מבט אחר על תחינה אל הקב"ה‎

שו”תקטגוריה: כללימבט אחר על תחינה אל הקב"ה‎
ע' שאל לפני 6 שנים

היי  מיכי
אשמח  לדעת  מה  דעתך  על תובנתי  הבאה:
תוך  כדי  שאני  מנסה  “לשווק”  בציבור  את   הפרוש  שלי  לגבי שכרנו  בעוה”ז,  עלה  בי רעיון נוסף:
נראה לי  שברמה  העקרונית, כציבור  אל  לנו  לפנות בבקשות  ותחינות  אל  הקב”ה.  הרקע לעמדתי  היא  השואה- כי  הרי תחינותיהם  ושוועתם  ל”סייעתא  דשמיא”  של  המוני  היהודים  שנטבחו  או  “רק”  סבלו  ייסורי  תופת -לא  נענו.
אם  אנו  פונים  בתחינה לקב”ה  ומצפים  ממנו  לעזרה,  משמע  הדבר  שאנו  מניחים  שאכן  אנו ראויים  לקבלת  העזרה  מהקב”ה  אך “כנראה” קדושי  השואה  לא  היו  ראויים לעזרה  זו.

אני  חוזר שאני  שולל  את  התחינה  הממוסדת  והציבורית,  אך  ברור לי  שאי אפשר  לגזור איסור  על פנייה  ספונטנית של היחיד!
כל טוב  לך

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

העובדה שתחינה כלשהי לא נענתה לא מוכיחה מאומה. יכולים להיות הרבה שיקולים לכאן ולכאן. זוהי דוגמה לחוק המספרים הקטנים שעמדתי עליו בטורי כאן.
מעבר לזה אתה מערבב בין לגזור איסור לבין השאלה האם זה מועיל או לא. הרי טענתך היא שזה לא מועיל (לא נענה), אז מה זה משנה אם תגזור או לא תגזור איסור? מדוע שיחיד כן ייענה אם המוני יחידים בשואה לא נענו? אותו טיעון שהעלית קיים גם ביחס ליחידים. אז גם האם היחיד יפנה ויתחנן ולא תגזור עליו איסור, הוא לא ייענה.

ע' הגיב לפני 6 שנים

לא הסברתי את עצמי היטב: כוונתי לאיסור על תחינה בציבור היא מההיבט המוסרי בלבד , בעוד שנראה לי שאי אפשר לאסור על האדם היחיד להתחנן , וזאת משום שהתחינה הינה ספונטנית. אי אפשר לאסור על התחינה , ממש כפי שאי אפשר לאסור על אמונה.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אי אפשר לאסור על אף אחד להתחנן, וגם לא על ציבור. השאלה היחידה היא האם זה עוזר או לא.

ע' הגיב לפני 6 שנים

צפרא טבא לך מיכי
אני חוזר לתשובתך הראשונה:
העובדה שתחינה כלשהי לא נענתה לא מוכיחה מאומה. יכולים להיות הרבה שיקולים לכאן ולכאן. זוהי דוגמה לחוק המספרים הקטנים שעמדתי עליו בטורי כאן.
נראה לי שגם אם נניח שלא כל טבוחי השואה התחננו לישועה אלא רק שישית מהם, האם מיליון נפשות נופלות במצב כזה בהגדרה של “מספרים קטנים”?
או אולי [מה שמאד ,מאד יתכן !] לא הבנתי כהלכה את דבריך.
לגבי האיסור על התחינה- כוונתי לאסור על תחינה ממוסדת. נראה לי צריכה להתקבל על כך החלטה [או המלצה] של המימסד הדתי שמתוך הזדהות עם קדושי השואה מנועים אנו מלהתחנן על נפשנו בציבור, וכל אדם רשאי לנקוט בכל דרך שיראה לנכון כדי לנסות להעביר רוע גזירה כלשהי שנראה שמרחפת מעל לראשינו.
נקווה שיותר לא תהיינה סיטואציות כאלה, אבל גם “סתם” אסונות טבע יכולים להיות הרסניים.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אלו אכן מספרים קטנים. טול כדוגמה מצב שבו אתה רואה שכל הסוסים באי כלשהו הם שחורים (יש המוני סוסים שם). האם נכון להסיק מכאן שכל הסוסים בעולם שחורים? זו מסקנה פזיזה כי כל הסוסים שראית הם סוסים מאי אחד ואולי זו אוכלוסיה מיוחדת של סוסים ואין להסיק ממנה על כלל הסוסים. בשואה המוני אנשים לא נענו. האם זה אומר שתחינות לא נענות? לא בהכרח, שכן מדובר באוסף של המוני אנשים בסיטואציה אחת מסוימת. ייתכן שהקב”ה החליט על השואה ולכן לא נענה אז ללתחינות. אין ללמוד משם לכלל המצבים והאנשים. זהו מצב אחד מיוחד, גם אם היו בו המוני אנשים. במובן הזה עדיין מדובר כאן ב”חוק המספרים הקטנים”.
אני לא ממש מבין מה טעם לאסור על תחינות. זו מדינה דמוקרטית וכל מי שרוצה יתחנן ככל שירצה בפני מי שהוא רוצה. אמנם הסיכוי שייענה הוא כנראה קלוש, כפי שאתה מכיר את עמדתי. אני רק טוען שהטיעון שלך בעייתי, אבל המסקנה (שתחינות בד”כ לא נענות) לגמרי מקובלת עליי, וכפי שאתה יודע אני לא “דוס” כמוך. לדעתי הקב”ה בד”כ לא עונה, לא ליחיד ולא לציבור.

Back to top button