האם מי שיודע רק עברית נחות?
שלום,
סליחה על הכותרת הפרובוקטיבית, אני פשוט באמת ובתמים לא מבין.
בשפה האנגלית יש אוצר מילים לאין ערוך יותר גדול מהשפה העברית, בפעלים, שמות עצם, תיאורים וכן הלאה.
איך אפשר לחנך ילדים שעברית תהיה השפת אם שלהם כאשר זה בעצם דה פקטו גורם לנפש שלהם להיות הרבה יותר מצומצמת? הנפש מתבטאת דרך מילים וביטויים, ואם אין לה את הביטויים והמילים, משהו בהתפתחות שלה נפגע.
אפשר פשוט לחפש synonyms למילים שונות באנגלית כמו למשל יופי או אומץ או בושה או יציבות או יושר וכן הלאה להרבה מאד מילים שמשתמשים בהם כל הזמן, שלמילים האלו יש הרבה מאד וריאציות שונות שמי שלא מכיר אותם איפשהו נשאר מצומצם.
וגם מבחינה טכנית – השפה האנגלית התפתחה במשך מאות שנים אצל מיליארדי אנשים לעומת העברית המודרנית שאינה כך.
אני חושב שהמציאות מכה אותך על קודקודך. אני לא מתרשם שמי שיודע רק אנגלית הוא רחב יותר ממי שיודע רק עברית. מעבר לאוצר המילים יש קונוטציות ושפת גוף והקשרים ושאר כלי תקשורת בלתי מילוליים. ייתכן שיש חוסר מבחינות מסוימות שמפוצה מבחינות אחרות.
אבל אף אחד לא מונע ממך לגדל את ילדיך כדו לשוניים. בהצלחה.
לשואל, אעיר שגם ה"עובדה" על גודל הלקסיקון לא ממש עובדתית.
ראשית, עברית, כשאר השפות השמיות, היא שפה מבוססת שורשים, ובמילונים עבריים רבים המילים: שמר, שימר, נשמר, השתמר וכו' מופיעות כערך אחד ("שמר"), זה לא מעיד על עוני לקסיקלי אלא על שיטה מילונאית ועל מבנה השפה.
שנית, המילונים באנגלית מלאים במילים נדירות או מקצועיות, והאדם המשכיל הממוצע מכיר רק חלק קטן מהן.
שלישית, ההנחה שלך ששפה שמתפתחת בקרב מליארדי אנשים תכיל לקסיקון רחב יותר הגיונית ברמת המילון, לאו דווקא ברמת האנידיווידואל והדיאלקט הספציפי.
אם תשווה את הלקסיקון *המנטלי* של האדם המשכיל הממוצע לא בטוח שתמצא הבדל כמותי עצום.
כל הדיון שלכם – אם האנגלית מפותחת יותר או העברית = מצחיק אותי. הרי השפה האינטליגנטית ביותר היא הסינית.
אם בעברית או באנגלית מסתפקים ב-20 וכמה אותיות – הרי שב'מילון הסיני הגדול', נמנים לא פחות מ-54678 סימנים שכל אחד מהם מבטא מילה שונה.
בקיצור: אין עלינו! אנחנו מובילים הן בכמות והן באיכות!
הקד בנימוס לפניכם, צ'ינג צ'ונג צ'י איש לה-ווינג
המילים הם רק ביטוי
כדי להבין ניואנסים נדרשת הבנה של הנפש את המצב.
ולפעמים הנפש מבינה שאין ביטוי מילולי במילון לדבר שאותו היא רוצה לבטא.
מה שריבוי מילים מוסיף זה את האפשרות לנסות להבין מה מפריד ומבדיל בין מילה למילה וזה יכול להועיל להבנה.
אבל אם אינך מנסה להבין מה מבדיל בין מילה אחת לחברתה אז זה כלל לא משנה מה גודל אוצר המילים.
יש מספיק מילים בשפה העברית שרוב דוברי העברית אינם יודעים להבדיל בהבדלים של המשמעויות בינהן.
ולא מצינו הבדל בין אלו שטפשים בעברית לאלו שטפשים באנגלית. הם די מייצגים את כלל האנושות.
אבל אם אין אוצר מילים רחב, ההבדלות שהנפש עושה בין דברים שונים לא נתפסות ונזכרות, כך אני חושב לפחות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer