הטיעון האונטולוגי בצורה מודרנית
שלום הרב, נורמן מלקום טען בעד הטיעון האונטולוגי וזה מה שהוא אמר מויקיפדיה "
ההוכחה המודלית של מלקולם
נורמן מלקולם ניסה לשפר את הטיעון האונטולוגי באמצעות סילוק כמה מן החולשות הגלויות שבטיעונו של אנסלם. הוא הקביל בין שני עולמות לוגיים אפשריים, שבאחד מהם קיים יצור נצחי א' ובאחר לא. מאחר שקיומו של א' אינו יכול להיות תלוי בנסיבות היתכנותיות כלשהן בעולם שבו הוא נמצא, הרי שאם אינו נמצא בעולם כלשהו, קיומו בלתי אפשרי כלל מבחינה לוגית. ובמהופך, אם הוא נמצא בעולם לוגי אפשרי כלשהו, הוא חייב להמצא בכולם. כלומר, קיומו של האל הוא או בלתי אפשרי מבחינה לוגית או הכרחי מבחינה לוגית.
השלב הבא, מבחינת מלקולם, הוא לבחון האם קיומו של יצור נצחי הוא סתירה עצמית. לפי מלקולם, אין לנו סיבה להניח שכך הדבר ומכאן, שקיום האל אינו בלתי אפשרי מבחינה לוגית ועל כן, הכרחי מבחינה לוגית. ההוכחה היא כזו:
אלוהים, כעניין קונספטואלי, הוא יצור בלתי מוגבל.
קיום יצור בלתי מוגבל הכרחי או בלתי אפשרי מבחינה לוגית.
קיום יצור בלתי מוגבל אינו בלתי אפשרי מבחינה לוגית.
על כן, קיומו של אלוהים הכרחי מבחינה לוגית.
מלקולם מסלק כאן את החולשה העיקרית של אנסלם — הטענה שקיום בעולם המושגי ובעולם הממשי גם יחד טוב יותר מקיום בעולם המושגי." מה דעתך?
כיוון שאני חושב שהראיה האונטולוגית כן עובדת אציע לך את המהלך הבא. אבל לפני כן אנסה לראות אם הבנתי את שורש ההתנגדות שלך אליה. האם יהיה נכון לומר ששורש הבעיה בעיניך הוא הבלבול בין הרובד הלוגי לרובד האונטולוגי- מטפיזי? כלומר האם אתה טוען שהראיה האונטולוגית לכל היותר מצליחה להראות שמושג האל איננו סתירתי, אבל משום מה קופצת ממסקנה זו למסקנה נוספת כאילו הוא קיים בפועל?
עשיתי צדק עם עמדתך?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer