"נקמה".או "סגירת חשבון אישית".כאשר זו מנוגדת לטובת הכלל

שו"תקטגוריה: מוסר"נקמה".או "סגירת חשבון אישית".כאשר זו מנוגדת לטובת הכלל
רציונלי (יחסית) שאל לפני 4 שנים

שלום
שאלת פילפול מסיומת .
כאשר אדם רוצה לסגור באופן אישי חשבון עם דמות שפגעה בו .או אפשר לקרוא לזה גם נקמה .במיוחד כאשר הדבר נעשה לא מיצר נקמנות גרידא אלא גם על מנת להבטיח שאותו אובייקט מסיום לא ימשיך לפגוע בהתפתחותו האישית(רוחנית אינטלקטואלית .אמונית וכדומה).אך מצד שני ברור שפעולה זו תתרום לאותו יחיד אך תזיק לכלל איך לפי דעתך אותו אדם צריך לפעול?האם ראוי לשים את העוול האישי בצד .לטובת כול השאר ולא לתת לרגשות אישיים או מניעים אישיים "לשחד".את השיקולים הגבוהים
 
ניתן להביא אינספור דוגמאות כאלו .
השאלתה עלתה לי לראש כשצפיתי בתכנית "מחוברים".של חנוך דאום.בפרק שבו הוא מדבר על החוויה שאותה הוא זכר לרעה בישיבה בה הוא חונך .שם לפי תיאורו .התנאי מחייה היו תת רמה .החינוך היה נוקשה מאוד.דבר שלפי עדותו גרם לו לקשיים באמונה ובהתפתחות גם בהמשך .האם מנקודת מבט מוסרית-רוחנית ראוי לפרסם סיפור מהסוג הזה .גם אם הוא עלול "בגדול" .לדוגמא בשמה של הישיבה .ובעקיפין .גם לגרום לכך שדמיות עם פוטנציאל לגדלות והתפתחות רוחנית "יתקעו".כי יפרשו או לא ירצו ללמוד שם ויעדיפו מקום לימוד ברמה נמוכה יותר ?מיכאל בן ארי אמר בתכנית רדיו שבה הוא אירח את חנוך יחד עם איתמר בן גביר שאדם שיש לו לבטים ונפילות באמונה צריך לשבת בבית ולסתום ת'פה ולא להוציא על זה ספרים כי ברור שמדובר פה על צורך של שיקול אישי ופורקן אישי .ואין בזה תרומה לכל השאר .וזה אף יכול לתת לגיטימציה לאחרים שנמצאים בלבטים אמוניים לפרק את החבילה .ואני חושב שיש משהו נכון באמירה שלו .ושבמקרים בהם האדם מרגיש צורך לזעוק ולדבר צריכה להיות חשיבה האם הוא זועק ומדבר לטובתו הפרטית בלבד .או שהוא עושה את זה בשביל לקדם רעיון שנראה לו נכון
אני רוצה לקחת את הדוגמא הזו ולפתח אותה גם למקרים קיצוניים יותר .אם בעבר .אדם חווה פגיעה אישית נוראה בלימוד בישיבה או מוסד תורני כולשהוא .פגיעה פיזית נוראה  לדוגמא שהשפיע עליו גם בהמשך חייו .או דיבר עליו לשון הרע שמנע ממנו להתקדם למוסדות לימוד איכותיים גבוהים אחרים  .מתוך מחשבה של המחנך כי זה יתן לו מוטיבציה למשמעת (ואולי כי זה לא היה נחשב טאבו באותה תקופה).והיום אותו מחנך הוא דמות גדולה שמסייעת לרבים באמונה הלכה ומחשבה .האם ראוי לפרסם?או שמא ראוי לשתוק כי זה יכול למנוע מרבים להיעזר בו?
האם גר צדק לדוגמא .שהרגיש שפניו הולבנו ושלא מקבלים אותו כראוי בגלל סטיגמה וגזענות גרידא .ולא בגלל מעשים לא כשרים(בהנחה שהוא אכן שומר את כל המצוות).ראוי לו לפרסם זאות?מצד אחד עוברים כלפיו על איסור תורה מפורש ומן הצד השני הקמת מהומה על המקרה יכולה לתדלק מחלוקת בעם .לגרום לחילול שם שמיים אפילו בעולם הרחב יותר וכדומה .
 
 
 
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

זה אוסף של המון שאלות ואין תשובה כללית אחת. לגבי שאלות באמונה, בהחלט ראוי לפרסם ולדון בהן. ואם מישהו יגיע למסקנות אחרות – אלו מסקנותיו.
ככלל, אלו הלכות לשון הרע. אבל אני מציע שתביא דוגמה אחת ספציפית ונוכל לדון לגביה.

רציונלי (יחסית) הגיב לפני 4 שנים

גר צדק שלדוגמא בתהליכי ההיקלטות שלו שומר את כל המצוות קובע עיתים לתורה וכדומה .אך מקבל למרות זאות יחס מזלזל ופוגע מהחברה היהודית בגלל סטיגמות (האחות בפניו שאינו שייך באמת מכיוון שהוא חשוד בכך שהוא כל רגע יכול לחזור לסורו או שהתגייר בטח ממניעים תועלתניים חומריים וכדומה .).האם ראוי לו לפרסם דברים אלו .שיכולים לגרום לחילול השם .פלגנות בעם וכדומה .או יותר עדיף.שישמור דברים אלו בצנע .וינסה להיקלט בחברה יהודית דתית סובלנית יותר .ולא לגרום למכונה?

רציונלי (יחסית) הגיב לפני 4 שנים

מהומה*
ואפשר להרחיב את הדוגמא לבעלי תשובה שמקבלים יחס דומה .או אנשים חריגים בעלי מוגבלויות פיזיות או נפשיות שיכולים לספוג יחס סטיגמיטי בחברה דתית שמרנית בחלק מן המקרים

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

למה לא לפרסם? זו תוכחה לאנשים שנוהגים לא כראוי. ואם תיווצרנה מחלוקות סביב זה – מצוין. אנשים כאלה ראוי לחלוק עליהם ועמם. וכך גם לגבי שאר הדוגמאות.

השאר תגובה

Back to top button