הקם להורגך השכם להורגו
שלום הרב. אני מקווה שהשאלה לא מגוחכת, אבל בכל זאת אשאל. מה הסברא בדין \"הקם להורגך השכם להורגו\"? נניח לצורך השאלה שהרוצח לא יעשה זאת שוב לעולם אחרי נסיון הרצח הנוכחי, ולא תיווצר שום הרתעה בעולם מהריגתו. כעת עומדות בפני הנרדף שתי אפשרויות: או שאני אמות או שהרודף. נפש אחת תמות. למה אני אקבע שזה יהיה הרודף ואעשה זאת גם בקום עשה? אולי צריך לומר שבגלל שהרודף הוא זה שיצר את המצב בו \"אחד אמור למות\" לכן מותר לי לזרוק עליו את העול להיות אותו האחד? אולי עצם ניסיון הרצח שלו גורם לאיסור מיתה לרחף מעליו? או שאולי סתם מדובר בגזירת הכתוב? בברכה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לכאורה הטעם שעדיף "להרוויח" גם הצלת אחד וגם מניעת העבירה אינו מספיק, שהרי בתינוק שרודף את אימו הוא אינו עושה שום עבירה, ואע"פ כן הורגים אותו.
כנ"ל לגבי הטעם של עונש מוות על הרוצח.
לא מוכח מדין תינוק ואימו שהטעם לדין רודף הוא כיוון שהוא יצר את הסיטואציה? (לא עונש על כך, אלא תוצאה מתבקשת).
כוונתך כנראה לקטן רודף. בתינוק זה לא המצב. כשלא הוציא ראשו אז הוא לא אדם והריגתו אינה רצח. וכשהוא כן הוציא ראשו באמת לא הורגים אותו (כי משמיא קא רדפו לה). אמנם קטן שרודף הורגים אותו, ואכן זה מצביע על כך שההסבר הסביר יותר הוא שיש חיוב על מי שיצר את הסיטואציה. אמנם יש לדחות בדוחק בכמה צורות, ראה אפיקי ים ח"ב סי' מ ועוד.
תודה.
אכן אי אפשר להוכיח מקטן כי הוא לא אדם, אך לכאורה מעצם זה שהגמרא מצדיקה את אי הריגתו לאחר צאת ראשו (שאז הוא אדם כמדומני), ב"משמיא קא רדפו לה", משמע שללא זה (לולא שזה תהליך טבעי בלידה) אכן היו הורגים אותו, על יצירת הסיטואציה.
הוא אשר אמרתי. רודף קטן זו מחלוקת אמוראים בגמרא ונפסק שיש עליו דין רודף. לא צריך לדייק דיוקים מהגמרא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer