תפילין בחול המועד

שו”תקטגוריה: הלכהתפילין בחול המועד
שואל שאל לפני 6 שנים

שלום הרב,
לרגל חג הסוכות הבא עלינו לטובה, רציתי לשאול מה דעתך לגבי עניין הנחת תפילין בחול המועד? אסור/מותר/חייב?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

שלום רב.
רק כעת הבאתי את זה כדוגמה למנהג שעוקר הלכה (אולי בגלל זה שאלת?!).
המנהג שלנו הוא לא להניח. כנראה מפני שחוה”מ גם הוא נכלל ב”אות” שיש בחג. אין לי עמדה אחרת שמחייבת אותי לחרוג מהמנהג. ברור שאין בזה איסור.

——————————————————————————————
אמיר:
בבית יוסף בטור או”ח סי’ לא יש פירוט על העניין ובין היתר מובא שם שאצל הספרדים תמיד נהגו כדעת הרא”ש להניח תפילין בחול המועד עד שהתפרסם ברבים ספר הזוהר בו נאמר שאין להניח  תפילין בחול המועד ושזה אפילו חמור מאוד והבית יוסף נוקט כשיטתו שכל עוד הזוהר לא חולק על הגמרא אז קיימא לן כזוהר ולכן הספרדים הפסיקו להניח תפילין בחול המועד

למרות שהרמ”א פוסק כרא”ש ושאר הראשונים שפוסקים להניח תפילין בחול המועד החסידים בדומה לספרדים הפסיקו להניח תפילין בחול המועד בעקבות דברי הזוה”ק וגם מתנגדיהם תלמידי הגר”א הפסיקו בעקבות הגר”א שפסק לא להניח אבל לא בגלל דברי הזוה”ק אלא בגלל שהוא סבר כראשונים שטוענים שגם בחול המועד יש “אות” ולכן אין להניח

היות ומנהגי תלמידי הגר”א נהפכו למנהג המכונן של מתפללי נוסח אשכנז בארץ ומתפללי נוסח ספרד הוא נוסח החסידים אימצו באופן טבעי לנוסח מנהגי תפילה של החסידים יוצא שכאן בארץ כל האשכנזים נוהגים לא להניח תפילין

בחו”ל מתפללי נוסח אשכנז [אלו שלא נוהגים את מנהגי הגר”א] כן מניחים תפילין בחול המועד כדעת הרמ”א וחולצים אותם לפני הלל -שמעתי שכאן בארץ בבית המדרש המרכזי של חסידי ערלוי בקטמון כן נוהגים להניח תפילין בחול המועד כמו האשכנזים הלא חסידים בחו”ל -לא ראיתי זאת במו עיני אבל שמעתי שכך נהוג שם [מדובר בחסידות שאדמו”ריה הם צאצאים ישירים של החת”ם סופר שמשלבים בין דרכו של החת”ם סופר לדרך של החסידות ובכל מיני דברים הם לא נוהגים כמו בשאר החסידויות כמו למשל שהם מתפללים בבית המדרש המרכזי בנוסח אשכנז ולא בנוסח ספרד נוסחם של החסידים] ——————————————————————————————
הרב:
יישר כוח על הסקירה.
——————————————————————————————
אמיר:
על לא דבר העונג כולו שלי(-:

העניין של תפילין בחול המועד דווקא מראה לדעתי לא על מנהג שמבטל הלכה אלא ההיפך מנהג פשוט בכל תפוצות ישראל שעקב התפשטות הזוה”ק החל להתבטל בקהילות שלמות -כל הספרדים והחסידים [כאמור תלמידי הגר”א שבעקבותיהם נתקבע “מנהג א”י” לא מניחים תפילין בחול המועד לא בגלל דברי הזוה”ק]

אני לא יודע אם יש עוד שינוי כזה גדול בהלכה הנהוגה בעקבות השפעת הזוה”ק כמו בנושא זה
——————————————————————————————
הרב:
לא הבנתי.
הנחת התפילין בחוה”מ היתה דין (מצוות תפילין הרגילה) ולא מנהג. אם כן, מה שבטל כאן הוא הלכה ולא מנהג.
אמנם יש לדון מה ביטל את ההלכה הזאת, האם זה דין/הלכה שביטל הלכה או מנהג שביטל הלכה. לכאורה ההולכים לפי הזוהר זה לא הלכה אלא מנהג. אבל אלו שהולכים כהגר”א זוהי שיטה בהלכה ולא מנהג (שהרי הוא פוסק שדין “אות” כולל את חוה”מ). אמנם זוהי שיטה הלכתית מחודשת (כמדומה שאין לה מקור בש”ס). ואם הנוהגים כמוהו לא סבורים כך בעצמם אלא עושים זאת רק מצד שנהגו כגר”א, הרי שגם זה מנהג ולא דין.
כבר כתבתי כאן פעם שיש לחלק בין שני סוגי מנהג: יש מנהג הלכתי, כלומר מנהג לפסוק כדעה זו או אחרת (למשל המחבר או הרמ”א), ויש דבר שכולו אינו אלא מנהג (כמו כפרות או תשליך). ויש נפ”מ חשובות ביניהם. למשל, מנהג הלכתי אינו מחייב את מי שסבור אחרת (שהרי זו שיטתו בהלכה), משא”כ מנהג שאינו הלכתי.
——————————————————————————————
אמיר:
אכן יכול להיות שלא דייקתי מספיק והתכוונתי בדבריי “מנהג פשוט”  יותר למה שכינית”מנהג הלכתי” כי הלכו אחרי הראשונים [הרא”ש וסיעתו] שפסקו כן להניח תפילין ולא כמו ראשונים אחרים כמו הרשב”א וסיעתו שפסקו לא להניח כי גם בחול המועד יש “אות” ואחריהם הלך הגר”א .

רק לא הבנתי למה אמרת שאלו שנוהגים כמו הזוהר בעניין מה שהם נוהגים נקרא “מנהג” ולא “הלכה” הרי הפוסקים כן רואים בזוהר גם מקור הלכתי מי יותר ומי פחות אבל כן יש אליו יחס כזה ?

נ.ב

1.הרחבה בנידון דידן על דעת ההולכים אחר הזוהר ובירור שיטת הגר”א יש באגרות משה או”ח ח”ה סי’ כד אותיות ו,ז למעוניינים בעיון בנושא
2. העניין של אי הנחת תפילין בחול המועד אצל האשכנזים בארץ הוא דוגמא מובהקת למה שמכונה “מנהג א”י” -מנהגים שנוהגים בהם האשכנזים בארץ ששונו מהמנהג האשכנזי המקורי מהגולה ע”י תלמידי הגר”א שעלו ארצה [הרבה מהמנהגים הללו הם של האשכנזים הלא חסידים ומתפללי נוסח אשכנז אבל חלק ממנהגים אלו שמקורם בתלמידי הגר”א גם אומצו ע”י החסידים ושאר מתפללי נוסח ספרד ואכמ”ל] חלק ממנהגים אלו מקורם בדעת הגר”א וכך הוא הדבר במקרה זה וחלק מהמקרים מקורם בהשפעה ספרדית שכן בעת עליית תלמידי הגר”א בסוף המאה ה18 למניינים ותחילת ה19 רוב היהודים כאן בארץ היו ספרדים , הדבר מעורר את הדיון למה מנהגים אלו נחשבים בפי כל לשינויים לגיטימיים ולמה במקרים אחרים מכים על השולחן ומכריזים “מנהגם של ישראל תורה”

בכל אופן למתעניינים בנושא מומלץ לקרוא דיון מעניין על תוקפו של “מנהג א”י” ועד כמה הוא מחייב או לא מחייב גם אשכנזים שמעוניינים לשמור על מנהגם המקורי מהגולה -הדיון הוא בין הרב יואל קטן לרב בנימין שלמה המבורגר בכרך ד של כתב העת “ירושתינו” של מכון “מורשת אשכנז”

כתב העת ניתן להזמנה באתר “אוצר החוכמה”  
——————————————————————————————
הרב:
לכל הלכה צריך להיות מקור. להלכה דאורייתא מפסוק או דרשה שלו, ולהלכה דרבנן תקנה של בי”ד מוסמך. הנהגה בזהר שלא מעוגנת בפסוק או בדרשה אינה הלכה. אלא אם תראה את הזהר כבי”ד שמתקן משהו.
גם אם משהו מופיע ברמב”ם או שו”ע ללא מקור הוא לא הלכה (כמו מנהגי קרקא שמופיעים לא מעט ברמ”א). ללמדך שלא הספר גורם.
——————————————————————————————
אמיר:
אני מבין …

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אמיר
אני מבין …

אקח את העניין לשאלה אחרת שמעסיקה אותי: מדוע יש מקרים שבהם שינוי של המנהג מעורר התנגדות נחרצת של הפוסקים [או חלקם] והם מכריזים בקול רם “מנהגם של ישראל תורה” ויש מקרים כמו “מנהג א”י” של האשכנזים שמבוסס על מנהגי תלמידי הגר”א ששינו בכמה וכמה דברים מנהגים מושרשים או במקרה דנן של התפילין בחוה”מ שינו הלכות וזה נחשב ממש כאילו היה הדבר מנהג עתיק ואין פוצה פה ומצפצף על השינויים הללו והם נחשבים ממש כברורים מאליהם עד שמי שינהג כאן בארץ במנהגי חו”ל [שכאמור הם עתיקים מאוד לפחות חלקם] ולא לפי לוח הרב טיקוצ’ינסקי יחשב מן המתמיהים?
5 months ago

מיכי
קשה לי לענות על כך. אני בכלל לא משוכנע שיש עקביות ושיטה בכל זה. ובכלל, מנהגים ודיני מנהגים הם עניין של תחושות יותר מאשר של קווים ברורים.
בכל אופן, השוני בהתייחסות קשור כנראה לקונטקסט (עד כמה השינוי מבטא מרידה או חשש משינויים מרחיקי לכת יותר, רפורמה וכדומה).
5 months ago

אמיר
תודה על התשובה

כנראה שבאמת רמת ההתנגדות לשינוי מן המנהג קשור לקונטקסט יותר מאשר קווים ברורים של מתי “מנהג ישראל תורה” “ואין לשנות” ומתי לא כל כך נורא אם המנהג משתנה

עובדה היא שכשהחסידים הפסיקו להתפלל בנוסח אשכנז והמציאו נוסח משלהם [נוסח ספרד] היו על העניין “פיצוצים” וקולות זעקה אך כאשר מתנגדיהם תלמידי הגר”א שעלו לארץ אומנם המשיכו להתפלל בנוסח אשכנז אך ביצעו בו בכמה וכמה דברים שינויים לא רק שלא ראו בכך בעיה אלא שזה נהפך ל”מנהג א”י”

החסידים שנתפסו כחתרנים ופורצי גדר שינוי הנוסח שעשו העלה את חמת המתנגדים * אך כאשר המתנגדים עצמם עשו זאת סמכו עליהם וכמובן על רבם הגר”א והשינויים שלהם נתפסו כלגיטימיים [וגם כיום לאחר התפוגגות המחלוקת בין החסידים למתנגדים כבר התפילה בנוסחם נהייתה לגיטימית וגם אם יש אי נחת מצד רבני הליטאים מהעניין הוא לא מתבטא באותן זעקות מתקופת המחלוקת ויעויין על כך באג”מ או”ח ח”ב סי’ כד]

*אנקדוטה מעניינת היא שבמניין החסידים של האדמו”ר הזקן בווילנא אמרו הלל בערבית בליל פסח כמנהג הספרדים אותו אימצו החסידים ופרנסי הקהילה בווילנא זעמו וציטטו בכעס את דברי הרמ”א “וכל זה אין אנו נוהגין כן כי אין אנו אומרים בלילה בבית הכנסת ההלל כלל” האדמו” הזקן ענה מה שענה ומה שמעניין לעניינו כאן הוא שתלמידי הגר”א בעצמם שעלו לארץ אימצו גם הם את המנהג הספרדי לומר הלל בליל פסח בערבית מה שנהםך כיום למנהג המקובל אצל כל האשכנזים בארץ לא רק החסידים ומתפללי הנוסח שלהם
5 months ago

מושה הגיב לפני 6 שנים

הרב, קראתי הכל והבחור חותר למשהו, אולי הוא רוצה לשאול:

מה ההיגיון שתפילין זה מוקצה אם ייתכן מצד גישה מסויימת להניחם כי לא מזיק.

ב. למה לא חושבים על המטרה של התפילין כשקובעים היא אות “ואסור” שאות תתנגש עם אות! מה הקשר? השבת והתפילין לכשעצמם אינם אות, רק כששומרים השבת היא אות, עובדה גם לגויים יש שבת אבל הם לא שומרים אותה אז אינה אות בעבורם. כך התפילין, הם אות רק כשמניחים אותם ואם לא- אינם אות. ובגלל שהשבת אות במטרה לזכור “כי ששת ימים …עיאה”וה וביום השביעי שבת וינפש” והתפילין אות במטרה והיו לכם לזיכרון, למען תזכרו…כך שלפי המטרה אין התנגשות – להפך יש התחברות.

ג. איך ייתכן שחפץ קודש הוא מוקצה- יש שטוענים שהתפילין הם כתכשיט וכענקים לצווארינו- ראיתי את זה פעם במפרשים.
ד. מה לגבי ברית המילה, למה מלים בשבת? הרי גם הברית היא אות? ונמלתם, את בשר ערלתכם; והיה לאות ברית, ביני וביניכם. … והיתה בריתי בבשרכם
ועוד מחללים ברית השבת בשביל ברית המילה אע”פ שהשבת נתנה קודם והוא מעשרת הדיברות, איך זה מסתדר?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

א. ג. תפילין הם מוקצה בגלל גדרי מוקצה, ואין לזה קשר לשאלה האם רצוי או לא רצוי להניח אותם, או האם זה מזיק. מה שאין לו שימוש ובפרט אם הוא מוקצה למצוותו הוא מוקצה.
ב. מה פירוש לא חושבים? לא חושבים כמוך? חז”ל חשבו והבינו שתפילין הם אות ולכן אין להניחם בשבת שגם היא אות.
ד. המילה היא אות בבשרנו ולא מעשה שהוא אות. יתר על כןו, לא מעשה המילה הוא האות אלא היותנו מהולים. בין כה וכה אחרי שנמול נישאר מהולים בכל שאר ימות השנה, כולל שבתות.

השאר תגובה

Back to top button