שאלה שהובאה לב"ד

ישר כוח לרב
האמת שבכמה שעות שעברו מאז ששאלתי את הרב (בהתחלה חיכיתי קצת אולי יצא לרב לראות ולענות ואני ילך עם תשובה, אבל הרב לא עובד אצלי ויש מן הסתם לרב המון עניינים חשובים לעסוק בהם, מלבד לענות לשאלתי, מה גם שאין לרב חיוב לענות למישהו, אז הלכתי לבית מדרש) ודנו בנושא לפני שהמביא את הנידון יספר לנו מה פסקו בב"ד, ואכן הרוחות שם סערו לכאן ולכאן ובין הדברים שנאמרו שם באמת היו גם כאלו שכיוונו למה שהרב העלה, וחיכינו בסקרנות לשמוע מה פסקו הב"ד בנידון? אבל מה שהתברר שזה שהביא את הנידון מהב"ד עשה לכולנו קצת מעין הטרלה, אנחנו חשבנו שזה מקרה מהפורים האחרון שדנו בו בב"ד לאחרונה, ולא כך היה הוא גילה לנו שהמקרה אכן היה והגיע לב"ד אך זה היה לפני כמה שנים בעוד ר' ניסים קרליץ זצ"ל היה חי ומה שהבאתי לעיל בשם הת"ח שם לדון על פי הגמרא בב"ק דף י אכן נאמר והועלה על ידם, אבל אז ר' ניסים נכנס והביאו את השאלה לפניו, והוא הגיב מייד: שהבחור שלחץ על הכפתור הוא זה שחייב, האמת שסלחנו לו על ההטרלה (זה פעם ראשונה שהוא עשה ככה ממה שזכור לי עד היום) היות ונדהמנו מהשיקול דעת הברור הזה, שלא חשבנו עליו, שהרי עד שלא נלחץ הכפתור בעצם לא קרה כלום ולא נעשה כל היזק, לכן רק הלוחץ עשה את הנזק חבל על דעבדין זה באמת ההבדל בינינו הקטנים לגדולי הדור בתפיסתם החדה.
באמת מעניין אותי לשאול את הרב האם תשובה כזו שייכת למה שרגילים לומר בישיבות שיש שו"ע חמישי? או שזה פשוט ניתוח נכון וראייה נכוחה ובהירה של המציעות לאור מה שנפסק בשו"ע לדעת לדמות מילתא למילתא ולהתאים את הנדון גם במציעות הטכנולוגית של ימינו לאור מה שנפסק להלכה אבל זה עדיין שייך לארבעת חלקי השו"ע?

מרוב כל האריכות הזאת לא הבנתי כלום. הנזק נגרם בגלל הלחיצה? לא ברור מה הייתה המציאות. גם אם הלחיצה גרמה, אני גם לא בטוח שהלוחץ הוא שחייב שכן הוא פעל בשם כולם. יש לפלפל בזה.

גם אם מישהו מהם היה אומר לשם יחוד וממנה אחד מהם לשליח קיימלן ״אין שליח לדבר עבירה״ אך הארכתי יותר מידי כהערת הרב בצדק,תן לחכם ויחכם עוד

זו אינה שליחות לדבר עבירה. שםיח לדבר עבירה הוא לשלוח אש ביד פיקח. וחוצמזה, כשהשליח שוגג נחלקו הראשונים אם יש או אין שליח.
לכל היותר ניתן לומר שבגלל לחיצת הכפתור זה נחשב שכולם הזיקו יחד ולא בזה אחר זה.

לא נעים לי לבזבז את זמנו של הרב אלא שפתח השאיר לי הרב בהערה אחת לפני אחרונה בסיימו "יש לפלפל בזה" לכן פלפלתי קצת (כשאני מסיים "תן לחכם ויחכם עוד" ואכן הרב החכמני) ורק אחתום שאינני יודע עד כמה אפשר לקרוא שוגג למי שעובר על תקנות היצרן בהתירם לשימוש במעלית רק לארבעה אנשים. ופפא בר אבא שמן שכמותו חמישי במספר דוחף את עצמו

פפא בר אבא זה רק אוקימתא מדוע הוא חייב גם אם הם היו שוברים את הספסל לבדם. המקרה הרגיל של ספסל אינו עם פפא בר אבא.
הם שוגגים כי אדם סביר מבין שגם אם כתוב ארבעה ניתן להיכנס חמישה. ואכן אני לא מאמין שבאמת היה מקרה כזה. יש מרווחי בטיחות בהוראות היצרן.

אדם סביר לדידי זה אחד כדוגמת הרב שמקיים את החק, אבל אל ישכח כבודו שבבני ברק אי אפשר להגדיר את האנשים כסבירים היות וחוקי המדינה ויצרניה, אינם אלא המלצה בלבד שאינה מחייבת, ויאמין לי הרב שבמעליות הטרנטא של בני ברק משנת תרפפו לא רק שאין מרווחי בטיחות ספק בכלל אם יש בטיחות