איסור החזקת סמארטפונים וסמכות גדולי הדור
שלום הרב,
רציתי לדעת מה דעתך בנוגע לפסיקות של רבנים ידועים מהמגזר החרדי לגבי מחזיקי מכשירי הסמארטפון למיניהם, שפוסלים אותם לעדות ויש הכותבים על החזקת המכשירים ה"טמאים" דברים חמורים ביותר.
אני חרדי, חי בסביבה חרדית אך בעל סמארטפון ולא ברור לי האם יש להתייחס לפסקים אלה כאל הלכות ממש או כאל דברים שבאו לחנך?
לדעתי הסמארטפון זה משהו שאני צריך אותו (לפרנסה וקשרים חברתיים), אם כי לא בטוח שהיו מאשרים לי זאת אלו שיש להם ה"סמכות" לאשר. אם הרבנים באו לחנך אז אני מבין שזו עצה טובה שאני לא פועל לפיה, אך אם אלו הלכות ממש אז אני נחשב לעבריין הלכתי?
באיזה מובן אני מחויב לשמוע לרבנים אלו? אם אני שומע להם אז אני שייך ל"חצר" שלהם ואם לא אז לא, או שיש כאן משמעות כלשהי לכלל עם ישראל?
בתודה מראש ובברכת שנה טובה,
גם אם לדעת אותם רבנים זו הלכה גמורה ולא רק המלצה, תפיסתי היא שלאף רב אין סמכות לקבוע מאומה. רק יכול רק לחוות דעה הלכתית כמומחה. לכן אם אין איסור בהחזקת מכשירים כאלה (והאמת היא שאין), שום המצאה רבנית לא יכולה לשנות זאת. רק סנהדרין יכולה ליצור הלכות חדשות ואנו חייבים כלפיה מדין "לא תסור".
יוצא מן הכלל הזה הוא רב קהילה, שכן הקהילה קיבלה על עצמה את סמכותו והנהגתו. לכן כלפיה יש לו סמכות גם לקבוע ולהנחות ולא רק להמליץ. וגם אם אתה שייך לקהילה שרבה אוסר, עדיין דומני שהדבר אינו קיר. אם אתה צריך זאת לפרנסה או רואה בזה חשיבות, אז תחפף. במקום צורך גדול יש להתיר להמרות סמכות של רב קהילה, דלא גרע מכל איסור דרבנן אחר. בפרט שכנראה אתה לא השתתפת בהסמכתו כרב לקהילתך אלא זה נכפה עליך. כללי ההלכה הם לעולם קווים מנחים ולא חוקים קשיחים, וכבר בתלמוד עצמו ניתן לראות את היחס הזה לכללים.
שנה טובה ומתוקה
——————————————————————————————
חרדי לא קיצוני:
הופתעתי מאד לקרוא את קביעתך הנחרצת "האמת היא שאין איסור בהחזקת מכשירים אלה".
הרי הנידון איננו לאסור את המכשיר באיסור חפצא כלשעצמו. אלא שכל בר דעת ובעל ניסיון (או לומד מנסיונים של אחרים הבודקים את הנושא לעומק) מבין שיש כאן חזקת עבירה גמורה על "ולא תתורו" הן במובן של מינות (גמ' ברכות) והן במובן המקורי של סרסורים לדבר עבירה (ספרי). האם אין איסור להחזיק ספרי מינות גם אם לא מעיינים בהם, או מעיינים בהם רק בקטעים "נקיים"? אני בטוח שלא נעלמה מכבודו הסוגיה של "אי איכא דרכא אחרינא מקרי רשע!" ולכל הפחות היה מן הראוי בתשובתך, לפענ"ד, לציין כי מדובר בכך שמכשיר שאינו מוגן הוא בוודאי בחזקת סרסורא לאביזרייהו דעריות ודומיהן. כיוון שכה רבים חללים הפילה. אני תמה על מה אתה מסתמך בקביעה שאין איסור? ואם בענייני הגוף חמירא סכנתא מאיסורא הלא בעניין חיי עולם קו"ח שאין צורך בסמכות רבנית לאסור החזקת מכשיר כזה. ועוד נקודה לסיום, ברשותך. האם צריך רבנים בעלי סמכות לאסור על אדם להתקרב אל מישהו החולה במחלה מדבקת ומסוכנת (כגון אבולה)? האם אין די בחיוב "ונשמרתם". כל מה שנדרש הוא מומחה (רופא, במקרה זה) המעיד על הסכנה שבדבר. וד"ל.
——————————————————————————————
הרב:
שלום רב.
ראשית רק הערה בסוגריים, משום מה יש לא מעט התבטאויות שמהן עולה שמדובר באיסור חפצא ממש. ולא בכדי, שהרי בלי לאסור את החפצא אין כאן שום איסור, וכפי שאפרט.
שנית, אי למר פשיטא שיש איסור גברא לי (שאמנם איני בר דעת אך יש לי ניסיון) קשיא. איני רואה בעיה משמעותית בטלפון לא כשר, ובודאי שאי אפשר להבין את שטות הסמ"ס שהפך על ידי אנשים שלא ראו מעולם במה מדובר לאביזרייהו דע"ז וחפצא של איסור. מה בעיה בסמס"ים? זו היסטריה מטורפת בעלמא. לכן דל מהכא אבולה ושאר הבלים ודוגמאות מגוחכות. לפני שמחרימים את מי שמחזיק בטלפון לא כשר שיחרימו את כל האנשים שמחרימים אנשים על החזקת טלפון ושאר עברייני אלימות ואפלייה חרדיים.
שלישית, ראה בסוגיית פסחים כה (וכן בדברי הח"ח הידועים) הסכמת רוב ככל הראשונים שכשיש הפרש בין הדרכים (אפילו הפרש קטן באורך) חשיב ליכא דרכא אחרינא. לא מדובר על אונס או צורך גדול, ע"ש היטב. אלא שהם נחלקים כמה הפרש בעינן (כלשהו, או קצת מעבר). אבל בטלפון ובסמ"ס נראה פשוט לדעת כולם דהוי כאין דרכא אחרינא, שכן הסמ"ס מאד מיקל על החיים (גם של אחרים שמחפשים אותך ולא מצליחים ליצור קשר מרוב "כשרות"), ובכלל הטלפון החכם מאפשר המון דברים חשובים שאין בהם בדל איסור, מה שטלפון רגיל לא מאפשר. ופשוט שהבדל כזה הוי כאין דרכא אחרינא. ואכן הוא הדין לספרי מינות וספרים לא צנועים שהזכרת בדבריך.
רביעית, יש להכניס לחשבון את מה שהאדם אינו מתכוין, דלא אפשר ולא קא מכוין קיל ממתכוין וליכא דרכא אחרינא כמבואר בפסחים שם.
בקיצור, אלו פשוט שטויות לענ"ד, שכמה עסקנים הצליחו לשכנע כמה רבנים שמעולם לא ראו במה מדובר לאסור. אכן יש מידה כלשהי של חשש, כמו בעוד הרבה דברים, אבל היא לא מצדיקה במאומה את ההיסטריה המטורפת הזאת. זה העולם וכך הוא מתנהל ולא ניתנה תורה למלאכי השרת. לפני האיסור על טלפון לא כשר הייתי דורש מאנשים לחיות כל אחד לבד במערות כדי שלא ידברו לה"ר ולא יפגעו זב"ז ולא יעברו על איסורי עריות. אלא מאי? שזה העולם והתורה אמורה לתפקד בתוכו ולא במקומו. לאחר מכן יש לאסור נסיעה במכוניות שהרי מאות נהרגים ואלפים נפצעים בכל שנה, וכי הדבר קל בעיניך? אלא שלא ניתנה תורה למלאכי השרת אלא לבאי העולם הזה. ופשוט.
——————————————————————————————
חרדי לא קיצוני:
כתגובה לתשובתך לדברי, ראשית, אני מוצא את לשונך החריפה ואת ביטויי הזלזול כלפי רבנים שהם לפחות בעלי ידע ואחריות לכלל ישראל כמוך, כמעידה יותר עליך מאשר עליהם. לגופו של עניין – אתה יוצר לך דחליל קש ושמו סמ"ס ותוקף את ההתנגדות לזה. באצטלה של שימושים חשובים בטלפון חכם – שאפשר לעשותם גם בטלפון מוגן היטב!! – אתה רוצה להתיר מכשיר שכל המשתמש בו קרוב לוודאי שיגיע ברצון או שלא ברצון לתמונות תועבה וגרוע מזה, ולקריאה של דברי מינות וכפירה. האם אתה באמת לא יודע כמה משפחות נהרסו וכמה טרגדיות נגרמו בגלל שימוש במכשירים כאלה?? אני מתקשה להאמין שאתה תמים עד כדי כך, או שמא אינך מרגיש מספיק אחריות כלפי מי שמחליט לשחק "רולטה רוסית" בחייו הרוחניים ובחיי משפחתו? אין כוונתי להתנגח, שאלתי רק מתוך תמיהה אמיתית. תשובתך הרוויה בוז לרבנים ודוגמאות נלעגות כמו "לחזור למערות ולתקופת האבן" נראות לי בלתי הולמות יהודי נבון וידען כמוך. דמגוגיה מסוג זה לא נכללת לדעתי ביכולת חכמי הסנהדרין להתיר את השרץ בק"נ טעמים. ודל מהכא, אני חוזר לשאלתי – האם באמת אין להפריש אנשים מסכנה רוחנית נוראה כזו (וזה מגובה בעובדות טרגיות במספרים מבהילים) גם ללא סמכות רבנית?
——————————————————————————————
הרב:
לגבי מה שמעיד עליי ישפוט כל אחד לעצמו. אני מניח שאכן נכון להסיק דברים על אדם ממה שהוא כותב.
לדעתי הרס המשפחות, עד כמה שהוא באמת קורה, נגרם יותר מהאיסור וההיסטריה מאשר מעצם החזקת המכשיר. אחרי שיוצרים היסטריה ופחד מפני המכשירים הטמאים אין פלא שמגיעים סכסוכים על רקע זה במשפחות. זה בד"כ מה שקורה מאיסורים חסרי טעם מסוג זה. האיסורים הללו הרסו והורסים לא מעט משפחות וחברות שונות, ואני רק יכול לשער מה היחס הכמותי בין אלו שנהרסו מהאיסור לאלו שנהרסו מהטלפון.
למיטב שיפוטי המגבלות והסייגים הללו יוצרים יותר בעיות מאשר פותרים. המגבלות על היחסים בין המינים יוצרים פי אלף יותר בעיות, וזה מגובה במספרים (לגבי התעללות במשפחה ואלימות מינית בחברה החרדית, וכל מי שעוסק בזה יאמר לך). אבל זו החשיבה החרדית המקובלת, ובזה כנראה לא אשכנע אותך.
המדיניות החרדית בונה ומגבירה את הבעיות במקום להתמודד איתן וכל איסור יוצר עוד בעיות ואז ייווצרו עוד איסורים. וכל זה כמובן מוכיח עד כמה העולם מסוכן ולכן יש להגביה עוד יותר את החומות. בהנדסה קוראים לזה "משוב חיובי" שמביא בסוף לפיצוץ. ואח"כ כמובן יסבירו לנו שהחילונים הרשעים והטיפשים בונים בי"ח מתחת לגשר.
גם לגבי הבנת הנקרא שלך יש לי כמה השגות. הנה אחת מהן: לא כתבתי לחזור למערות ולתקופת האבן אלא הבאתי דוגמה שאותה לא דורשים מאנשים (לחיות במערות כדי לא להסתכן באיסורים חמורים).
ואם כבר בזה עסקינן, כמדומני שלא ראיתי בדבריך כאן התייחסות שלך לטיעונים שהעליתי, הן הדוגמאות של חיים במערה ונסיעה במכונית, והן לגבי סוגיית דרכא אחרינא. אתה מעדיף להתמקד במה שכביכול אמור להיות "מובן מאליו לכל אחד" ובמספרים הבדיוניים על האבולה "שכל אחד יודע אותם מניסיונו".
כאמור, אין כאן סכנה רוחנית נוראה אלא סיכון סביר וצריך להתמודד איתו כמו עם הרבה דברים אחרים. זו לא רולטה רוסית ולא אבולה. סיפורי הסבתא הללו על המספרים הבדיוניים שאף אחד אף פעם לא בדק ממש לא מרשימים אותי. זכורני שספרו של אמנון לוי על החרדים מתחיל בזה שאין אצלם שום דבר מינורי. כל דבר הוא קטסטרופה ושואה או ישועה מיידית. אבן מקיר תזעק על כל שטות, וסיפורי סבתא הופכים לעובדות בדוקות. אם פעם אחת החרדים יהיו ישרים ויהיו מוכנים לבדוק דברים לאור השמש ואז יוצגו מספרים אולי אפשר יהיה לדבר על עובדות. בינתיים אלו סיפורי מקווה, או יותר גרוע: סיפורי יתד נאמן.
אכן אין לי אמון רב ברבנים שנחשבים כגדולים בעולם החרדי. איבדתי אותו לצערי (או לשמחתי). אני מניח שמדובר באנשים טובים בעלי רצון טוב, וחלקם גם ת"ח גדולים (אם כי בד"כ איני מעריך מאד את אופן חשיבתם), אבל לצערי הם לא מכירים את העולם בו הם חיים ומובלים להחלטותיהם על ידי עסקנים קטנים ואינטרסנטיים שמחפשים להם תעסוקה במקום ללמוד בכולל (שזה די משעמם מבחינתם). ע"ע אוטובוס נפרד ושאר המצאות מגוחכות (זה עוד הומצא כשחייתי בבני ברק. קו 1 מהדרין שכולם מתו מצחוק עד שהפך לעיקר אמונה על כורחם של הרבנים שחתמו על האיסור).
בעולם החרדי לשבת בד' אמותיך ולקבוע מדיניות לציבור נחשב מעליותא. אצלי זו גריעותא. בשביל לקבוע משהו לציבור צריך להכיר אותו ולא די בכך שיודעים בע"פ את כל הקצוה"ח. לפעמים זה אפילו מפריע. רב שלא ראה מעודו סמ"ס לא יכול לקבוע עליו איסור. הוא פשוט לא מבין מה הוא שח, ואם הוא לא מבין את זה שהוא לא מבין – זה עוד הרבה יותר גרוע.
אגב, אין זה אומר שאין לי אמונת חכמים. בהחלט יש לי (כמובן מתונה ובמידה סבירה). אבל זה אמון בחכמים, והשאלה מיהם החכמים שראוי לתת בהם את האמון הזה היא השאלה החשובה וכאן עיקר הויכוח שלנו כנראה.
ואסיים בביטול בו נקטת כלפי היחס ההיסטרי לסמ"ס (כאילו שאין דבר כזה). זה אינו אלא חלק מהתעמולה החרדית המקובלת אצל דוברים חרדיים שמייצגים את החברה החרדית כלפי חוץ. כבר שבעתי מהשקר הזה די. מה לעשות, אני מכיר היטב את המצב ויודע שזהו אכן היחס לסמ"ס לאשורו. כדאי לדעת שאמירת אמת, גם אם היא לא נעימה, היא בדרך כלל גם מועילה יותר וגם ראויה יותר מוסרית. לא צריך כל הזמן לייצג ולייפות, שכן במצב כזה קשה מאד לתקן את הטעון תיקון.
——————————————————————————————
חרדי לא קיצוני:
כמדומה שמה שכתבתי שוב נמחק בגלל רענון הדף, לכן אני כותב שנית. אם יש בזה כפילות אני מתנצל. החלטתי להוסיף עוד התייחסות לתגובתך.
בסוף דבריך יש טענה שהיא מופרכת מבחינה לוגית, ולטעמי היא לא יותר מטענה קנטרנית שאינה מתאימה לאדם בקליבר שלך. ואסביר את דברי – אתה כותב בציניות מושחזת שלפני שאוסרים טלפון חכם צריך לאסור מכוניות מפני שיש בשימוש בהן מאות הרוגים לשנה וכו'. על זה הייתי אומר פוק תני לברא! האמנם נעלם ממך ההבדל התהומי? הרי אין מדובר בהחרמת טלפונים חכמים אלא בהחרמת טלפונים חכמים לא מוגנים. כפי שכבר כתבתי, לי יש טלפון חכם מוגן ע"י נתיב והוא לא מוחרם כלל. להפך – הוא מומלץ. כדי שהדוגמה שהבאת תתאים, צריך לצייר מציאות בה יש שני סוגי מכוניות. מכוניות רגילות הגורמות להרוגים רבים, ומכוניות מוגנות בהם אין הרוגים (הכוונה בשוגג. אין עושים תקנה למזידים). במקרה ההיפותטי הזה, האם לא ברור שלא צריך להיות גדול הדור כדי לאסור שימוש במכוניות לא מוגנות?? טענתך מתבררת כמופרכת לא רק מהטעם הלוגי הנ"ל, אלא היות ונודף ממנה – לפחות לאף שלי – ריח בולט של לגלוג ובוז של התנשאות. אני סבור שיש בה כדי להטיל דופי ברמת האובייקטיביות של שיקול הדעת שלך בנושא, וחבל. דוגמה פשוטה ואחרונה יכולה להמחיש זאת: אדם זקוק למידע מקצועי אותו הוא יכול למצוא בגליון מקצועי שאין בו כלל שום מאמרים עם דעות כפירה (שאין לו מספיק ידע וחוש ביקורתי להבחין בטעויותיהם) ואין בו שום תמונות לא צנועות או גרוע מזה. האופציה השניה היא למצוא את המאמר בשבועון המוקדש ברובו לגירוי יצרים והנאות מסוג ידוע, ויש בו גם מאמרים מדעיים. כרב בישראל, היית פוסק לו בשוויון נפש להתעלם, ואפילו לזלזל, בפסק של רבנים שאסור לקרוא בעלון מהסוג הראשון אלא רק בסוג השני?? – זו בפירוש דוגמה ההולמת את הנידון, בניגוד למעבר לגור במערות.
——————————————————————————————
הרב:
אתה שוב מתחמק, שכן במשך שנים אסרו כל טלפון חכם וכן סמ"ס וכן אינטרנט (וכן רדיו). ייתכן שכעת יש המצאה חדשה של טלפון מוגן שהתירו. איני עוקב אחרי כל החידושים הללו.
לא נכון שתמיד ניתן למצוא מידע מקצועי בעלון בלי דעות כפירה או בלי תמונות. זה שוב עיוות של המציאות. אם היה אפשר – הייתי תומך בזה (לפחות לגבי הצניעות. לגבי הכפירה לא ממש, כי לדעתי חשוב להכיר דעות אחרות גם אלו שנחשבות כפרניות, בוודאי כשבד"כ מי שקובע מה כפרני ומה לא – לא מבין מה הוא שח).
——————————————————————————————
חרדי לא קיצוני:
כנראה שלא רק אהבה מקלקלת את השורה. אתה מפקפק בהבנת הנקרא שלי, היות והדוגמה שלך על חזרה למערות הייתה רק הווא אמינא. אבל, כידוע, גם הווא אמינא צריכה לעמוד במבחן ההגיון. אבל זו לא הבעיה העיקרית, לדעתי. בניגוד מוחלט ליסודיות והדייקנות המשתקפת ממאמריך העיוניים – בתגובתך האחרונה נדהמתי לראות את גישתך. אתה תוקף את החרדים "סיפורי סבתא ומספרים בדיוניים שאף אחד אף פעם לא בדק", ואתה בעצמך כותב: "המגבלות על היחסים בין המינים יוצרים פי אלף יותר בעיות…" אולי זה רק פי 12? האם זה תחום המומחיות שלך? או שאתה מסתמך על שמועות? בסוף דברי אביא מכתב (באנגלית) מהרב פרופסור אברהם טווארסקי – תלמיד חכם גדול ופרופסור לפסיכיאטריה קלינית שהוא לא רק בעל סמכות מקצועית מהטובים בעולם החרדי בארה"ב אלא גם איש ציבור היושב בתוך עמו ומטפל במשך שנים רבות במאות אנשים (מספר זה בדוק) וגם במסגרת אירגון שהוקם ב- 2007 במיוחד לטפל באנשים שנפגעו מבחינה רוחנית כתוצאה מחשיפה לעולם האינטרנט. תוכל לראות נתונים של איש מקצוע מהשורה הראשונה בשטח, ולא מה שאתה כותב: "לדעתי הרס המשפחות עד כמה שהוא באמת קורה, נגרם יותר מהאיסור ומההיסטריה מאשר מעצם החזקת המכשיר…" איזה בר דעת יעמיד את דעתך האישית מול הנתונים המצטברים. (אני אישית פגשתי בשנים האחרונות שלש משפחות שנהרסו כאשר האבא שנחשף ונסחף לפורנוגרפיה ברשת נטש אשה וילדים, פרק עול מצוות ועזב). לא פגשתי ולא שמעתי גם מאנשי מקצוע על משפחה שנהרסה בגלל ההיסטריה נגד אינטרנט פרוץ.
לאורך כל התגובה שלך מוביל הכיוון של "לדעתי ולהשערתי… לעומת ההיסטריה החרדית" מבלי שיש לך נתון אחד או מחקר אחד לגבות את תפיסתך שהאיסורים הם מקור הבעיה ולא החשיפה לתכנים.
לא התייחסת כלל לנקודה חשובה מאד שהעליתי: היות ויש טלפונים מוגנים הנגישים לצרכים הטכנולוגיים תוך בלימת הסכנה במידה סבירה איך זה שאינך מסכים לקיים "מהיות טוב אל תקרי רע"?!! הרי חז"ל הקדושים ביטלו מכל כלל ישראל מצוות תקיעת שופר בראש השנה מהחשש – הרחוק!! – שמישהו יטלטל שופר ברה"ר. הזכות של עם ישראל של תקיעת שופר אינה כדאית אם יהודי יכשל בעבירה. עד כאן האחריות של חז"ל לעבירה של אדם אחד. ואיפה בגישה שלך מסתמן החשש לאלה שנופלים בעבירות נוראות. אני סבור שזו שאלה של יראת שמיים ולא של בדיקת המציאות. אני סבור שגדולי הדור הנלחמים נגד מכשירים עם פירצת הפורנוגרפיה והכפירה הם אלה המגלים את האחריות האמיתית לנשמות עם ישראל, ולא אלה המציעים בשוויון נפש לקחת סיכונים כי "אלה החיים".
יהודי בשם קובי לוי העוסק בפרסום ספרים ומאמרים בנושא, נמצא בקשר עם גורמים רבים מאד בציבור החרדי המנסים להציל כמה שאפשר, ובמיוחד הוא מצוי באופן אישי בבעיות מהסוג שהזכרתי במאות משפחות. יש לו נתונים מדוייקים של שמות, כתובות, וכל הפרטים. אם אתה מצויד בקצת אהבת האמת – אנא צור איתו קשר ובקש ממנו הוכחות מוצקות ועובדתיות להיקף הבעיה. תוכל לראות ממקור ראשון אם מדובר בהיסטריה או בעובדות. להרגשתי, לו היית נתקל במשפחה אחת (ואני מוכן לתת לך שם וטלפון) שנהרסה בגלל ילד שהחזיק מכשיר כזה והתוצאות הנוראות למשפחה – לא היית כותב את מה שכתבת. היית רואה בעליל עד כמה ההשערות שאתה מעלה כל הזמן לא נכונות.
העובדה שיש הרבה מה לתקן בציבור החרדי, אינה הופכת אותו לאותו ציבור נלעג שאתה מצייר.
אבל, אני משער שכמו שכתבתי בפתיחה: לא רק האהבה מקלקלת את השורה, גם הגאווה.
אני מביא את דברי הרב פרופסור טווארסקי ומצרף כתובת מייל שלו כדי שתוכל לבקש ממנו מספרים בדוקים ותיאור עובדתי מדויק של ממדי המגיפה וניתוחים מקצועיים מאשנם שהם לא פילוסופים אלא אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום:
Abraham_J._Twerski@mail.vresp.com
I believe that in our generation, the single greatest danger to Klal Yisrael is that of immorality. The plague of illicit material on the internet has affected the type of people we would never have suspected vulnerable: yeshiva bachurim, kollel yungeleit and shomrei mitzvos lemehadrin. The Satan has won a battle, hurting so many individuals and families.
But in every generation, G-d in his kindness, sends down someone to sustain Judaism such as the Baal Shem Tov with Chassidus, Rabbi Yisrael Salanter with the Mussar movement and the Chofetz Chaim with Shmiras Halashon. We are extremely fortunate that several dedicated people have developed a network to help Jews who are caught in this trap: GuardYourEyes.com. It’s one of my absolute favorite organizations and I have been involved with them in many ways since their founding (in 2007).
In my 40 years of psychiatric experience I can testify that traditional psychiatry and psychology are not effective on their own. GuardYourEyes provides a variety of anonymous tools, counseling and support for affected people, allowing thousands of Jews to get help. I get an average of five calls a week about this issue, and before GuardYourEyes was around I didn't have where to send people. Their success rate is phenomenal. I am personally aware of many, many people that have been saved.
The GuardYourEyes project is extremely important for Klal Yisrael today – it is truly a pikuach nefesh. Please open your hearts and give generously to help them continue their holy work. All of their services are free of charge and it's a great mitzvah to support them.
——————————————————————————————
הרב:
שלום רב.
יש כל כך הרבה כשלים והתעלמויות גם בדבריך האחרונים, שמסקנתי היא שהדיון הזה לא מוביל לשום מקום.
גמר חתימה טובה לכולנו.
——————————————————————————————
הרב:
אני חש שתגובתי הקודמת נראית מתחמקת. לכן אסביר יותר את כוונתי, למרות שבאמת אין כוונתי לפתוח דיון. לכן רק אזכיר כאן כמה מהכשלים (ויש עוד כמה וכמה).
לפני שאסביר רק אעיר כללית: האם פסול לעדות של מחזיקי טלפון כזה ופסילתם לעוד כל מיני דברים באמת מבוססת הלכתית כפי שכתבת? שלא לדבר על רדיפתם בעוד צורות רבות ומגוונות. לא אחזור לשאר ההתעלמויות שלך שכבר הערתי עליהן ועל הבעיות שהרדיפה הזאת עצמה גורמת.
ובאשר ל"נתונים" שהבאת כאן. השימוש ב"מומחים" וב"נתונים" בתחומים אלו, ובפרט כאלו שמדווחים על ניסיון אישי (כגון "ראיתי בעצמי שלושה מקרים. אני יכול להביא לך טלפון") ולא על מחקר שיטתי, הוא ידוע לשמצה. דומני שבעיקר על זה בנויה הרפואה האלטרנטיבית (לסבתא שלי קרה נס אחרי שהרופאים נואשו ממנה. לכן במקרה של סרטן המעי יש לעשות דיקור צ'כי. בדוק ומנוסה).
זוהי הסיבה שבגאוותי שחקים (אחרי קלקול השורה) אני מטיל בכל זה ספק רב. אמירות כאלה הן יותר תוצאה של דעות והנחות קדומות מאשר של נתונים.
ובכלל, בנושאים כאלה קשה מאד לעשות מחקר גם בחברה כללית, ובחברה חרדית זה ממש בלתי אפשרי. מחקר כזה גם אם ייערך הוא מוטה מכל כך הרבה זוויות שמגוחך בכלל להתייחס אליו כמותית.
זוהי הסיבה שלא אנצל את הצעותיך הנדיבות לבדוק את המצב, שכן הדבר דורש מחקר ארוך ובגלל מה שאסביר כעת ספק רב מאד האם בכלל אוכל להגיע לתוצאות. אוסיף שהאמון שלי בפסיכולוגים ובפסיכולוגיה הוא קטן למדיי גם בתחומים יותר מבוססים, וקו"ח כאן.
הנה כמה הערות שמקשות מאד על בדיקה של נתונים ופענוח משמעותם:
1. האם נבדק כמה מהמקרים הללו נחסכים בעקבות איסור על טלפון לא כשר? האם אפשר בכלל לחסום לגמרי אנשים ממגע עם העולם שסביבנו?
2. האם נבדק כמה מקרים בעייתיים ומאלו סוגים יש כתוצאה מהאיסור הזה והרדיפות שבאו בעקבותיו? אגב, אני אישית מכיר כמה כאלה. אבל אני לא מתיימר לצטט נתונים שאין לי בגלל כמה חוויות אישיות.
3. האם נבדק מה השפעתו ותרומתו של היחס החרדי עצמו לתוצאות הללו (החברה שמטילה עליהם טאבו ועושה להם דמוניזציה). מה היה מספר המקרים של ההרס בחברה פתוחה יותר? ע"ע הוצאת זרע לבטלה והמסתעף. וע"ע הגיוס לצבא שכידוע גורם לחילון נורא (ופוסל לעדות ולשידוך), אבל משום מה אצל תלמידי מרכז הרב שמתגייסים זה כמעט לא קורה.
מתן אפשרות לקתרזיס ליצרים כאלה יש לו גם ערך חיובי. איסור מוחלט עלול להביא לפריצת היצרים הללו בכיוונים אחרים, מזיקים יותר. מקרים שאנשי מקצוע פוגשים יום יום, ולטענת כמה מהם שדיברתי איתם הם נפוצים הרבה יותר בחברה החרדית.
גם ההיפתחות לפסיכולוגיה ולעיסוק מסודר יותר בבעיות הללו הוא שינוי לטובה בחברה החרדית. להערכתי, ההסתרה וההתעלמות גם הן תורמות להיווצרות הבעיה. שלא לדבר על כך שאין דיווח עיתונאי ודיון ציבורי על כל זה. יש כרק הטפה ושימוש ב"נתונים" עלומים ודמוניזציה שלא עומדים לבחינה ציבורית.
4. האם נבדק כמה מהאנשים היו נוטשים את המשפחה או את המצוות גם בלי הטלפון הלא כשר? אצל כמה מהם זה התלבש על בעיות שקיננו עוד קודם ועברו סובלימציה בגלל לחץ חברתי? הרי יש לא מעט נטישות גם בלי זה. מדי פעם כדאי להודות שהעולם שלנו לא מושלם גם אם הוא היה מופיע באופן אידיאלי.
ועדיין כמובן שיש מקום להתרשמויות ואיני מתכוין לומר שאין טעם בדיון. אבל דומני שיש תלות חזקה בהנחות היסוד ונקודות המוצא של המתדיינים ופחות בנתונים. אודה ולא אבוש שנקודת המוצא שלי היא שעולם פתוח לעולם טוב יותר מעולם סגור.
כאן אוסיף שאיני יודע מה מסננים בטלפון הכשר, אבל כפי עדותך מדובר גם על כפירה ודעות אחרות ולא רק על צניעות. לכן ברור לי כפי שהיה ברור לי מאז מעולם שהאיסור הזה קשור הרבה יותר לפחד של המנהיגות החרדית מכך שאנשים יתחילו לחשוב ולשמוע דעות אחרות מאשר היחשפות לפורנוגרפיה ואיסורים. כך היה תמיד, גם כשעוד הייתי יותר מעודכן במתרחש שם. זהו עיקר הפחד מהאינטרנט, והתועבות והפורנוגרפיה הם רק כלי תעמולה ומלחמה חיצוני (לא שזה לא קיים, אבל להערכתי לא זו הבעיה החמורה באמת בעיני המנהיגות החרדית).
על זה אגב אפשר לעשות ניסוי מסודר. הצע למנהיגות החרדית שתי אופציות: 1. ערוץ פורנוגרפי מסודר בלי שום קשר לאינטרנט. 2. קשר לאינטרנט מסונן הרמטית מפורנוגרפיה אבל לא מדעות (אפילו של מזרוחניקים, שלא לדבר על חילונים וכופרים שונים). מה הם יעדיפו? לי יש חשד, אבל כאמור לא עשיתי מחקר.
באשר לקלקול השורה ולגאווה, אנסה לחשוב על כך ביו"כ הבא עלינו לטובה. תודה על התוכחה.
גמר חתימה טובה, שתהא שנת תיקון המידות ותיקון שורות מקולקלות.
——————————————————————————————
חרדי לא קיצוני:
אני מבין שאנשי מקצוע ועובדות ונתונים מהשטח הם אצלך כשלים והתעלמויות, ורק השערותיך הן אמת? גילוי אחריות כלפי נפילות רוחניות של אנשים הוא אצלך כשלים והתעלמויות? ישפטו הקוראים ויראו עד היכן יכולה להגיע התפיסה של "יש לי את האמת שלי, אל תבלבל אותי עם עובדות"? ואני שואל את עצמי: אם בארזים נפלה שלהבת…?
גמר חתימה טובה.
——————————————————————————————
הרב:
כתבתי למטה תגובה עוד טרם הגיעה אליי הערתך זו. ראה שם. גמר חתימה טובה.
——————————————————————————————
חרדי לא קיצוני:
ראיתי את תגובתך לפני שכתבתי את הדברים.
אבל – אני מאמין שלא תתקשר לפרופסור טווארסקי לבדוק עובדות. לא תתקשר לקובי לוי לקבל כתובות של משפחות לבדוק אישית, לא תייסר את מצפונך על אדם הנופל ברשת התועבה כתוצאה מגלישה בלתי אחראית של רב המורה לשומעיו להחזיק טלפון לא מוגן, כי האיסור חמור מההגנה. הלוואי ואהיה טועה בזה, ואני אהיה מוכן להתנצל בצורה מפורשת מעל במה זו שטעיתי בך.
גמר חתימה טובה גם לך.
——————————————————————————————
חרדי לא קיצוני:
התכוונתי למשוך ידי מהדיאלוג (או מונולוג?), אך מה אעשה ובמוצאי יום הכיפורים (יום אחרי הפוסט האחרון שלי) קיבלתי טלפון עצוב מאדם בשכונה שלי. הבת שלו (בוגרת) התפתתה לרכוש איפון, וההמשך ידוע. אתה זלזלת בחשיפה לדברי כפירה והעלית שאלות נוקבות, מי קובע מהי כפירה וכו'. האם אתה יכול לתאר לך מה עושה הרצאה ביוטיוב של איש מדע מלומד ועושה רושם ובעל כרימה על תיאורית האבולוציה והמסקנות שהוא מסיק ממנה לגבי הדת?! ובפרט אצל אנשים (לא דווקא דתיים) המזהים, בטעות, הצלחות טכנולוגיות, כעדות על האמת במדע.
מה להגיד לאבא שלה? שרב אחד שיש לו דעה כמעט על כל דבר (ואני באמת מתפעל מההיקף של דבריך בכל כך הרבה תחומים) קבע שלרבנים אסור לחייב שימוש בטלפונים חכמים מוגנים. שהסכנה היא לא מהחשיפה להרצאות מסוג זה אלא מההיסטריה החרדית? אודה לך אם תסכים לבקש ממני את הפרטים של הבחורה, להיפגש איתה ולעזור לה לחזור מהצעדים הדרמטיים שהיא עשתה בחייה?
או אולי אגיד לה שהיא חלק "מקרבנות היהדות הפתוחה והמתקדמת"?
בשולי הדברים אני רוצה להביע את הערכתי לעובדה שאתה נוהג ביושר ומפרסם באתר גם ביקורת על דבריך, בניגוד לאתרים "מסוימים".
פיתקא טבא.
——————————————————————————————
הרב:
טעות. תגיד לו שהיא חלק מקרבנות היהדות הסגורה שלא נתנה לה כלים להתמודד ובכך שילחה אותה לאבדון בפגישה ראשונה ושטחית שהיתה לה עם דעות וטיעונים אחרים.
בניגוד להנחה החרדית, הפתיחות פותרת את הבעיות הללו ולא יוצרת אותן. יש לה מחירים לטווח הקצר אבל לטווח הארוך אין אלטרנטיבה. הסגירות היא שיוצרת את הבעיות הללו.
כבר כתבתי כאן על הטעות שנעשתה בתקופת ההשכלה כשהעמידו לפני הצעירים את הברירה להיות צדיק (וטיפש) או חכם (ורשע). אין פלא שרבים בחרו באופציה השנייה. החרדיות חוזרת על כך גם בימינו, ועצומים כל הרוגיה. אני פוגש אותם יומיום.
לא על כך דבר יש תשובות טובות, וצריך להיות ישר. אבל אנשים נופלים בגלל טיעונים פשוטים כי הם לא מיומנים ולא מכירים. אם היית מאפשר לשמוע את הטיעונים ומתמודד איתם המצב היה טוב יותר (בוודאי לטווח הארוך. הרווחים מסגירות הם רק לטווח קצר).
אשמח להיפגש איתה ולנסות לברר את השאלות. תן לה או לאביה את הטלפון שלי, 052-3320543.
אגב, העובדה שאנשים שמתעוררות אצלם בעיות מבררים אותן אצלי (יש המונים כאלה), אומרת שהפתיחות היא שמייצרת את האפשרות להתמודד עם הבעיות הללו. איני אומר שיש לי תשובות לכל השאלות, אבל אני לפחות מנסה להיות ישר. זה מה שאנשים בד"כ מחפשים, יותר מאשר תשובות סיסמתיות ולא ישרות או גינוי ככופרים (שזו צורת ההתמודדות החרדית שמונעת את העלאת השאלות).
——————————————————————————————
יוגב:
הרב יכול להסביר את המשפט "כללי ההלכה הם לעולם קווים מנחים ולא חוקים קשיחים"?
——————————————————————————————
הרב:
כלשונו. יש כלל שהלכה כאביי ביע"ל קג"ם, אבל הראשונים פוסקים כמוהו בעוד סוגיות. יש כלל שמצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות, אבל יש כמה וכמה חריגים. יש פסיקות כב"ש נגד הבת קול. וכן הרבה על זו הדרך. כל התלמוד מבטא תפיסה שמזלזלת בכללים ורואה בהם לכל היותר מסגרת מנחה ולא הנחיות מחייבות. לכן גם לא עוסקים כ"כ בכללים. זה כמו בכללי השפה, שלכל אחד מהם יש הרבה יוצאים מן הכלל, מפני שהכללים הם קירוב ולא כלל נוקשה וקשיח. כך גם בכללי ההלכה. הם לא ירדו מסיני אלא נוצרו כקירוב לחשיבה האינטואיטיבית. ויש להאריך בזה (אני עושה זאת בטרילוגיה שאני כותב כעת).
הבנתי את כוונתך לגבי הסמכות החרדית הרבנית וכן את זה שיש צורך במחקר אמפירי מסודר כדי לאשש ולשער על סיבתיות בין מחזיקי האיפון לבין עברות שונות.
אולם השאלה נותרה בעינה האם לדעת הרב אין בעיה מבחינה הלכתית בהחזקת איפון .
אצין שכונתי לאיסור ולא תתורו-ראית פורנוגרפיה לגברים. ללא התייחסות לענין הדעות והכפירה
לדעתי אין איסור הלכתי בהחזקת פלאפון. גם אם עלולים להגיע לראיית דברים אסורים. למעלה דובר על דין אפשר ולא קא מכוין. מעבר לזה, מה לסמ"ס ולראיית פורנוגרפיה?
ילמדנו רבינו, איך יפרנס סוגיית בבא בתרא, שממנה למד החפץ חיים, שבענייני עריות אין אומרים 'אי אפשר ולא קא מכוין":
חפץ חיים לשון הרע – באר מים חיים כלל ו
ואין להקשות על סוגיא זו מהא דאמרינן בבבא בתרא (נ"ז ע"ב) מאי דכתיב ועוצם עיניו מראות ברע זה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה וקפריך הגמרא היכי דמי אי דאיכא דרכא אחריתי רשע הוא ואי דליכא דרכא אחריתי אנוס הוא, לעולם דליכא דרכא אחריתי ואפילו הכי מיבעי ליה למינס נפשיה, ופירש הרשב"ם רשע הוא ואף על פי שהוא עוצם עיניו דלא היה לו להתקרב בהאי דרך דקיימא לן הרחק מן הכיעור וכו' עי"ש, ואם כן הכא נמי אמאי פסקינן דאפשר ולא מכוין, דהיינו שאפשר לו לילך בדרך אחר ולא יפגע באיסור הנאה של עכומ"ז והוא הולך בדרך זו, כיון שהוא הולך לדרכו ואינו מכוין להנות שרי ולאו דוקא בעכומ"ז דכל שכן הוא בכל אסורין שבעולם כמו שכתב הש"ך ביו"ד סימן קמ"ב בסופו, ומה דשרינן הוא אפילו אם הוא רואה ושומע וכנ"ל, והכא בב"ב קרינהו הגמרא רשע לפירוש הרשב"ם אפילו אם הוא עוצם עיניו כיון שיש לו דרך אחרת, ואפילו לפסק החכמת אדם שהובא למעלה שפסק דצריך לאטום אזניו ולעצום עיניו גם כן קשה דהלא על כל פנים באטימת אזנים ועצימת עינים שרי אפילו אם יש לו דרך אחרת כיון שהוא הולך לדרכו ואינו מתכוין בשביל להנות, ואם כן הכא נמי הרי הוא הולך על שפת הנהר כמו שמשמע בפירוש הרשב"ם שם ואינו הולך בשביל זה ואפילו הכי קוראתו הגמרא רשע.
ואין לומר דזה הלא תלוי בפלוגתא דר' יהודא ור' שמעון וכדאיתא בפסחים שם ולר' יהודה אפשר ולא מיכוין אסור ולכן קפריך הגמרא מן הפסוק על שיטת ר' יהודה דסבירא ליה בעלמא דבר שאין מתכוין אסור אם כן רשע הוא ולא צריך קרא להכי, דזה אינו, חדא דהלא הרבה מהראשונים כתבו דר' יהודה גופא מודה דדבר שאין מתכוין מותר מן התורה ועיין ביומא (דף ל"ד ע"ב) בתוספת שם ועוד דאם כן לפי פסק הלכה דקי"ל כר' שמעון דדבר שאין מתכוין מותר יהיה מותר אפילו אית ליה דרכא אחרינא למיזל ואפילו אם הוא רואה וכמו שביררנו למעלה כיון דהוא אפשר ולא מיכוין והלא בשו"ע אה"ע סימן כ"א פסק דאסור להסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. ואין לומר דהטעם הוא משום המסקנא דב"ב דאיבעי ליה למינס נפשיה אם כן הכי נמי בפסחים נימא דאיבעי ליה למינס נפשיה שלא להסתכל בנויי עכומ"ז פן יבוא להנות וגם לאטום אזניו מלשמוע קול נגינות שמזמרים לפני עכומ"ז פן יבוא להנות, והלא ביררנו לעיל מכמה מקומות דלא חיישינן לזה,
ועיינתי הרבה בהאי קושיא. ונראה לי, דסברת הגמרא דבעריות מפני שנפשו של אדם מחמדתן צריך להחמיר יותר, דהגם שעתה חושב שלא ניחא ליה בהנאה זו, פן יתגבר יצרו עליו בעל כרחו ויבוא להרהר עי"ז, וכן מצינו בכמה ענינים שהחמירו יותר בעניני הסתכלות מכל האיסורים שבתורה אף בלא אפשר ולא מכוין, וכענין שאמרו בברכות (דף ס"א) אחורי ארי ולא אחורי אשה, פגע באשה בדרך רץ אחריה ומסלקה לצדדין, ומשמע מדברי האחרונים באה"ע דאפילו לית ליה דרכא אחרינא למיזל ולא ניחא ליה בהסתכלות אפילו הכי אסרו חז"ל והכל מטעם שכתבתי כנ"ל. ומ"ש רשב"ם דקי"ל הרחק מן הכיעור היינו בענינים כאלו שמצוי פתוי היצר וגם לעז הבריות מאוד".
הנושא נדון כאן למעלה.
נכון, תודה.
ומה עם האיסור לעבור על פתח של זונה?
קראתי לאחרונה, כי כ 75 אחוז מכלל הגברים הצעירים בעולם המערבי, מבקר בקביעות באתרי פורנו.
האם לדעתך ניתן לומר, כי אף שאין לאסור כליל את הסמארטפונים, יש לכה"פ חיוב הלכתי – לדרוש מהספק מערכת סינון אתרים מינימלית?
לרב מיכי חג שמח,
בינתיים לא ענית לתגובה שלי, לחייב הלכתית לפחות סינון מינימלי. אז בינתיים הוספתי ציטוט שלך מתוך תשובה (בשרשור) לשאלה כאן באתר : 'מגורי הומוסקסואליים יחד':
"הטיעון של ליכא דרכא אחרינא נראה לי בעייתי. מדובר במצב בסיסי של אינו מתכוין, ואז יש אפשר או לא אפשר וקא מכוין או לא מכוין. אבל כאן זה קרוב מאד להיות מתכוין. להכניס עצמו למצב של גירוי מתמיד לאורך שנים לא סביר להחשיבו כאינו מתכוין".
קשה לי לדבר על איסור הלכתי ממש, אם כי אולי יש איסור כזה. ליכא דרכא אחרינא זה גם כאשר יש מחיר לא מאד גבוה להימנעות מהאיסור (כמו ללכת בדרך מעט יותר ארוכה).
לגבי ההשוואה למגורי הומוסקסואלים יש דרכים לחלק. ראשית, הסיכוי לעבירה שונה. שנית, המגורים יחד מיועדים לקיום יחסי אישות. זה לא ללכת בדרך לגיטימית ולפגוש במקרה עבירה.
—————————
יוסי:
סמארטפון שיש בו הכל, סמסים, אינטרנט, וכו', ויש בו סינון נגד פורנו (לאו דווקא בפיקוח דתי), הוא אלטרנטיבה עם מחיר לא גבוה. נכון?
אז הרב מסכים שמי שאינו שם לפחות סינון מינימלי (לא דתי), הוא בגדר 'אי איכא דרכא אחרינא רשע הוא'?
—————————–
משה:
לגבי החילוק הראשון, כבודו בטח מתכוון שבאייפון הסיכוי גבוה יותר לחטוא.
—————————-
מיכי:
משה, אני לא יודע למה התכוין כבודי. מה שאני התכוונתי הוא כמובן הפוך בתכלית. ופשוט.
יוסי, כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת, בסוגיא עולה שגם הבדל קטן במחיר נחשב ליכא דרכא אחרינא.
—————————–
אם הרב התכווין למחיר של כסף, אז הנה חסימה בסיסית חינמית, שגם לא אמורה להשפיע על המהירות ועל איכות השימוש, (מבקריה טוענים שהיא מקילה מדי):
ויש עוד כמה. יש גם חסימה שמוגדרת באופן עצמי במחשב, ולא אצל הספק.
שוב אני מזכיר את הנתון כי כ75 אחוז מהגברים הצעירים בעולם המערבי נחשפים בקביעות לאתרי פורנו.
סליחה על הנדנוד, אבל למה הרב לא מסכים להצהיר לפחות כי סינון מינימלי וחינמי, כל אחד לפי הבנתו, מתחייב מסוגיית 'אי איכא דרכא אחרינא רשע הוא'? מה מסובך בזה?
איזה מחיר משלם מי שמבקש סינון מינימלי?
(ושוב, אני לא מקבל את כל הסאגה של הציבור החרדי סביב העניין, וכו').
למה החלטת שאני לא מוכן? אני חושב שזה לא נכון. יש הבדל, לא?
אם הסינון הוא חינמי אז בהחלט עוד יותר מומלץ לעשות זאת, ועדיין אם אדם אומר לי זה לא יקרה איני רואה כיצד אתה יכול לקבוע הלכתית שזה כן יקרה לו ושהוא חייב לדאוג לסינון?השאלה היתה הלכתית ועל כך עניתי.
זה נראה כמו שיח חרשים!
הגמרא מדברת על אדם שהולך בדרך ועלול להיכשל במראות אסורות. על אף שהוא יכול לומר 'לי זה לא יקרה', (הוא הרי עוצם את עיניו), הוא מחוייב לבחור בדרך אחרת (החיוב לא מפורש, הוא מסתתר מאחורי הכינוי 'רשע הוא'.).
כך ש'לי זה לא יקרה' אינו היתר.
הארכת להוכיח שהגמרא דיברה במקרה שהאופציה המהודרת אינה קשה יותר. קיבלתי. הצעתי בנידונינו אופציה מהודרת ששווה מבחינת הקושי לזאת שאינה מהודרת.
למה הבוחר בשאינה מהודרת אינו 'רשע'?
נעזוב את השאלה מהי ה'הלכה'. השאלה היא, האם אדם כזה הוא בגדר ה'רשע' של הגמרא?
אכן דו שיח של עיוורים. נראה לי שלא קראת את הגמרא. היכן ראית שם שמדובר במצב שהוא יכול להימנע? להיפך, בראשונים (ובח"ח הידוע בסוגיא זו) מבואר שאפילו אם הוא יכול הוא לא צריך להימנע.
סליחה הרב, אני ממש ממש לא מבין למה התכוונת.
(הנה הגמרא:
ועוצם עיניו מראות ברע – א"ר חייא בר אבא: זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. היכי דמי? אי דאיכא דרכא אחריתא, רשע הוא! אי דליכא דרכא אחריתא, אנוס הוא! לעולם דליכא דרכא אחריתא, ואפ"ה מיבעי ליה למינס נפשיה.
הנה הרשב"ם:
היכי דמי – דמשתבח ביה קרא אם עוצם עיניו דמשמע שאם לא יעצים עיניו אינו לא צדיק ולא רשע.
אי דאיכא דרכא אחרינא – ואזיל בהך.
רשע הוא – ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור.
אנוס הוא – אם מסתכל דרך הליכתו ואונס רחמנא פטריה ולמה מזקיקו הכתוב להעצים עיניו דמדמשתבח ביה קרא שמעינן דצריך לעצום עיניו.
למינס נפשיה – להטות עיניו לצד אחר והיינו דמשתבח ביה קרא דאי אניס נפשיה חסיד הוא).
אז ברישא מדובר 'במצב שהוא יכול להימנע' כלשונך, דהיינו ללכת בדרך אחרת. שהרי מדובר ב'דאיכא דרכא אחרינא'. ומכיוון שלא בחר בדרך השנייה, אז הגדרתו 'רשע' [בלי להיכנס למשמעות ההלכתית של ההגדרה].
הח"ח הובא בשלימותו למעלה בשרשור, לא הבנתי למה כיוונת.
אגב, האגרות משה (אהע"ז א' נ"ו) מבאר את הסוגיה.
אולי כוונתך ש'אין חיוב להימנע' היא שאין חיוב על האדם להישאר בבית באופן ש'ליכא דרכא אחרינא'. לזה אני כמובן מסכים לגמרי. אבל זה לא נוגע לעניינו. אנו דנים בד'איכא'.
אכתוב בקצרה אף שיש הרבה להאריך.
ראשית, הדיון היה על ההלכה ולא על מה שראוי. ברור שראוי לחסום כפי שכבר כתבתי, ולא צריך שום גמרא בשביל זה. אני דן על ההלכה וטענתי היא שאין חיוב הלכתי.
1. ראשית הסטטיסטיקה הזאת של 75% לא רלוונטית. השאלה כמה מהאנשים שלא רוצים לעשות זאת עושים את זה. רוב העולם לא רואה בזה משהו פסול, ובוודאי לא משהו אסור.
2. גם אם הסטיסטיקה הזאת היתה נכונה, איך החלטת שהולכים כאן אחר הרוב? כידוע הר"ש שקאפ הסביר בשיטת תוס' שרוב לרידיא שונה מרוב בבי"ד או רוב רגיל אחר, שכן גם אם רוב העולם קונה שור לרידיא יכול אדם לומר אני שייך למיעוט שקונה לשחיטה. הוא הדין בנדון דידן (שיכול לומר אני מהמיעוט שלא נכנס. הרי זה בבחירתו. ואם אנוס הוא אז הוא פטור).
3. הגמרא בב"ב לא עוסקת בהלכה אלא במה שראוי. משבחים את העוצם עיניו כצדיק. הסוגיא ההלכתית של דרכא אחרינא נמצאת בפסחים כה.
4. הח"ח שם נחלק על החיי"א האם יש חיוב לעצום עיניים.
5. גם אם יש חיוב לעצום עיניים זה מקביל לחיוב לא להיכנס לאתר פורנוגרפיה, ולא לחיוב לחסום את האפשרות להיכנס. אין חולק שיש איסור להיכנס, אבל הדיון כאן הוא על החיוב לחסום.
6. גם חסימה חינמית בהחלט יכולה להיחשב כליכא דרכא אחרינא, שכן זה כרוך בטורח ואולי גם בהצקות של תוכנת החסימה במקרים לא מוצדקים, ובהאטת הפעולה של המכשיר ועוד. וכפי שהזכרתי, הראשונים בפסחים כבר עמדו על כך שהפרש קטן כבר נחשב ליכא דרכא אחרינא. והסברא בזה היא פשוטה, שכן אם יש הפרש קטן אז הליכתו בדרך הזאת לא נעשית בשביל האיסור אלא בשביל הרווח הקטן, ולכן גם אם יעבור את האיסור הרי זה בגדר אינו מתכוין שמותר להלכה דקי"ל כר"ש.
7. כל הדיון שם הוא בהנאה שבאה לאדם בעל כורחו, אבל אצלנו מדובר בחשש שמא יעשה מעשה איסור בעצמו. לכן הקישור לסוגייתנו קשה על פניו. אם היינו מדברים על קריאת ספר או ראיית סרט שיש בהם חלקים אסורים זה היה דומה יותר. אבל חשש שמא יעשה מעשה וייכנס לראות אינו קשור לכאן. יכול אדם לומר לא אכנס, ולכן לדעתי אין חיוב הלכתי לחסום.
כי תקנה מכשיר חכם ועשית סינון למכשירך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו
ע"פי שעור חדש של הר' שמואל אריאל
שלום כבוד הרב
מעניין אותי מה המקור לאיסור להסתכל בפורנו הרי אין פה אשה ממשית שנמצאת מולי אלא חיבורים אלקטרונים שיוצרים דמות פנטזיונרית. ואם כן אולי כל האיסור של לא תתורו קיים רק באשה אמיתית וכן האיסור של איכא דרכא אחרינא מיקרי רשע…
וכן אשמח לתשובה למה כל כך קשה להמנע מלהציץ בפורנו?
קושייתך השניה 'למה כל כך קשה להימנע מלהציץ בפורנו?' מלמדת שה'דמות הפנטזיונית' עלולה להיות מגרה יותר מאשר דמות אמיתית, ולפיכך יש לאוסרה מקל וחומר
בברכה, שמשון הגבור
השאלה מה המקור לכך? אני רוצה מקור הלכתי מוסמך…
השאלה אינה אישה אמתית או מדומה אלא מה שגורם להרהורים אסורים.
ראה סיכום כאן: http://ph.yhb.org.il/plus/14-04-06/
בחלוקה שהרב מלמד עושה, יש מקום לטענה שאין חשש לניאוף עם דמות מדומה (אם כי יש לדחות שהרי מצולמת שם אישה אמתית), אבל עדיין יש חשש למקרה לילה.
אין לכבוד הרב איזה מקום להיתר כמו אונס וכדומה? כי זה ממש מפריע לי….
היתר להסתכל בפורנו? אין לי.
שלום רב
באתר רציו [מאמר 'האמת על תורה ומדע'] טענו על דבריך כאן שאתה סבור שניתן לבטל איסורים דרבנן לפי הצורך, וזה לשונך בתשובה הראשונה: "במקום צורך גדול יש להתיר להמרות סמכות של רב קהילה, דלא גרע מכל איסור דרבנן אחר. בפרט שכנראה אתה לא השתתפת בהסמכתו כרב לקהילתך אלא זה נכפה עליך".
אבקש לשמוע הבהרה ממך על כוונתך, אם נניח שזה איסור למה שיהיה מותר להמרות את פיו [מה משמעות איסור אם ניתן לבטלו], והיכן שמענו שכל איסור דרבנן ניתן לבטלו כשבא לי מאוד ['לחפף'], ומה זה משנה אם אני השתתפתי או לא, אחר שהקהילה שבתוכה אני שרוי קיבלה אותו לרב, ואתה מאריך בהרבה מקומות שקבלת הציבור מחייבת את הפרט.
אני כבר לא זוכר את ההקשר, אבל מצינו בפוסקים בכמה מקומות שהתירו לעבור איסור דרבנן בשעת הדחק ובמקום צורך גדול. לדוגמה: רמ"א שא, לג; שו"ע שלד, ב. בפרט שלציית לרב קהילה זו חובה לא לגמרי ברורה, וכידוע רבים לא שומעים לו.
ועוד הערה. איני יודע מהו אתר "רציו", אבל הרציו שלהם נראה לי מאד מפוקפק. לפני שמפעילים חשיבה רציונלית יש לרכוש הבנת הנקרא מינימלית. הם מביאים שאני כותב שבמקום צורך גדול יש להתיר איסור דרבנן, והם מתרגמים שאני סבור שניתן לבטל איסורי דרבנן לפי הצורך.
לך קוראים רב?
רפורמי!! אפיקורס!!!
לא הייתי נכנס אפילו לוויכוח!.
לכבוד הרב מיכאל אברהם. אני ראש כולל חרדי, קראתי רבים ממאמריך וכן את מחברותיך בעיון.
וחזק וברוך. הרבה חכמה שאבתי משם.
ובכל זאת אני חושב שלא יאה לחכם כמותך לכלול כחדה מחטה את העולם החרדי, שיש בהם הרבה מינים וסוגים. ואף אם רובו כך.
והעניין שאני יכול להישאר חרדי, למרות היותי פתוח לשמוע דעות אחרים (אף על היותי מחזיק טלפון כשר), וכן אני בעד המדינה וכו', שכן אין זה עיקר העניין בלהיות חרדי או ציוני דתי.
אלא עיקר ההבדל הוא: שהדתיים לאומיים מעורים הרבה (גם במה שאפשר להתבדל, ואין הכרח, ולא צורך גדול להיות מעורה) עם החברה הכללית החילונית.
אגב אצל החרדים שגדרו גדרות רבים יש הרבה אבל הרבה פחות נשירה, וכבר התוודה על זה רב ציוני דתי אהוב עלי הרב יוסף בא גד בספרו נחלי בא גד. בהביאו את הנתונים.
ובכל זאת גם לפי האמת (ולא רק מצד דרך ארץ): רב המשותף על המפולג ולכן יש לנו לנהוג בהערכה אחד כלפי השני.
*****
נמחקה התייחסות פוגענית (מ"א)
לרב חיים שטרית שלום
לא הבנתי כלפי מה דבריך אמורים. כשאני מדבר על העולם החרדי זו הכללה, וכך זה אמור להיות מובן. תמיד יש חריגים וקבוצות אחרות, ועדיין סביר בעיניי לדבר בהכללות כשעוסקים בנושאים כאלה.
בחלק השני של דבריך אתה נכנס לסוגיא רחבה אחרת, והיא משמעות המונח "חרדי". יש לו שתי משמעויות: מנוגד לציוני-דתי (לא ציוני או אנטי ציוני) ומנוגד לדתי-מודרני (שמרני וסגור). המונח משמש בשתי המשמעויות, ואפילו אתה עצמך מערבב ביניהן. באומרי 'חרדי' בהקשר של השרשור הזה כוונתי כמובן למובן השני, שבעיניי הוא היוותר חשוב ויותר מהותי. שאלת הציונות והיחס למדינה חסרת כל חשיבות (ואולי גם משמעות) בעיניי. אגב, לפי תיאורך, אתה בהחלט לא חרדי באף אחד משני המובנים: לא אנטי ציוני וגם פתוח. אז באיזה מובן אתה חרדי? הבגדים? הטלפון ה"כשר"?
לגבי שאלת הנשירה שהזכרת, היא ארוכה מארץ מידה ואין כאן המקום להיכנס אליה. אבל יש לי הרבה מה לומר לגביה. אתה כמו רבים אחרים מציין עובדות נכונות (כנראה) אבל טועה מאד בפרשנות המצב ובמשמעויותיו. הערתי על כך לא פעם גם באתר כאן.
הרב: אז באיזה מובן אתה חרדי? הבגדים? הטלפון ה”כשר”?
אני: 97% מהגברים צופים בפורנו. או משהו כזה. אבל הם שונים בתכלית משחקני פורנו. זה כמו שבן אדם יכין לעצמו אוכל בבית או שהוא יפתח רשת מסעדות ויעסוק בזה כל היום. חרדי יכול לגלוש באינטרנט ויעשה שם ככל העולה על רוחו. אבל אין לזה תפיסה בעולם המעשי. זה מוגבל למעשה הוירטואלי הזה בלבד שכידוע הוא לפחדנים מאחורי מקלדת. ברגע שאדם מוציא מן הוירטואליות למציאות, זה אדם שונה בתכלית. החרדי לא יצא ללמוד באוניברסיטה. הוא לא ידבר בחופשיות עם בנות כמו הלא חרדים. הוא לא יאכל מ'פיתם' משום שזה מקרב אליהם. הוא ילבש שחור לבן כדי שכאשר הוא יסתובב בתל אביב בחמישי בלילה אנשים ישרקו לו ויקניטו אותו. והמסורתיים בתקווה יגידו לו להתרחק מתל אביב. כדי שאנשים יתחשבו ברגשותיו הדתיים. אבל אם אתה נראה כמוהם ומתנהג כמוהם בדברים הלא מהותיים, הסיכויים להיגרר אחריהם גוברים. ישנה הזדהות לעומת החרדי שמתנכר. אבל ממתי הרב מתעניין בפסיכולוגיה?
יש נפילות, השאלה אם הם חלק מדרך סלולה או שהן עצמן הדרך.
בס"ד ח"י בטבת תש"פ
לאהרן – שלום רב,
במה שהשגת על רח"ש שכתב 'בחדא מחטא' בט' ולא ב-ת', ככתוב בברכות כד. –
כדאי להעיר שביתר המקומות שהביטוי ה מופיע בתלמוד (שבת קמח, פסחים מב, חולין מח), הביטוי הוא: 'בחדא מחיתא', ופירשו רש"י ובעל הערוך ש'מחיתא' היא 'אריגה' (כפי שמתרגם אונקלוס 'מעשה אורג' – 'עובד מחי', והכוונה 'אתה אורג באריגה אחת שני דברים שונים'.
רק בברכות כד מופיע 'מחתא' ללא י', ההגיה המקובלת בפי הלומדים 'היא מ' בפתח וח' בשווא. אם מסורת הגייה זו היא קדומה, ייתכן שהיא מצביע על פירוש שונה מפירושם של רש"י והערוך (שפירשו 'מחתא' = אריגה). ייתכן שמסורת ההגייה מיוסדת על הבנת 'מחתא' כ'מחטא', ופירוש הביטוי הוא 'אתה מנסה לתפור במחט אחת דברים שונים.
בברכה, ש"צ
מובן שגם אם נאמר שיש כאן פשוט שגיאת כתיב – זה קורה לכולם, אפילו לרמד"א. אין צורך לדקור את הטועה בטעות כתיב ב'מחט חדה'. אפילו דוד המלך אמר: 'שגיאות מי יבין' (מזמור יט)
ש"צ, ההודעה הזאת כבר נמחקה.
חסדיאל, הוא הציג את הדברים כהשקפה אותנטית ולא כנפילה. מעבר לכך שמה שאתה תיארת גם אינו הגדרה מדויקת, ואכ"מ.
לרב יש טלפון חסום ?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer