לווה בריבית
בנאדם שלווה מעות בריבית, מצד דיני משפטיים חייב להחזיר את הריבית אך מצד דיני התורה אסור לו. זאת אומרת (נכון ?) שהריבית שייך למלווה אך התורה אוסרת ללווה לחזיר לו. עכשיו בא המלווה וגונב את המעות, האם הוא עבר על לא תגזול (האיסור הדתי של לא תגזול כמובן) ?
כמובן שעבר על נשך ותרבית ובריבית קצוצה גם יוצאת בדיינים, ולכן ברור שיש כאן גזל. וגם רבית שאינה קצוצה הסברא נותנת שיש כאן גזל. ברגע שדין התורה הוא לא לשלם משמעות הדבר שהתורה מפקיעה את הממון הזה (אחרת המחזיק בו לא יכול לקדש בו אישה), וכעת מי שלוקח אותו הוא גזלן.
לכאורה קשה. כבר כתבו הראשונים שאם הלווה החזיר את כסף הריבית למלווה אמנם הם עברו על איסור ריבית אבל המלווה זכה בכספי הריבית, זאת משום שהכסף היה שייך תמיד ללווה מבחינה משפטית. (עיין שערי יושר ה, ג).
לכן נראה לומר שאף אם המלווה קם בעצמו ולקח את המעות מידי הלווה עדיין הוא לא עבר על לא תגזול. לא ?
הלווה שמחזיק בכסף יכול לקדש בו אישה ולעשות הכל. לכן הכסף שלו. וגם אינו חייב למלווה כלום. ממילא הלוקח ממנו הוא גזלן.
נכון שאם ישלם את הריבית למלווה המלווה יקנה אותו כי נותן לו מרצונו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer