תיאום ההבנה-אידאה לעולם

שו"תקטגוריה: כלליתיאום ההבנה-אידאה לעולם
ש שאל לפני 3 שנים

בס"ד
שלום הרב,
יש לי שאלה לא ברורה שבזמנו ניסתי לברר, אבל לא כל כך התייחסת לכך, אלא רק בצורה כללית מידיי, וגם קיימים באתר התייחסויות סותרות בנושא.
השאלה היא על היחס בין העולם האינטואיטיבי-אידאי לבין המציאות. (ולאו דווקא בין פעולת החשיבה לבין העולם האידאי, שזה נושא נוסף).
לצורך הבירור, נתתי את הדוג' שבה מוציאים ברצף משק כדורים ירוקים בכמות רבה (כך שיראה לנו כפעולה מחזורית), בעוד שבתחתית השק קיימים כדורים אדומים. (ואנחנו נחשוב שיצא כדור ירוק בעוד שזה לא נכון).
אז התייחסת לכך שע"פ האינטואיציה באמת נכון לחשוב שהמצב הנוכחי ימשיך, לא בעקבות היכרות ממשית, (ידע על) השק הקונקרטי, אלא בתור חלק מדרכי הכרעה במצב של חוסר ידיעה.
אבל מכיוון שאתה סבור שאותו דרך הכרעה היא גם בעל סבירות יותר טובה (מקרבת אותנו לאמת).
אז, חייב להניח שיהיה תהליך שישגיח בין העולם היאדאי לבין המציאות, בשביל שישקף מה נכון לסבור במקרה של חוסר ידיעה.
(ז"א שרוב המצבים הקונקרטיים בעולם הם מתאימים להמשך המצב הקודם)
1. האם עד לפה אתה מסכים? אם כך כיצד זה נעשה??
2. ואף אם אותו תיאום מתבצע, עד כמה שהכלל הזה רחב כל כך (מתבצע על סמך כל המאורעות שהתרחשו בכל העולם בכל הזמנים), ניתן לשאול עד כמה השערוך שלו ראוי לשימוש כאשר זה נעשה על כמות אירועים אינסופית כמעט… בזמן שכמות הערכים שהידאה מכילה היא בינארית (המצב הנוכחי ימשיך או שלא).
כך שהסטייה שלו מהאמת נשמעת כבר כמעט ולא יעילה למקרה קונקרטי, ממש כמו שאם יעשו סקר בישראל יטענו שהמפלגה השולטת היא הליכוד בעוד שזה ממש לא ישקף את האדם שנמצא לפניי… כמו הרב.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

ש,
איני רואה כאן שום שאלה חדשה לעומת מה שדובר בינינו כבר, ועניתי לך כמיטב יכולתי. אם אינך מקבל את התשובה (איני מבין מדוע, אבל זו כמובן זכותך), זה לגיטמי. אבל למה להעלות שוב את אותה שאלה? ועוד בשרשור חדש. אני אענה לך כעת, אבל לא אמשיך בזה אם לא יהיה כאן משהו חדש.
השאלה כיצד האינטואיציה שלנו מתואמת עם העולם נדונה אצלי בהרחבה בספרים. בעיקר 'שתי עגלות'. יש שתולים זאת באבולוציה, אבל אני לא מסכים. בעיניי זו יד ה' שדאג לצייד אותנו בכושר אינטואיטיבי שיועיל לנו להכיר את העולם שבו אנו חיים.
ולא נכון שזה בהכרח מתייחס לרוב המצבים בעולם. זה מתייחס למצב שבו יש אוסף כדורים בשק בלי תכנית ספציפית. כשאין לך מידע אחר, אזי הגיוני להתייחס לשק כאילו שהוא בעל הרכב מקרי. ייתכן שרוב השקים בעולם מולאו על ידי תכנית ספציפית כלשהי, אבל עדיין אין טעם להתייחס לתכנית ספציפית אם לא ידוע לי עליה.
טול כדוגמה אדם מקרי ברחוב שאתה שואל אותו מה השעה, או כיצד להגיע למקום פלוני. בד"כ אתה מאמין לתשובה שלו. אבל ייתכן שהוא שקרן. אם אין לי מידע אחר, אני מתייחס אליו כדובר אמת. אמנם ייתכן שבמקרה המקום הזה מאוכלס בעיקר בשקרנים, אבל אם אין לי מידע כזה איני חושש לו. לגבי כלל האנשים בעולם אין לי מידע, ועדיין אני מניח שרובם לא משקרים במצב כזה.
כך גם לגבי השק. אין לי מידע לגבי כלל ההרכבים של שקים בעולם, ואפילו לא לגבי כלל ההרכבים של שקים שכל הכדורים שהוצאתי מהם עד עכשיו היו ירוקים (אם כי כאן אני מניח שאכן יש רוב מתוך קבוצת השקים הזאת שכל התוכן שלהם ירוק). אבל בהיעדר מידע כך נכון להתייחס לזה. סביר שאם מילאו את השק בכדורים וכל מה שיצא עד עכשיו היה ירוק אז הכל ירוק (אחרת איך קרה שכל מה שהוצאתי עד עכשיו באופן מקרי היה ירוק?). אם מישהו ארגן את הכדורים כך שכל הכדורים שלמעלה הם ירוקים ומתחתם יש אדומים אתה צודק. אבל מהיכרותי את העולם לא סביר שזה קרה. יותר סביר שהכל ירוק. זה לא שעשיתי סטטיסטיקה על בסיס מקרים. זהו מניסיון והכללות על בסיס מה שפגשתי עד עכשיו והיכרותי עם העולם. לא מכיר חישוב שניתן לעשות כדי לגבות את זה, ועדיין זה מה שסיבר לחשוב במצב כזה.
אתה לא יכול להתעלם מהמציאות: עובדתית האינדוקציות שלנו במקרים רבים עובדות. לא תמיד כמובן, אבל זו לא ירייה באפלה אלא ניחוש מושכל או קבלת החלטות תחת מידע חלקי.

ש הגיב לפני 3 שנים

תודה רבה!
1. ראשית, פה בתשובה אתה משתמש בכמה וכמה עקרונות שונים ממה שהצגת בפעם הקודמת -כמו עיקרון הסיבתיות, שימוש בהכללות, ההסבר הפשוט ועוד.
לעומת דבריך בפעם קודמת שבו השתמשת בעיקרון כללי שהוא מעין חזקה תלמודית – כדבריך שם- "אני מתכוון לראיה כללית יותר, מה נכון לעשות בהיעדר מידע".
אני כמובן מסכים שהתחושה שלנו היא שנטען שהכדור הבא בשק יהיה ירוק. אף שאני לא יודע להמשיג זאת די הצורך, ואני גם לא שואל כיצד האינטואיציה מתואמת לעולם, וברור למדיי שאין באפשרות האבולוציה לפתח חוש אידאי שאיננו חלק מהמישור הפיזיקלי (לעומת חוש הראות והשמיעה למשל), ממש כפי שאיננה מסוגלת די הצורך להסביר כיצד התפתחו רגשות או נטמעו הנשמות למי שדואליסט.
אלא השאלה היא כמובן לשיטתך, שאתה טוען שאותה הבנה נעשית ע"י תווך מקשר- פלטוניזם, ולא כשיטת קאנט שאותם אידאות מסוימות מצויות בנו אפריורית.
אבל אם ככה השאלה היא האם אתה סבור שקיים סנכרון בין אותם אידאות לגבי העולם, וכיצד זה נעשה, כי אף לשיטתך תוכנם חייב להיות מסונכרן מן העולם! (השאלה היא האם אתה מסכים לכך, ואיך זה נעשה)

למשל טענת, "כאן אני מניח שאכן יש רוב מתוך קבוצת השקים הזאת שכל התוכן שלהם ירוק". אך עולה השאלה הברורה כיצד אתה מניח זאת….
וכן יהיה לך טעות בטיעון שכתבת שבנוי על סיבתיות ותערו של אקואהם "סביר שאם מילאו את השק בכדורים וכל מה שיצא עד עכשיו היה ירוק אז הכל ירוק (אחרת איך קרה שכל מה שהוצאתי עד עכשיו באופן מקרי היה ירוק?). " ברור שבשביל לטעון זאת חייב להניח סנכרון בין עולם האידאות לעולם, (ולא רק בין ההבנה לעולם האידאות) אחרת הטעות הזאת היא ממש כמו הטעות שבעקבות רצף של מדידות סביר להניח שהמדידה הבאה תצא בהמשך הקו הישר שהזכרת במאמר.
מקווה שזה עכשיו מובן יותר
—————
2. למה באמת אנחנו מניחים שבהעדר מידע, אנחנו מתייחסים לשק כבעל הרכב מקרי. (זה שאלה כללית כמובן שיכולה להיות תקפה כלפי כמעט כל דבר).
3. כמובן שההמשך במהלך הזה, אתה בד"כ תציג שני אפשרויות, כאשר האפשרות האחת שאתה מעריך אותה כסבירה יותר מסבירה את השק. (לכאורה פה צריך את הסנכרון שאני מדבר עליו), והאפשרות השנייה שמדובר באקראי לגמרי וגם עם סבירות נמוכה (יכולים להיות כדורים מכל הצבעים, אז מדוע יצאו רק ירוקים).
אבל תמיד תוכל להציג אפשרות שלישית, כמו יש בשק 999 ירוקים ומשם ואילך יש 999 אדומים. אם ניתן לה אותה סיכוי כמו האפשרות הראשונה שכל הכדורים ירוקים, אז גם היא יכולה להסביר את הנתונים שקיבלנו, ואפילו בכזה מקרה לראשונה לא תהיה שום עדיפות על פניה! אז למה אנחנו לא מציעים גם אותה? (כמובן שאם ככה לא נצא מכמות האפשרויות שיכולות להסביר את הקו מגמה ממש כפי השאלה שהפנתי כלפיך לעיל).
אז האם לא חייבים סנכרון?….
4. הבעיה היא שאם הסנכרון כל כך טוב, אז עולה השאלה כיצד אנחנו נתבלבל באותו דוג' של השק בה מישהו "החביא" כדור אדום בתחתיתו ואנחנו לא יודעים על כך… אבל אז תירוץ על כך נראה קצת כאד הוק ואפולוגטי לא?
—-
ד"א אני מסכים עובדתית האינדוקציות שלנו במקרים רבים עובדות.
אבל נראלי שיצא לי להיתקל בטיעון נגדי שהטיעון הזה מעגלי. (הוא משתמש באותה מתודה להוכיח אותו)….

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אחזור פעם אחרונה: טענתי היא שאינטואיציה היא סוג של הכרה. כמו שאיני שואל על התאמה בין מה שאני רואה לעולם כך איני שואל על התאמה בין האינטואיציה לעולם. אני פשוט רואה שזה כך וזהו.
אגב, האבולוציה בהחלט יכולה לפתח חוש לאידאות אם זה מועיל לשרידות.
העמדת האינדוקציה על אינדוקציה היא מעגלית כמובן. כתבתי זאת לא פעם. אני טוען שזה עובד כי אני רואה וזהו. לא מנסה להעמיד זאת על כלום.
אבל זהו. מיציתי לגמרי.

השאר תגובה

Back to top button