הכרת טובה אונטית
בס"ד
שלום,
רציתי לשאול, האם היסוד שלך של הכרת טובה אנוטית, היא כחלק מן המוסר? או שזוהי יותר הרחבה בשביל לאפשר גם ערכים דתיים כעבודת הבורא? לכאורה מקור כל הערכים זה מה' ואם כך משמע שגם ההבנה שראוי להכיר טובה גם במקרה זה נגזר מכך. אך עדיין.
לא בטוח שהבנתי את השאלה. חובת הכרת טובה אונטית אינה חלק מהמוסר. זה כל מה שטענתי כאן. בסוף אף הצעתי את ההיפך: שהכרת הטוב המוסרית היא סוג מסוים של הכרת הטוב האונטית
ואכן, אני חושב שמקור כל הערכים הוא הקב"ה, גם ערכי מוסר וגם ערכים דתיים.
ומעתה יש לדון בעצם המחויבות כלפיו, שלכאורה מקורה הוא הכרת הטוב אונטית, אבל מקורה של זו הוא הקב"ה. והשאלה למה לציית לנורמות שמקורם ממנו מקלת מענה כי קיומו מחייב זאת. לכאורה יש כאן סוג של לולאה, אבל אני לא חושב שזה בעייתי. תמיד ישנה השאלה גם אם הסיבה לקיום הערכים היא X מה הסיבה לציית ל-X?
אני חושב שהחובה לקיים אם ציווייו של אלוהים היא היסודית. הכרת טובה אונטית היא חובה נגזרת כי זה עצמו ציווי של אלוקים. הכרת הטוב אונטית ממוענת כלפי כל אחד שיצר אותי (כולל הורים), אבל נכון שאפשר ליישם אותה גם ביחס לקב"ה.
אם יורשה לשאול אם כך, היכן בידיוק נמצאת ההבחנה בין חובה מוסרית לערך דתי שמתקפה הראשון זוהי ההכרת הטוב האונטית? נראה שזה חלוקה קטגורית אבל לאו דווקא מהותית כי הכל מסמל את רצון ה' או משהו כזה. ובכלל למה להזדקק להכרת טובה אונטית ולא לומר ישר כי ה' ציווה?
אכן אין הבדל עקרוני. שניהם רצון ה', אלא שאחד יותר מובן וברור לנו באינטואיציה שלנו.
תודה, רק אם ככה מדוע להזדקק לחלוקה הקטגורית? בגלל שזה ככה נכון? אין עניין של תערו של אוקאהם כפשוט להניח רק ציווי במקום להזדקק למקפצת של הכרת הטובה?
אני לא נזקק לה, אני פשוט חושב שהיא נכונה. התער של אוקאם מופעל כשאין לך עמדה משלך.
פשוט לא סביר בעיניי להסביר את ההלכות הרגילות במינוח מוסרי. זה לא קשור לשם, ולעתיפ אף סותר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer