"פגם הברית" ?

למה זה חמור בכלל?

חומרת עוון הוצאת זרע לבטלה

הפליגו חז"ל (נדה יג, א) בחומרת עוון הוצאת זרע לבטלה, שחייב מיתה, וכאילו שופך דמים, ועובד עבודה זרה. ובמס' כלה (א, יט; כלה רבתי ב, ו) הוסיפו שאין לו חלק לעולם הבא.

בזוהר הפליגו עוד, שהוצאת זרע לבטלה היא העבירה החמורה ביותר. זוהר בראשית קפח, א: "ותא חזי: בכל אינון חובין דאסתאב בהו בר נש בהאי עלמא, דא איהו חובא דאסתאב ביה בר נש יתיר בהאי עלמא ובעלמא דאתי – מאן דאושיד זרעיה בריקניא ואפיק זרעא למגנא בידא או ברגלא, ואסתאב ביה (ובוא ראה, בכל אלו החטאים שאדם נטמא בהם בעולם הזה, החטא שנטמא האדם בו יותר הן בעולם הזה והן בעולם הבא – מי ששופך זרעו לבטלה ומוציא זרעו בחינם ביד או ברגל, ונטמא בו), כמה דאת אמר (תהלים ה, ה): כִּי לֹא אֵ-ל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע. בגין דא לא עאל לפרגודא, ולא חמי סבר אפי עתיק יומין (משום זה אינו נכנס לפרגוד, ואינו רואה פני עתיק יומין). כמה דתנינן, כתיב הכא: לֹא יְגֻרְךָ רָע, וכתיב (בראשית לח, ז): וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה', ובגין כך כתיב (ישעיהו א, טו): יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. זכאה חולקיה דבר נש דדחיל למאריה, ויהא נטיר מאורח בישא, וידכי גרמיה לאשתדלא בדחילו דמאריה (אשרי חלקו של אדם שירא את ריבונו, ונשמר מדרך רע, ומטהר עצמו להשתדל ביראת ריבונו)".

זוהר בראשית ריט, ב: "דהא תנינן, כל מאן דאפיק זרעיה בריקניא אקרי רע ולא חמי אפי שכינתא (שהרי למדנו, כל מי שמוציא זרעו לבטלה נקרא רע ואינו רואה פני שכינה), דכתיב (תהלים ה, ב): לֹא אֵ-ל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע, וכתיב (בראשית לח, ז): וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע. אוף הכא: אוֹי לְרָשָׁע רָע (ישעיהו ג, יא) – ווי לההוא חייבא דאיהו רע, דעבד גרמיה רע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ (ישעיהו שם) – לאכללא, מאן דזני בידוי, לאפקא ולחבלא זרעיה בריקניא (מי שמזנה בידיו, להוציא ולהשחית זרעו לבטלה), ולהאי טרדין בההוא עלמא יתיר מכלא (ואותו מענישים בעולם האמת יותר מכולם).

תא חזי, דהא כתיב: אוֹי לְרָשָׁע (רָע), כיון דכתיב אוֹי לְרָשָׁע, אמאי רָע? אלא כמה דאמינא דעבד גרמיה רע, וכתיב לֹא יְגֻרְךָ רָע. וכלהו סלקין, והאי לא סליק (וכולם עולים, והוא אינו עולה) – ואי תימא שאר חייבין דקטלו בני נשא, תא חזי: כלהו סלקין והוא לא סליק, מאי טעמא (ושואל, ואם תאמר שאר החוטאים שרצחו בני אדם, איך אמרו רק לגבי המשחית זרעו שהוא אינו עולה) אינון קטילו בני נשא אחרא והאי קטיל בנוי ממש, אושיד דמין סגיאין (ומשיב, הם הרגו אנשים אחרים וזה הרג בניו ממש ושפך דם רב 1). תא חזי: בשאר חייבי עלמא לא כתיב (בראשית לח, י): וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה', וכאן כתיב: וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה, מאי טעמא? משום דכתיב (שם ט): וְשִׁחֵת אַרְצָה". עיין עוד זוהר פקודי רסג, ב.

על פי דברים אלו כתב שו"ע אה"ע כג, א: "אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה".

האריכו האחרונים בחומרת עוון זה. וז"ל שדי חמד (אס"ד מע' אישות א, לג): "בעניין השחתת זרע, ידוע חומר גודל איסורו מכל עבירות שבתורה, כמו שאמר בשו"ע סי' כג, והפליגו רז"ל בש"ס ובמדרשים וזוהר הקדוש במקומות רבים לדבר בגנות מעשה הרע הזה, וחכמי המוסר צווחי כי כרוכיא על זה כידוע, וער ואונן בני ז' שנים היו רעים בעיני ה' וימיתם, ודורשי רשומות אמרו: הכל תלוי במז"ל (במוציא זרע לבטלה), שכל הצרות הבאות על האדם הן בעוון זה. ועיין בספר הברית מוסר השכל על זה בנועם שיח, ובאמת אילו לדיו היו ימים וכו', אין די לכתוב כל אשר דברו בקדשם בענין זה, למחצה לשליש ולרביע לא שמענו, ואכמ"ל".

עיין שערי קדושה לר"ח ויטאל ב, ח; ספר הברית מאמר טז פרק ג, בשם ספר 'השם' לרוקח; דברי המהר"ל בנתיבות עולם, נתיב הפרישות פרק ג, וחידושי אגדות לנדה יג, א; סדר היום (סדר הנהגות הלילה); ראשית חכמה שער הקדושה יז; של"ה שער האותיות קדושת הזיווג; יסוד יוסף לר' יוסף פוזנא; עבודת הקודש לחיד"א, ציפורן שמיר פרק ו, ועוד.

זה כמובן לא עונה על השאלה שלי: *למה* זה חמור. לא: *האם* זה חמור.
יתכן כמובן שבמקורות לעיון שציינת יש תשובה. אני מודה שלא בדקתי שם.
שאלתי היא יותר האם ישנה סיבה לדעתו של הרב שבגינה חז"ל (או הזוהר) החמירו בעוון זה.

לא חושב שחז"ל החמירו. נדמה לי שזה טאבו פסיכולוגי והוא עובר שדרוג בגלל מקורות קבליים. לא ברור אפילו האם יש כאן בכלל איסור דאורייתא. השוואות של איסורים לאיסורים חמורים אחרים הן נפוצות ואין אפשרות ללמוד מהן משהועל החומרה האמיתית של העוון הזה.

בס"ד ער" אלול תש"פ

ויעויין עוד בבראשית לח,ט, ובדבריו החריפים של הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה יח.

בברכה, ש"צ

הרב מיכי, הטאבו הפסיכולוגי מקורו בקבלה או במקורות אבולוציוניים ?

אם מקורו היה בקבלה לא הייתי מכנה אותו פסיכולוגי. לדעתי זה עובד הפוך: המקור בקבלה נוצר בגלל טאבו פסיכולוגי.

בס"ד ער"ח 'אני לדודי ודודי לי' תש"פ

ובגמ' (נדה יג) אומר רבי אליעזר שהוא כמביא מבול לעולם; לפי רבי יוחנן 'חייב מיתה' (ומביא את האמור בתורה על אונן); לפי רבי יצחק ורבי אמי 'כשופך דמים' ולפי רבי אסי 'כעובד עבודה זרה', שכך דרכו של יצר הרע היום אומר לאדם כך ומחר כך עד שאומר לו 'לך עבוד עבודה זרה'.

וכבר יעץ הרמב"ם בפכ"א מהל' איסורי ביאה שישקיע האדם את מחשבתו בדברי תורה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, וכהסברו של ר' נחמן מברסלב שאי אפשר לחשוב שתי מחשבות בבת אחד.

בדור שלנו הדבר קשה יותר מאשר בדורות הקודמים, הן בשל איחור זמן הנישואין, והן בשל ההצפה התמידית של גירויים ברחוב ובתקשורת ובאינטרנט. אך צריך לזכור שככל שהקושי גדול יותר – מתקיים 'לפום צערא אגרא', וככל שמתאמצים יש לקב"ה יותר נחת רוח, וצריך האדם לשמוח על כל רגע שבו הצליח להסיח את דעתו וגבר על יצרו. ככל שמתמודדים בשמחה – מצליחים יותר.

בברכת אלול פורה ושנה טובה ומבורכת, ש"צ

ש"צ יקר, "בדור שלנו הדבר קשה יותר מאשר בדורות הקודמים", מי גילה לך רז זה ???

ב"ג, כי שתי הקבוצות הכי מנועות בעניין הזה הם נזירים קתולים וצעירים דתיים לאומיים

לב"ג – שלום רב,

הקושי המיוחד בדורנו מוסבר בהמשך המשפט, המדבר על איחור גיל הנישואין וההצפה התמידית של גירויים מכל עבר.

באמת משאלתך עולה הסבר שלישי. לבני דורנו אין סבלנות לקרוא משפט עד סופו 🙂 – אז בוודאי שקשה להתאפק שנים עד החתונה…

בברכה, ש"צ

ש"צ, הצפה של גירויים מכל עבר היתה בכל הדורות, אלו הם דברי דמגוגיה חריידית טיפוסית.
כמו"כ נחמן מאומן התחתן צעיר ואעפ"כ היה שקוע ראשו ורובו ב"פגם הברית" כמפורש להדיא בכתביו.

יש בנותן טעם: https://www.srugim.co.il/?p=481054

בנימין,
אינני בקיא בכתבי מוהר"ן. והדבר מסקרן. האם תוכל לציין מקורות לכתבים שהזכרת קודם?
(אגב, הציבור מצפה לתשובתך בחלק התגובות בשאלה "לקראת השנה הבאה – ישיבה".)

הנחת היסוד של ב"ג היא שמי שמשקיע את כוחותיו בפתרון בעיה – לוקה בעצמו באותה בעיה. לפי רציונל זה: קרדיולוג סובל מבעיות לב, פסיכולוג סובל מבעיות נפשיות, קרימינולוג הוא עבריין. ובהתאם: מי שמפתח דרכי התמודדות עם בעיות שמירת הברית – לוקה בעצמו בבעיה זו.

יש להניח לפי רציונאל זה, שגם מי שמדבר כל הזמן נגד חריידים – שקוע עד צוואר ב'חריידיות' 🙂

בברכה, שמשון צוויבלינגר

בירור דברי בנימין היקר:
א. עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין לִתְפִלָּה: (לק"א סי' ב' אות ב')

ב. עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא הוּא עַל עֲרָיִין, וְהוּא עִקָּרָא דִּמְסָאֲבוּתָא. עַל־כֵּן צְרִיכִין לֵידַע, שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל כָּל אָדָם בָּזֶה הָעוֹלָם הוּא בְּתַאֲוָה זֹאת. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה: (שם אות ו')

ג. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, צָרִיךְ לָחוּס עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּלִבּוֹ כְּלָל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, רַק יַאֲמִין בְּכֻלָּם. כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתּוֹ עַל הַצַּדִּיקִים מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ. כִּי אִם לֹא הָיָה פּוֹגֵם מֹחוֹ לֹא הָיָה קָשֶׁה לוֹ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְהַמַּחֲלֹקֶת בָּא רַק בִּשְׁבִילוֹ (וְעַיֵּן בִּפְנִים. וּלְקַמָּן בְּאוֹת צַדִּיק אות ח'): (לק"א סי' ה' אות ד')

ד. עֲצוֹת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְתַלְמִידֵיהֶם הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וּלְהֵפֶךְ, עֲצַת הַחוֹלְקִים וְהַמּוֹנְעִים הַדּוֹבְרִים חֲלַקְלַקּוֹת, לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, הֵם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. כִּי הָעֵצוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין מֵאָדָם הֵם בְּחִינַת טִפֵּי הַשֵּׂכֶל. עַל־כֵּן מִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד מֵהָעֵצוֹת הַהֲפוּכוֹת שֶׁל הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ כָּרֶגַע חַ"ו: (לק"א סי' ז' אות ג')

ה. עִקַּר הַנִּאוּף תָּלוּי בָּעֵינַים, וּמִצְוַת צִיצִית שְׁמִירָה לָזֶה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מֵעֵצוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל, וְזוֹכִין לְקַבֵּל עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בְּמִצְוַת צִיצִית, וּלְכַוֵּן בִּשְׁעַת עֲטִיפַת הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים וּבִרְכָּתוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי זֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית וּלְעֵצוֹת טוֹבוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְקָרֵב הַגְּאֻלָּה, וְיִזְכֶּה לִתְפִלָּה וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וּמוֹפְתִים בָּעוֹלָם וְיִזְכֶּה לְפַרְנָסָה. כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה תְּלוּיָה בְּתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהָבִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּלְמֹד, וְיִתְגַּלּוּ לוֹ כָּל הַחָכְמוֹת כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: (שם אות א' ד' ה')

ו. גֵּאוּת וְנִאוּף תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית וְנִצּוֹל מִגֵּאוּת, זוֹכֶה לְאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה: (לק"א סי' י"א אות ג')

ז. עִקַּר מְרִירַת טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וִיגִיעָתוֹ הוּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מְלָאכוֹת וּמַשָּׂא וּמַתָּן, הֵם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהֵם בִּבְחִינַת ל"ט אוֹרוֹת. אֲבָל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, עֲנִיּוּת רוֹדֵף אַחֲרָיו, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עֹל הַפַּרְנָסָה בִּיגִיעָה וּבִמְרִירוּת גָּדוֹל, בִּבְחִינַת ל"ט מַלְקוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם אות ד')

ח. שְׁמִירַת הַבְּרִית יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת. יֵשׁ מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ בִּימֵי הַחֹל, וְגַם זֶה נִקְרָא שְׁמִירַת הַבְּרִית, מֵאַחַר שֶׁזִּוּוּגוֹ בְּהֶתֵּר עַל פִּי הַתּוֹרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵעֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג הֲלָכָה שֶׁבַּתּוֹרָה, בְּחִינַת רָזִין. אֲבָל יֵשׁ מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וְהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה, וְעַל יְדֵי זֶה מַשִּׂיגִין גַּם בְּחִינַת קַבָּלָה וְרָזִין דְּרָזִין. אֲבָל גַּם מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, גַּם הוּא צָרִיךְ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגוֹ בִּקְדֻשָּׁה וְיִהְיֶה נִכְלָל בִּכְלַל שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית. מִכָּל שֶׁכֵּן הַקְּטַנִּים שֶׁזִּוּוּגָם גַּם בִּימֵי הַחֹל, שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין שְׁמִירָה יְתֵרָה בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִפְגְּמוּ בִּבְרִיתָם חַ"ו, וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יַעַבְרוּ עַל הַתּוֹרָה חַ"ו. וְעַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בְּכָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ, עַל־יְדֵי זֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְזוֹכִין לְכָל בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, עַד שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֻמְקָא: (שם אות ה' ו' ז')

ט. לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּמוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה, הוּא תִּקּוּן קֶרִי: (לק"א סי' י"ד אות י"ג)

י. תַּאֲוַת נִאוּף הוּא רָע הַכּוֹלֵל, שֶׁכָּל הָרָעוֹת שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת כְּלוּלִין בּוֹ. כִּי כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן יֵשׁ לָהֶם אֲחִיזָה בְּרָע מְיֻחָד, דְּהַיְנוּ אֵיזֶה מִדָּה רָעָה אוֹ תַּאֲוָה רָעָה שֶׁהוּא מְיֻחָד לְאוֹתָהּ אֻמָּה, וְהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּאוֹתָהּ הַתַּאֲוָה וְשָׁם אֲחִיזָתָם. אֲבָל תַּאֲוַת נִאוּף הוּא רָע הַכּוֹלֵל, שֶׁבְּאוֹתָהּ הַתַּאֲוָה נִתְקַבֵּץ וְנִתְאַסֵּף כָּל רָע וָרָע שֶׁל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה, שֶׁהֵם הָרָע שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת. וְכָל אֵלּוּ הָרָעוֹת נִבְעָרִים יַחַד וְנַעֲשָׂה מֵהֶם מְדוּרָה, וְזֶהוּ תַּבְעֵרַת הַמְּדוּרָה שֶׁבּוֹעֵר בָּאָדָם לְתַאֲוַת נִאוּף. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְדִּילָנוּ מִן הָאֻמּוֹת וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וּצְרִיכִים אֲנַחְנוּ לִהְיוֹת פְּרוּשִׁים מִכָּל רָעוֹתֵיהֶם, דְּהַיְנוּ מִכָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁאֵינָם שַׁיָּכִים לָנוּ כְּלָל, וּבִפְרָט מִתַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא הָרָע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת כַּנַּ"ל. כִּי זֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ לְבֵין הָעַכּוּ"ם, מַה שֶּׁאָנוּ פּוֹרְשִׁים עַצְמֵנוּ מִנִּאוּף. כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. כִּי יֵשׁ כֹּחַ בָּאָדָם לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִתַּאֲוָה זֹאת וּלְשָׁבְרָהּ. וְזֶה עִקַּר קְדֻשָּׁתֵנוּ כַּנַּ"ל: (לק"א סי' י"ט ג')

יא. עִקַּר הַכְנָעַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת, בִּפְרָט תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶּׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר, הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי רִבּוּי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּשִׂיחַ וּמְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ, הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. כִּי אַדְּרַבָּא כְּשֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הִתְבּוֹדְדוּת אוֹת י"ג)). רַק הָעִקָּר שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת הַלָּשׁוֹן לְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ בְּדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלִשְׁמֹר הַלָּשׁוֹן שֶׁלֹּא לְדַבֵּר דִּבּוּרִים רָעִים, שֶׁהֵם פּוֹגְמִים אֶת הַלָּשׁוֹן קֹדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל מַכְנִיעִין רָע הַכּוֹלֵל כַּנַּ"ל: (שם)

יב. תִּקּוּן הַבְּרִית וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. כְּפִי מַה שֶּׁמַּרְבִּין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ כֵן זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וּכְפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, כֵּן זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְכֵן לְהֶפֶךְ לְעִנְיַן הַפְּגָם חַ"ו: (שם)

יג. תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא רָע הַכּוֹלֵל, הוּא בְּחִינַת נָחָשׁ שֶׁפִּתָּה לְחַוָּה וְהֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא, שֶׁהוּא רוּחַ סְעָרָה רוּחַ שְׁטוּת אֵשֶׁת כְּסִילוּת. וְהוּא הוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, וּמֵטִיל בּוֹ זֻהֲמָא. וְזֶה בְּחִינַת: "לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ", שֶׁהַחַטָּאת הַזֶּה שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ, רוֹבֵץ לִינֹק מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם הוּא בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת: (שם)

יד. צָרִיךְ לְדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁיְּקָרֵר חֲמִימוּתוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת: "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי וְגוֹ' דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי", שֶׁיְּקָרֵר חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִצּוֹל מִמִּקְרֵה לַיְלָה, שֶׁלֹּא יְקָרֵר אוֹתוֹ הָרוּחַ סְעָרָה בִּמִקְרֵה לַיְלָה חַ"ו: (שם אות ה')

טו. כָּל הַחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת הַבָּאִים עַל הָאָדָם הֵם עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכִין לְכָבוֹד: (שם אות ג')

טז. עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, יְכוֹלִין לְפַשֵּׁר חֶלְמִין כְּמוֹ יוֹסֵף: (שם אות ד')

יז. עִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁכּוֹלֵל תִּקּוּן כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם מִפִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דַּיְקָא, וְאֵין דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר אוֹ לִשְׁמֹעַ מִפִּי אַחֵר שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא עִקַּר הַתִּקּוּן, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ דַּיְקָא, כִּי שָׁם מְקוֹר הַיִּרְאָה שֶׁהוּא עִקָּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַתִּקּוּנִים: (שם אות ט')

יח. עַל פְּגַם הַבְּרִית חֶרֶב בָּא, בִּבְחִינַת חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית: (לק"א סי' כ' אות י')

יט. צְעָקָה בְּקוֹל הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת. כִּי מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁהָיָה הַבְּרִית פָּגוּם, הָיָה הַדַּעַת פָּגוּם: (שם)

כ. בִּשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים אֶת הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם, כִּי הַהַגָּדָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה. כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם עַל פְּגַם הַבְּרִית כַּמּוּבָא. גַּם הַיַּיִן שֶׁל ד' כּוֹסוֹת הוּא תִּקּוּן הַדַּעַת, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית: (שם)

כא. עַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית קֹדֶשׁ נִצּוֹל מִפָּנִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִיא עַצְבוּת מָרָה שְׁחוֹרָה, חֹשֶׁךְ, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, מִיתָה. וְנִתְקַשֵּׁר בֶּאֱלֹקוּת, וְזוֹכֶה לְשׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פְּנֵי ה', כִּי זוֹרֵחַ וּמֵאִיר עָלָיו אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים: (לק"א סי' כ"ג אות ב')

כב. גַּם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַמָּמוֹן, שֶׁשָּׁם בְּשָׁרְשָׁהּ הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל מִמֵּילָא תַּאֲוַת מָמוֹן: (שם ה')

כג. עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה לְהֶאָרַת פָּנִים, לְהַדְרַת פָּנִים. דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ חָכְמָתוֹ בְּהַתּוֹרָה, וְיֵדַע לְבָאֲרָהּ וּלְדוֹרְשָׁהּ יָפֶה בְּי"ג מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹל רִנָּתוֹ לְבַד בְּלֹא דִּבּוּר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, וְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' כז אות א' ב' ג' ד' ה' ו')

כד. לְפִי הַלֹּא תַעֲשֶׂה שֶׁעוֹבְרִים חַ"ו, כֵּן מְעוֹרְרִים בְּחִינַת דַּם נִדָּה לְהַשְּׁכִינָה, וְגוֹרְמִין אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּלְתַקֵּן כָּל הָעֲבֵרוֹת בִּפְרָטִיּוּת, הֵם רַבִּים מְאֹד וְכָבֵד עַל הָאָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם, כִּי יֵשׁ דִּקְדּוּקִים וּפְרָטִים רַבִּים בְּכָל לָאו וָלָאו. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְתַקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, וְהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקְּנִין מִמֵּילָא כָּל הַלָּאוִין שֶׁעָבַר. וַאֲפִלּוּ לִמְקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם שׁוּם תִּקּוּן, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הוּא זוֹרֵק תִּקּוּנִים גַּם לְשָׁם: (לק"א סי' כ"ט אות ג' ד')

כה. עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, נִתְרוֹמֵם הַמֹּחִין. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַדַּעַת הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית: (שם אות ד')

כו. עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּלִי טֹרַח, בִּבְחִינַת מָן: (שם ה')

כז. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, אֲזַי הַדִּבּוּר אָסוּר, וְאִי אֶפְשָׁר אָז לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת תּוֹרָה. וּמִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר אָז, הוּא עוֹבֵר עַל "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ", וְהוּא "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד". אֲבָל עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַדִּבּוּר מֻתָּר, וִיכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה בְּדִבּוּרִים הַמְּאִירִים בַּתּוֹרָה: (שם אות ו')

כח. עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית בָּא חֹלִי נוֹפֵל רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית נִתְרַפֵּא מֵחוֹלַאַת הַנְּפִילָה: (שם אות ז')

כט. כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִשְּׁתִיַּת הַיַּיִן, כִּי עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִין בּוֹ הַדָּמִים שֶׁמֵּהֶם בָּאִים כָּל הָעֲבֵרוֹת חַ"ו. גַּם מַזִּיק לַפַרְנָסָה וְנַעֲשָׂה רָשׁ. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְתִקּוּן הַכְּלָלִי, אֲזַי אַדְּרַבָּא, מֵרִים אֶת הַמֹּחִין עַל־יְדֵי שְׁתִיָּתוֹ, וּמְתַקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי בְּיוֹתֵר: (שם אות ח')

ל. עִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה הוּא רַק עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית: (לק"א סי' ל"א אות ג')

לא. כָּל הַנְהָגַת הַגַּלְגַּלִים וְכָל הַנְהָגַת הָעוֹלָם, וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת, הַכֹּל תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית: (שם אות ב' ג')

לב. כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בַּדְּרָכִים, כֻּלָּם בִּשְׁבִיל פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית לֹא יִהְיֶה לוֹ צַעַר בַּדֶּרֶךְ: (שם ד')

לג. עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכֶה לְחֵרוּת: (שם אות ה')

לד. יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית: בְּחִינָה אַחַת הִיא שְׁמִירַת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְהִיא בְּחִינָה עֶלְיוֹנָה. וּבְחִינָה ב' הוּא שְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּלְמֹד דִּינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה גַּם לִבְחִינָה ב'. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּב' בְּחִינוֹת אֵלּוּ, אֲזַי הוּא דוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּמַמְשִׁיךְ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל. וְזוֹכֶה לְאַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הוּא מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב. וַאֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָן מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ שֶׁיְּדַבְּרֵם בְּפִיו כְּדֵי שֶׁיְּצַיְּרֵם לְטוֹבָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילוֹתָיו וּסְעוּדוֹתָיו בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים. וַאֲזַי שֻׁלְחָנוֹ מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ, וַאֲזַי כָּל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכָל הָעַכּוּ"ם כֻּלָּם הֵם טוֹרְחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ: (שם אות ה' ו' ט')

לה. עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁמְּנַסִּין לָאָדָם אֵין מְנַסִּין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּנִאוּף, שֶׁהוּא כְּלוּלָה מֵהַתַּאֲווֹת שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת. וּכְשֶׁהָאָדָם בָּא בַּגָּלוּת הַזֶּה בְּנִסָּיוֹן הַזֶּה, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת מַמָּשׁ, שֶׁצּוֹעֶקֶת מֵחֲמַת מְרִירַת כְּאֵב חֶבְלֵי לֵּדָה, כַּמָּה וְכַמָּה קוֹלוֹת שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּע' קָלִין לְפָחוֹת. כָּךְ הוּא צָרִיךְ לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וּלְשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, וְאָז יִזְכֶּה לְהוֹלִיד הַמֹּחִין, וְאָז נִפְתָּחִין לוֹ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה דְּמִטַּמְרִין מְגַלְּיָן לֵיהּ. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁעוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן זֶה, וּמְשַׁבֵּר תַּאֲוָה זֹאת, כֵּן זוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְזוֹכֶה לְע' פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה: (לק"א סי' ל"ו אות א' ב')

לו. תִּקּוּן שֶׁל הִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁבָּא לָאָדָם, שֶׁיֹּאמַר "שְׁמַע" וּ"בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". וְאָז כּוֹלֵל נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, וּמַפְרִישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ מִנִּשְׁמַת עֶרֶב רַב הַבָּאִים מֵאִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה הַתַּאֲוָה הַזֹּאת שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת: (שם אות ג')

לז. וְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם הִרְהוּר בְאַקְרָאִי בְּעַלְמָא, אֲזַי דַּי לוֹ בַּאֲמִירַת שְׁנֵי פְּסוּקִים הַנַּ"ל. אֲבָל אִם הוּא חַ"ו, רָגִיל בְּהִרְהוּר שֶׁל הַתַּאֲוָה הָרָעָה הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ"ל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה, אֲזַי צָרִיךְ גַּם כֵּן לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת בִּשְׁעַת קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם. דְּהַיְנוּ שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת בְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר "שְׁמַע" וּ"בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד": (שם אות ד')

לח. כְּשֶׁמְּתַקֵּן אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְיוּכַל לְהָבִין דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. כְּפִי הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד כָּךְ הוּא הַשָּׂגָתוֹ. דְּזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק אִם לֹא שֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי. אֲבָל עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית נִפְגָּם דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ, עַד שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵס וּמַשִּׂיג כְּלָל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, וְיוּכַל לְהִכָּשֵׁל בָּהֶם אִם יֵלֵךְ אַחַר עַקְמִימִיּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ, וְאַחֲרֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל שְׁטוּת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתּוֹ עָלָיו: (שם אות ה')

לט. עַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף יָכוֹל לָבוֹא לְשִׁגָּעוֹן, לִהְיוֹת מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ. וְעַל־כֵּן כָּתְבוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים שֶׁהַסֵּרוּס הוּא רְפוּאָה לִמְשֻׁגָּע: (שם אות ו')

מם. מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוָה זֹאת שֶׁל נִאוּף, אֲזַי בְּקַל יוּכַל לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת. וְעַל־כֵּן הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד, לְפִי רִחוּקוֹ מֵהַתַּאֲוָה הַזֹּאת, כֵּן הוּא קָרוֹב לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. וְכֵן לְהֶפֶךְ חַ"ו. עַל־כֵּן, קֹדֶם שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לָבוֹא בְּנִסָּיוֹן בְּצֵרוּף בְּתוֹךְ הַתַּאֲוָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁיַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וִישַׁבֵּר הַקְּלִפָּה שֶׁקָּדְמָה לַפְּרִי, יִזְכֶּה לַפְּרִי, הַיְנוּ לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל: (שם אות א' ב')

מא. כְּשֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְךָ בִּקְדֻשָּׁה וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּךָ, הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ כְּפָאֲךָ שֵׁד, עַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה לְךָ בְּנֵי קַיָּמָא. כִּי מִיתַת הַבָּנִים חַ"ו, הוּא מֵחֲמַת נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת: (לק"א סי' ל"ט)

מב. גַּם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְךָ בְּלֵיל שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים: (שם)

מג. צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלִּשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים שֶׁל רָשָׁע שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, כִּי דִּבּוּרָיו מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ. כִּי דִּבּוּרָיו הֵם דִּבּוּרִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף וְנִכְנָסִים בְּגוּף הַשּׁוֹמֵעַ: (לק"א סי' מ"ג)

מד. הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית הוּא בִּבְחִינַת מַיִן מְרִירִין, מַיִן מְסָאֲבִין, זֶרַע טָמֵא. וַאֲזַי אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וְאָז כַּלְבָּא נָחִית לֶאֱכֹל קָרְבָּנוֹ, הַיְנוּ תְּפִלָּתוֹ. וְהוּא בְּחִינַת מָרָה, בְּחִינַת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת, בְּחִינַת גֵּיהִנֹּם. אֲבָל עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, הוּא בִּבְחִינַת מַיִן מְתִיקִין, מַיִן דְּדַכְיָן, זֶרַע קֹדֶשׁ, וַאֲזַי דִּבּוּרָיו מְתוּקִים וְטוֹבִים. וּכְשֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיו וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו, אֲזַי נִכְנָסִים מְתִיקוּת הַדִּבּוּרִים לְתוֹךְ עַצְמוֹתָיו, וַאֲזַי תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, וְאָז אַרְיֵה נָחִית לֶאֱכֹל קָרְבָּנוֹ: (לק"א סי' נ')

מה. וְדַע, שֶׁעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּדּוֹר הֵן הֵן הַכְּלָבִים, וְהֵן עוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל תְּפִלַּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת: (שם)

מו. מִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ, יִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכְּלָבִים וּמִחֶרֶב: (שם)

מז. עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעִין קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, וְזוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשֶׁפַע כְּפוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ מִשְׁנֵה תּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין, וְשַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ לִשְׁאָר הָעוֹלָמוֹת, וּמְשַׁלֵּחַ הֶאָרוֹתָיו לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת, וּמְרַפֵּא רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאוֹת הַגּוּף, וְנִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה. וְאָז כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין כָּל אֶחָד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַצַּדִּיק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (לק"א סי' נ"ח אות ד' ה' ז' ח' ט')

מח. עַל־יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָר מִיוֹפִי הַנָּשִׁים, עַל־יְדֵי זֶה בָּאִים לְחֵן שֶׁל שֶׁקֶר. כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם, בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרוֹ עִם אֲנָשִׁים וְכוּ'. וְעַל כָּל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד. וְכָל אֵלּוּ מִינֵי הַחֵן שֶׁל שֶׁקֶר בָּאִים עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא נִזְהָר מִיוֹפִי הַנָּשִׁים: (לק"א סי' ס' אות ג')

מט. עַל־יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי בָּאִים לַעֲנִיּוּת: (שם)

נ. עַל־יְדֵי נִאוּף נִפְסָק הַנְּשִׁימָה, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְיַבְּשִׁין לֵחוֹת הַגּוּף, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְקַלְקֵל הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל. כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל עַל־יְדֵי לֵחוֹת וּשְׁמַנִּים שֶׁבַּגּוּף. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְשֻׁגָּעִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי נִאוּף כַּיָּדוּעַ. וְכֵן שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵינָם מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ, אֲבָל יֵשׁ לָהֶם חִסָּרוֹן וּבִלְבּוּל הַדַּעַת הַרְבֵּה, הַכֹּל בָּא עַל יְדֵי נִאוּף, שֶׁמְּיַבֵּשׁ לֵחוֹת וּשְׁמַנִּים שֶׁבַּגּוּף, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְקַלְקֵל הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל: (שם)

נא. עַל־יְדֵי יִרְאָה, דְּהַיְנוּ מוֹרָא שָׁמַיִם וּמוֹרָא רַבָּךְ וּמוֹרָא אָב וָאֵם, נִצּוֹלִין מִיוֹפִי הַנָּשִׁים וּמֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר, וְזוֹכִין לַעֲשִׁירוּת (עַיֵּן יִרְאָה): (שם אות ג' ד')

נב. הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן, הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל, וּפוֹגֵם וּמְאַבֵּד דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה הַוְיָן לֵיהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים: (לק"א סי' ס"ט)

נג. מַתָּן בַּסֵּתֶר הוּא תִּקּוּן לְמִקְרֵה־לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְלַן: (לק"א סי' פ"ג)

נד. עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה (עַיֵּן שִׂמְחָה): (לק"א סי' קס"ט)

נה. תַּאֲוַת מִשְׁגָּל הוּא אַחַת מִג' תַּאֲווֹת שֶׁהֵם מַפְסִידִין וּפוֹגְמִין הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין חַג הַשָּׁבוּעוֹת כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין דַּעַת לְתַקֵּן תַּאֲוָה זֹאת. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וּלְהַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה וּלִתְפִלָּה וְכוּ' (עַיֵּן יוֹם טוֹב וְיִרְאָה): (לק"ת סי' א' אות ד' ה' ח')

נו. תַּאֲוַת מִשְׁגָּל הוּא כְּפִי הַחָלָב שֶׁיָּנַק בְּקַטְנוּתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַתִּינוֹק מְאֹד שֶׁיִּינַק מֵאִשָּׁה כְּשֵׁרָה. כִּי כְּשֶׁהַתִּינוֹק יוֹנֵק מֵאִשָּׁה חֲצוּפָה, אֲזַי מִתְגַּבֵּר בּוֹ חַ"ו תַּאֲוַת נִאוּף. וְכֵן לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁיּוֹנֵק מֵאִשָּׁה כְּשֵׁרָה, אֵין לוֹ חֲמִימוּת תַּאֲוָה זֹאת, כִּי אִם מְעַט הַמֻּכְרָח לְמִצְוַת הַתּוֹרָה: (שם אות ד')

נז. עַל־יְדֵי הַגַּאֲוָה שֶׁל הַמַּנְהִיגִים וּמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף בָּעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא הַשְׁחָתַת זֶרַע חַ"ו, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרו", שֶׁהוּא חוֹתָם דְּסִטְרָא אַחֲרָא. וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִזֶּה, כִּי אִם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְּגִנִּים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁנִּקְרָאִים "מָגִנֵּי אֶרֶץ", שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִלְחָמָה גְּדוֹלָה בְּעִנְיָן זֶה, וְהֵם מַעֲלִין מִ"הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ" לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחַ הוּא כְּפִי שְׁבִירַת תַּאֲוָה זֹאת. הַיְנוּ, כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין עֲלֵיהֶם הַהִרְהוּרִים מְאֹד מְאֹד, וְהָיוּ יְכוֹלִים לָבוֹא לִידֵי מִקְרֵה חַ"ו, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, הֵם מִתְגַּבְּרִים מְאֹד לְשַׁבֵּר וּלְגָרֵשׁ הַהִרְהוּרִים מֵהֶם, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָם מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִין מֵ"הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ" לִבְחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהוּא חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. וּמֵאֵלּוּ הַמָּגִנֵּי אֶרֶץ צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַבֵּל כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַהִרְהוּרִים וְלַהֲפֹךְ אוֹתָם לְמֹחִין דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה צָרִיךְ כָּל אֶחָד לֵידַע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו הַהִרְהוּרִים בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם וּבוֹרֵחַ מֵהֶם וּמְשַׁבְּרָם, הוּא עוֹשֶׂה בָּזֶה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד, וּמַעֲלֶה הַקְּדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפָּה, וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר, נַעֲשָׂה מִזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלִּין בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד גֹּדֶל הִתְפַּשְּׁטוּתָם לְשַׁבְּרָם. וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה נִשְׁלָח עָלָיו הַהִרְהוּרִים וְרַעְיוֹנִים רָעִים וְזָרִים כָּאֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּתְהַפֵּךְ וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהֶם דַּיְקָא בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלִּין כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' ה' אות ו' ז')

נח. עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הִרְהוּרֵי נִאוּף זוֹכִין לְתִקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ"ל. עַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לַחֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, וְאָז הוּא נִקְרָא אָדָם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאֵין הַמֹּחִין זַכִּים אָז הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד חַ"ו, וַאֲזַי הוּא נִדְמֶה כִּבְהֵמָה: (שם אות ט')

נט. גַּם יֵשׁ לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק בַּחֲלוֹם. עַל־כֵּן לִפְעָמִים נִפְגָּם הַחֲלוֹם, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל יְדֵי שֵׁד חַ"ו, עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים שֶׁאוֹכְלִים, וִיכוֹלִים לָבוֹא עַל־יְדֵי זֶה לְטֻמְאַת קֶרִי חַ"ו. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא שִׂמְחָה, לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד: (שם אות י')

ס. גַּם לִפְעָמִים עַל־יְדֵי רַבָּנִים וְדַיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים שֶׁמְּעַוְּתִין אֶת הַמִּשְׁפָּט, עַל יְדֵי זֶה בָּא טֻמְאַת הַמִּקְרֶה חַ"ו. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, וְהוּא מַה שֶּׁנִּתְיַסֵּד מִקַּדְמוֹנִים לוֹמַר קֹדֶם הַשֵּׁנָה "בְּשֵׁם ה' וְכוּ' מִימִינִי מִיכָאֵל" וְכוּ', שֶׁהוּא קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה. וְהוּא סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִטֻּמְאָה הַנַּ"ל, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַדַּיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים כַּנַּ"ל: (שם אות י"א י"ב)

סא. הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁל הָאָדָם הוּא מֵגֵן בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף. כִּי יֵשׁ ג' מֹחִין בָּאָדָם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה הַזֹאת הוּא עַל־יְדֵי רוּחַ שְׁטוּת. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע וְלִזְכֹּר זֹאת, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הִרְהוּרִים אֵלּוּ חַ"ו, יִבְרַח מִיָּד מֵהָרוּחַ שְׁטוּת אֶל הַדַּעַת, וְיִפְרֹס מְחִצַּת הַמֹּחִין בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה כְּמוֹ מְחִיצָה מַמָּשׁ, [כִּי הַדַּעַת הָאֲמִתִּי מֵגֵן בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה כְּמוֹ מְחִצָּה מַמָּשׁ]. וְהָבֵן זֹאת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת, רַק כָּל אֶחָד יָבִין מֵעַצְמוֹ אֵיךְ לִבְרֹחַ וּלְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהָרוּחַ שְׁטוּת הַנַּ"ל, וּלְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵיהֶם כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' ח' אות ב')

סב. עַל־יְדֵי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת נִפְגָּם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא תַּאֲוַת נִאוּף חַ"ו. וַאֲזַי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וַאֲזַי הַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹנְקִים מִמֶּנָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקֵּן הַכֹּל (עַיֵּן בִּפְנִים [לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח']): (שם אות ב' ג')

סג. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי טָהֳרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מָשִׁיחַ. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר הוּא שְׁמִירָה מִנִּאוּף. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ נִאוּף, כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ: (לק"ת סי' ל"ב)

סד. רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נַעֲשָׂה רוּחַ קִנְאָה, וְהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּגַם נִאוּף חַ"ו. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם נִאוּף גָּמוּר, רַק פְּגַם בְּעַלְמָא, הוּא גַּם כֵּן מְקַנֵּא עַל זֶה. כִּי לְגֹדֶל הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה שֶׁל בְּחִינַת מָשִׁיחַ, אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֲפִלּוּ פְּגָם בְּעַלְמָא שֶׁל נִאוּף, וְהוּא מְקַנֵּא מְאֹד עַל זֶה רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם)

סה. כְּשֶׁהַזּוּג, דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, כְּשֵׁרִים בְּלִי שֶׁמֶץ פְּסוּל, וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, אֲזַי נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זִוּוּגָם יִחוּדָא עִלָּאָה, וְזִוּוּג שֶׁלָּהֶם יָקָר מְאֹד מְאֹד: (שם)

סו. עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית יָכוֹל לְהוֹצִיא דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה כְּחִצִּים מִן הַקֶּשֶׁת, וְאָז הַתְחָלַת צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ, וְאָז בָּא לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וְנַעֲשָׂה בֶּן חוֹרִין, וְזוֹכֶה לְתַּכְלִית הַיְדִיעָה. וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצֹרָע שֶׁהוּא מִמַּשְׁכָא דְּחִוְיָא, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן, וְאָז נִתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ וְזוֹכֶה לְעֹשֶׁר, וְנִתְחַזֵּק יִצְרוֹ הַטּוֹב וְנִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת וְהַלֵּיצָנוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לְאַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת רָעוֹת, הוּא מֵקִים אוֹתָם לְאַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת קְדוֹשׁוֹת, וּמַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵיהֶם, וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת. וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת אֲשֶׁר מִתְפַּלְּלִין, וּמְעוֹרְרִין הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רָע שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ מִנְּעוּרָיו. וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא. וּמַיִם רַבִּים, שֶׁהֵם אַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת. וְהַשְּׁכִינָה, הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דִּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים שֶׁהֵם מֵי הַמַּבּוּל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' פ"ג)

סז. עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית קָשֶׁה לְהָאָדָם לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ תִּהְיֶה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. וְעַל־יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל מְתַקְּנִים פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, וְתִהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ (וְעַיֵּן סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל בְּסִימָן וָא"ו (ח"א) בִּפְנִים): (לק"ת סי' פ"ז)

סח. תִּקּוּן גָּדוֹל לְמִקְרֵה לַיְלָה חַ"ו: לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְאֵלּוּ הֵן: מִכְתָּם לְדָוִד. ט"ז: לְדָוִד מַשְׂכִּיל. ל"ב: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל. מ"א: כְּאַיָּל תַּעֲרֹג. מ"ב: לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת. נ"ט: לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן. ע"ז: תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה. צ': הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ. ק"ה: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל. קל"ז: הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ. ק"נ: וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאֹמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה חַ"ו, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי זֶה: (לק"ת סי' צ"ב)

[סט]. כְּשֶׁבָּאִים עַל מַחְשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מַשְׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וּמֵסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקָּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקֹּדֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ. כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִזְדַּכֵּךְ הַחָכְמָה וְהַקּוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל אוֹת כ"ג. וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים אוֹת ב'): (לק"א סי' כ"ז אות ח')

ע. קִבְרֵי צַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הֵם קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לָבֹא עַל קִבְרֵיהֶם, כִּי מְקוֹם קִבְרֵיהֶם הוּא קָדוֹשׁ כְּמוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגָם הַבְּרִית: (לק"ת סי' ק"ט)

עא. עַכְשָׁו בְּנָקֵל יוֹתֵר לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן. כִּי כְּבָר הָיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים וְרַבִּים בְּתַאֲוָה זֹאת, וְעַל יְדֵי זֶה שִׁבְּרוּ כָּל כָּךְ הַקְּלִפָּה שֶׁל תַּאֲוָה זֹאת, עַד שֶׁעַכְשָׁו בְּקַל יְכוֹלִים לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט, אִם יִרְצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח: (שיחות הר"ן סי' קי"ד)

ש"צ יקר, הנחת היסוד לי פשוטה וברורה, אדם המעלה בעיה חדשה ורושם על פתרונה "פטנט" ראוי לכל הפחות לחשוד בו שיש לו נגיעה בדבר. כמו"כ אם רופא קרדיולוג ימליץ לעקור את הלב על מנת לרפא את המחלה אתייחס אליו בייחס הראוי לו, כמובן מתוך נאמנות לשיטתי כך ג"כ אני מתייחס לנחמן שהמליץ על סירוס כמרפא לשיגעון…

טוב. בהחלט תודה שזיכית אותי ואת כל המעיינים בכתבי מוהר"ן.
מ"מ אני רואה שהצדק עם ש"צ. חשבתי שמוהר"ן כותב שהוא נפל בזה.

אני כן מסכים עם התמיהה שלך על מוהר"ן בעניין הסירוס. מעניין…
אבל בשונה ממך העמקתי למקור – ליקוטי מוהר"ן חלק א' סוף סימן לו'.
ולענ"ד מסתבר שמי שכתב את הקיצור הזה שהבאת באות לט' פשוט לא מבין דבר וחצי דבר ולא יודע לקרוא עברית.
תסתכל במקור שציטטתי. מוהר"ן לא כותב שצריך לסרס את הנואף!!!
הוא בכלל מדבר שם על מזימתו של בלעם הרשע להחטיא את ישראל. ולפי מיעוט הבנתי הוא מדמה את התיקון הכללי לרפואת הסירוס שעוקרת מהאדם את שגעונו.
או שיש לך פשט אחר…
אגב, מה בקשר לשאלה שהופנתה אילך בשו"ת "לקראת השנה הבאה -ישיבה"?

את האמירה הזאת מביא רבי נחמן בשם 'חכמי הרופאים', וצריך לבדוק את מקורה המדוייק בספרות הרפואית של המאה ה-18. על הקשר בין בעיות במיניות לבעיות נפשיות – עסק הרבה זיגמונד פרויד.

גם כיום חלק ניכר מהתרופות הפסיכיאטריות גורמות להפרעה ודיכוי של התפקוד המיני. ראה במאמר: 'השפעת תרופות פסיכיאטריות על התפקוד המיני', באתר 'פסיכיאטר'.

בברכת בריאות איתנה, ש"צ

בס"ד א' באלול תש"פ

בליקוטי מוהר"ן, מהדורת 'משך הנחל', ירושלים תשנ"ט, יש ציונים נוספים על הציונים שבמהדורות הקודמות. הציונים הישנים מסומנים בסוגרים עגולים – (א) (ב) ,,, -,, בעוד שהציונים החדשים מסומנים בסוגריים מרובעים – [א] [ב] …

על דברי רבי נחמן (ח"א לו): 'וזה שכתבו חכמי הרפואות שהסירוס רפואה למשוגע' צויין באות [י]: ספר מעשה טוביה, מאמר "מעיין חתום" פרק א'.

והדברים אכן נמצאים בספר 'מעשה טוביה' לר' טוביה הרופא ב"ר משה כ"ץ, ויניציא תס"ז, דף קמב,ג: '… ומכאן הרופא ריביריום הביא ראיה שלא מצא רפואה יותר טובה למשוגע מוחלט, אלא בסירוס שהיה מסרס אותו'.

רבי נחמן כידוע לא החזיק יותר מדי מהרופאים ושיטותיהם, נראה שהביא את הדברים כאסמכתא לדבריו שתאווה מינית מופרזת ו בלתי מרוסנת – עלולה לגרום לבעיות נפשיות

בברכת איזון גופני ונפשי,
ש"צ לוינגר, ספרן 'יד הרב נסים'

ש"צ, נחמן לא החזיק מהרופאים ושיטותיהם, והם כידוע, לא החזיקו ממנו ושיטותיו…
באמת שאין עניין לעסוק בספרי רפואה קדמונים, זו טיפשות ובזבוז זמן גמור בדיוק כמו העיסוק בנחמן.

אדון בנימין,
אתה מניח הנחות, מקשה קושיות, מתחמק ממתן תשובות ומתעב את כל מי שלא חושב כמוך.
הבאתי לך מקור מפורש שלא זו הייתה כוונת מוהר"ן. אז או שתענה או שתוכיח את מה יש לך נגד מוהר"ן.
לומר שזו טפשות ובזבוז זמן? הלא אתה העלית את השאלה לגבי פגם הברית!
אתה כמובן לא חייב לענות. אבל לפחות הציבור יבין עם מי יש לו עסק.
ובדיוק באותה מידה עליך להסביר ולהוכיח מה יש לך נגד החרייייייידים…
אולי באמת כל הפוסל במומו פוסל???