סמכות ומומחיות לגבי ערכים

 
אתה מדבר הרבה על ערכים,
אבל ההגדרה שלהם לא לגמרי ברורה לי.
כתבת משהו בסגנון: תפיסות שמגיעות מאינטואיציה מוסרית, מסקנות לאחר ליבון מעמיק.
 
אם זו ההגדרה — אז מדוע לטעון שאין יתרון למומחים שתהליך הליבון שלהם מדויק ומעמיק יותר, או מדוע לומר שאין סמכות מהותית כלשהי בתחום הזה?
ניקח לדוגמה, ערך כזה שאומר שצריך לפטור לומדי תורה/תלמידי ישיבה משירות צבאי.
אם המסקנה הערכית שלי היא שיש לפטור אותם,
האם באמת אי אפשר לומר שלמומחה כמו הרב ד"ר מיכאל אברהם יש יתרון עליי?
הרי יש לו ידע רב יותר ממני בנושאים הלכתיים כמו מלחמת מצווה, פטור שבט לוי,
הוא מכיר היטב את נתוני מחסור החיילים בצה"ל,
יש לו הבנה עמוקה של המושג שוויון ושל המחויבות המוסרית אליו גם כיהודי שומר מצוות,
הוא מנתח את הסוגיה בכלים לוגיים קרים, תוך שיקול דעת מעמיק,
ומביא שלל עובדות, נתונים והקשרים רלוונטיים — כפי שהוא עושה כמומחה בטוריו.
 
אם נשווה את המסקנה הערכית שאליה מגיע החרדי הממוצע —
מסקנה שמבוססת לעיתים על שגיאות, סילוף נתונים, אי-הבנה התעלמות ובורות מהרוח ההלכתית —
אל מול המסקנה הערכית של מיכאל אברהם, שמבוססת על כל הנתונים הרלוונטיים,
האם לא ניתן לומר שיש כאן מומחיות?
בדיוק כמו שרופא שמבין היטב את מרכיבי התרופה זוכה לאמון מקצועי במסקנתו לגבי המרשם—
כך גם מומחה בתחום הערכי, שחקר ובדק היטב את העובדות, הטיעונים והנתונים שעליהם מבוססת התפיסה הערכית, זכאי לאמון מסוים. לא?
האם אני מפספס משהו?