבריין מוסרי הוא דווקא להיפך – רך יותר ככל שהעבריין קרוב-משפחה יותר. ההיפוך הזה כתלות בקשר המשפחתי (בדת – ככל שקרוב יותר היחס קשה יותר. במוסר – בד”כ ככל שקרוב יותר היחס קל יותר) הוא אולי פתח לניתוח נוסף של המניעים (כגון כישלון חינוכי ובגידה מצידו והחמצה בידיו וכו’).

ועוד, שני ההבדלים שצוינו בתשובה עוסקים במצב ולא בתהליך, כלומר בהבדל (מעיניים דתיות) בין מצבו של חילוני למצבו של עבריין-מוסרית. אבל נראה שהיחס הנוקשה כרוך גם בכך שהיה שינוי מדתי לחילוני, ואילו היה חילוני מעיקרו כגון בן להורים חילונים שחזר בתשובה, או שהילד אומץ כתינוק (איכשהו) אצל משפחה חילונית והכיר את משפחתו האמיתית בגיל 20 אז היחס הוא פחות קשוח.

יעקב הגיב לפני 4 חודשים

בהמשך לתשובת הרב
יש משפט מפורסם של מרן הרב קוק שישנו אדם רשע [חילוני שאינו מקיים מצוות] ויש אדם רע [עבריין מוסרית]
חג שמח

השאר תגובה