הוצאה ידי חובה על ידי אדם שאיננו מאמין בה׳
שלום רב.
אני בוגר ישיבה תיכונית וישיבת הסדר באמצע שנות הארבעים לחיי. בחודש האחרון, הגעתי בלב כבד, למסקנה סופית שאינני מאמין באלוקים או ישות עליונה כלשהי (לאחר תהליך ארוך ולא כקוריוז או משבר). אין לי עניין להתריס, או להטיף או לשכנע אחרים, כרגע גם לא חלקתי את העניין עם אף נפש חיה. אני ממשיך לקיים את רוב המצוות המעשיות ולא מחלל שבת בפרהסיה או בכלל איסור כלשהו בפרהסיה (לפחות עד שאעדכן את זוגתי והילדים).
אני מרגיש שאני זקוק לעוד דמן לפני ש״אפתח״ את זה בפני רעייתי וכמובן בשלב יותר מאוחר בפני הילדים, שאר המשפחה וכו׳. אני נמנע מלעלות כשליח ציבור וזה גם לא יעורר תשומת לב רבה, כי אני לא נוהג לשמש כשליח ציבור לעיתים קרובות.
הייתי שמח אם הייתה דרך שאוכל להמשיך לעלות לתורה, כי קצת לא נעים לי לסרב והבעיה היותר קשה היא, קידוש בשבת. אמנם הבן שמעל גיל 13 הולך לבית הכנסת ומתפלל ערבית של שבת, אבל בת הזוג והבת מעל גיל 12, לא מתפללות, גם שהאמנתי והצעתי לאשתי או לבת לקדש בעצמן, הן אף פעם לא היו מעוניינות בכך. גם הבן הגדול לא רוצה לקדש.
האם יש דרך הלכתית שהרב יכול לחשוב עליה (בנוגע לעליה לתורה או קידוש) או אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה׳? בלית ברירה אנסה להטיל את זה על הבן הגדול, אבל זה בהחלט יעורר חשד וכאמור אני מעדיף לא לטלטל את הבית כרגע (יש סיבות רבות מדוע לא, כולל בריאותיות של בת הזוג). האם יש אפשרות להצטרף לזימון ? (פחות שכיח שנהיה 3, אבל מן הסתם יקרה).
מה לגבי ״דבר תורה״ בבית כנסת? להימנע?
בתודה מראש
קשה להיכנס לנעליו של אדם אחר, אבל האינטואיציה שלי אומרת שמן הראוי לעדכן את זוגתך ולקבל החלטות יחד. יש לכם שותפות שכוללת גם חינוך ילדים, וגם אם תנסה ללכת בדרך שסוכמה כשאין לזה כיסוי אמיתי זה מורגש, ולכן גם בזה יש קצת הפרת החוזה. זה לא אומר שאתה חייב לחזור בתשובה בגלל החוזה הזה (אם אינך מאמין אז אינך מאמין. תאה צריך לחזור בתשובה כי זה הדבר הנכון, אבל זה דיון אחר), אבל השותפות מחייבת שיתוף.
אתה לא יכול להיחשב במניין הקרואים ולהיות שליח ציבור וגם לא לעשות קידוש. אינך יכול להוציא ידי חובה אף אחד כי אינך בתורת הדבר (ראה מאמרי על הכשלת חילוני בעבירה).
הוא הדין לזימון. אמנם דבר תורה בביכ"נ איני רואה שום בעיה לומר.
אני מאד מעריך את היושר וההגינות שאתה מגלה, אבל לצערי איני רואה דרך ישרה אחרת.
חשש הבריאות של בת הזוג שלך, מחייב חשיפה מדורגת ועדינה של המצב. אתה יכול להתחיל בהעלאת ספיקות שמקננים בך, ורק לאט לאט לחשוף את המצב לאשורו.
לכאורה אם אתה לא מאמין מה אכפת לך מה ההלכה אומרת? ממילא לטענתך מדובר בשטויות. כלומר לשיטתך אין דבר כזה לצאת ידי חובה בקריאת התורה אז מה השאלה שייכת בעצם? זה רק אמור להיות שאלה של האנשים בצד השני האם אפשר להעלות אותך לתורה וכו'.
לישי – לכן הקדמתי לומר שאינני מתריס או מנסה להמיר או לשכנע אחרים. אני מכבד את מי שמאמין ולא רוצה להונות אותו ולגרום לו לחשוב שהוא יוצא ידי חובה על ידי, כאשר לפי שיטתו – קרי ההלכה- אני לא יכול להוציא אותו. זה עניין מוסרי – לא אמוני. גם אם הרב היה אומר שאני יכול להוציא יגי חובה והייתי שומע שאותו אדם מחמיר על עצמו בעניין זה, דהיינו לא לצאת ע״י… הייתי מכבד ונמנע, כמו שהייתי מכבד ולא מגיש לו מאכל שכשר לפי שיטתי, ביודעי שלפי שיטתו הוא לא כשר (לפחות הייתי מיידע אותו).
היה בעל קורא שהכרתי שאחרי הרבה שנים החליט שאינו מאמין. הוא שאל את הרב האם הוא ימשיך לקרוא בתורה. הרב ענה לו בעדינות שלא.
הרב האם מי שמקיים את כל המצוות קלה כחמורה לא יכול להוציא ידי חובה בגלל חיסרון באמונה? אבל האם אין בעיה בכך שזו הלכה שלא ניתנת לבדיקה כי זה תלוי בליבו של כל אחד, כמעין שיאמרו מחלל שבת בפרהסיא דווקא כי הוא בפרהסיא…?
כמו כן, עולה השאלה על אדם שיש לו ספק קטנטן שאולי אפשרי שהכל נכון לצורך העניין 0.00000001 אחוז שהיהדות נכונה, ועל הצד הזה יוציא ידי חובה האם יועיל?
ומה דעת הרב על הליכות שלמה תפילין ט"ו. האם לשיטת הגרש"ז במקרה כמו של השואל יהיה מותר לו להוציא ידי חובה את משפחתו? העלאתי תצלום של שני הדפים:
https://i.imagesup.co/images2/d9d3015df1c12125829818526efa3ae08a5b2175.jpg
https://i.imagesup.co/images2/439b8743d13263e463056fe3bb41af9b5514314e.jpg
כל סברא אינה ניתנת לבדיקה במובן הזה. אם כך, יש הרבה הלכות כאלה. וגם מה שתוכל למצוא במקורות, ככדי ליישמו למקרה שבפניך אתה נזקק לסברא.
מי שלא מקיים מצווה לא יכול להוציא אחרים יד"ח. זו סברא פשוטה לדעתי. וזה שהוא לא מקיים מצווה גם היא סברא פשוטה לדעתי, ועליה ומקורותיה עמדתי במאמרי על הכשלת חילוני בעבירה.
זו אינה שאלה של עוצמת הספק. לדעתי לכל אחד חייב להיות ספק כלשהו, ומי שאומר שאין לו הוא פשוט חסר מודעות. השאלה מה אתה מחליט אחרי הספק, וזהה תלוי בך. אם מבחינתך ההחלטה היא שיש אלוקים ויש מחויבות למצוות אז אתה יהודי נאמן ויכול להוציא וכו'. ואם אתה מחליט שלא – אז לא.
אין לי אפשרות כרגע לקרוא את הקבצים ששלחת. אם תרצה לסכם משהו כאן ולשאול אוכל להתייחס.
אסף שלום לא הבנתי איך הגעת למסקנה שאתה לא מאמין באלוקים או בישות אחרת כלשונך .איך ניתן לדעת בוודאות שלא קיימת ישות רוחנית שלא ניתן לראותה בעיניים מקסימום ניתן לומר אולי היא לא קיימת? ניתן לחוש אותה בוודאות דרך הנשמה שבנו בצורת חיים של הלכה וחברתי על כך ספר בהוצאת עברית "מי אני האדם". אשמח לתגובתך ובאם תרצה שנדון בצורה פרטית ארשום מייל וטלפון
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer