שהם משתחווים להבל וריק

לכבוד הרב שלום,
אני מתפלל לפעמים בבית כנסת קונסרבטיבי והם משמיטים בעלינו לשבח "שהם מתפללים להבל וריק".
אני תוהה, האם זה לא ביזוי כלפי שמים לומר שהגוים משתחווים להבל וריק בזמן שהם עובדים את האלוהים שלנו?
הרי גם ביננו מגשימים וגם ביניהם מגשימים וגם ביננו פילוסופים ניאפלטוניים וניאוריסטוטלים וגם ביניהם.
אני חשבתי על פלפול לומר שגם המגשימים אצלנו נסמכים על דעת משה שעליו נאמר "וידעתיך בשם" דהיינו שידע בשם בלבד שכל התארים של ה' הם בשיתוף גמור ורק יש לנו את שמו הפרטי כדעת הרמב"ם שהיא פשט המקרא. אבל בשעת ייסוד דתם של הנוצרים והמוסלמים לא חשבו אלא ההגשמה. שמוחמד היה בור, ווועדת ניקאה החזיקה בשילוש. וזה שיש ביננו ובינם פילוסופים זה לא משנה, אלא הייסוד של הדת היא הקובעת את כיוון התפילה.
וזה בבחינת "זה אלי ואנווהו אלהי אבי וארוממנהו" כבשער הייחוד והאמונה של חובת הלבבות, שגם מי שלא יודע את השם הולך אחר אבותיו.
אבל זה נשמע לי יותר מידי פלפול. כי בסופו של דבר גם ה"שמים" של "תורה משמים" של המון העם היהודי הם כל כך מגושמים, והדעה על הידיעה בשם ו"האחד האמת" כל כך רחוקה מהאינטואיציה של ההמון שמה לי מסורת אבות כשההכרה רפה כל כך?
אשמח לשמוע את דעתך,
בתודה רבה,
אופיר