פסיקת הלכה בדורנו
שלום רב,
היום יש היום מחלקות אין סופיות בהלכה בין רבנים ויש כמה דברים שלא מובנים לי:
1)לפי מה שהבנתי המחלוקות לכאורה נוצרו בגלל שבתלמוד יש הרבה מקרים שלא אומרים מה נפסק להלכה, אז אשמח לשאול מדוע הם פשוט לא כתבו מה להלכה נפסק בכל סוף ואז ככה לא היו בעיות בפסיקה, ואם לא הבנתי נכון אשמח אם תסביר לי.
2) כיום רוב הרבנים אומרים ״שעשה לך רב״ או שתלך אחרי מה שאבא/אמא שלך נוהגים, אז יש כמה בעיות בזה בעצם זה יוצר את אותה בעיית הלל ושמאי שבעצם ההלכה נחלקת לצורות שונות ודעות שונות ומחלוקות ואינה הופכת להיות משהו אחיד על כולם אז בעצם מה עושים היום וגם נגיד שאבא/אמא שלי לא נוהגים אחרי רב מסוים מה אני עושה?
3) כשאומרים שמשהו ״כך נקבע להלכה״ מה פירוש אילו בתלמוד זה נשאר נתון במחלוקת איך אתה אומר שזה להלכה(דוגמא-מצוות צריכות כוונה בגמרא יש מחלוקת רבי זירא ורבה ולא פוסקים שם אבל הש״ע אומר ״מצוות צריכות כוונה וכן להלכה״)?
תודה.
שלום רב.
שלוש שאלות נכבדות וקשה למצות אותן בשו"ת כזה. אנסה לענות בקצרה.
- ראי בטור 482. באופן עקרוני מטרתו של התלמוד אינה להורות לנו הלכה אלא לקבוע את צורת השיח והדיון ואת המסגרת שלהם. בתוכה יש מקום לדעות שונות, ואף אחד לא מתרגש מזה. להיפך, יש עניין שאנשים ינהגו כפי שהם מבינים ולאו דווקא בצורה אחידה, למעט מקרים שבהם דרושה אחידות כי אחרת נוצרות בעיות.
- בסעיף הקודם הסברתי שאין בעיה בכך שיש שיטות שונות. המשותף הוא המסגרת ולא הדורות התחתונות. אם אין להורייך רב, בחרי את אחד. גם אם יש להם רב, את נקראת לבחור לעצמך. כמובן שמן הראוי ללמוד כדי להגיע למצב שבו את תהיי הרב שלע צמך ולא תיזקקי לרב (אלא אולי להתייעצויות).
- זה תלוי את מי את שואלת (אפרופו שיטות שונות בהלכה. גם בזה יש שיטות שונות). מקובל לחשוב שלפוסקים הידועים יש מעמד מחייב, וכשאומרים שזה נפסק להלכה מתכוונים לרמב"ם ושו"ע. לדעתי האישית אין להם מעמד מחייב, ובאמת בתקופה שאחרי התלמוד אי אפשר לומר שמשהו נפסק להלכה ומחייב. יש מושגים כמו "סוגיין דעלמא", שנותנים מעמד למה שנהוג לפסוק. אבל כאן אין המקום לפרט יותר בזה.
בפיסקה 2 צ״ל: בשורות תחתונות
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer