סמכותם של חכמים והפערים בהשקפות העולם
בס"ד
לרב שלום
הקדמה
שלום הרב במסגרת לימודי התחלתי ללמוד לאחרונה עיון על נושאים שאני מוצא כרלוונטיים יותר לחיי הדתיים במסגרת הלימוד נתקלתי בפער בין ההשקפה שלי להשקפתם של חכמים, רציתי לשאול אותך בנוגע לסמכותם של חכמים והמקומות שבהם הערכים שהובילו אותם אינם מוסכמים כיום, ולא רק זה לפעמים אף יש התנגשות חזיתית בין הערכים שהובילו אותם לערכים שמובילים אותנו.
רציתי להציג מספר מקומות שנפגשתי בהם רק השנה, ואני בטוח שיש עוד…
בין אדם למקום
כפייה על מצוות – אז נכון מצאנו כל מיני טריקים להתחמקות אבל בסופו של דבר אם הייתה באפשרותך לכפות מצוות באמצעות כפייה כלכלי עזוב עונשי מוות היית מטיל קנסות על כל מחלל שבת או אדם שמקיין יחסי אישות לפני החתונה וכ'ו או שאתה מאמין בבחירה חופשית העדר כפייה וחופש דעות?
האם מותר להציל גוי בשבת? לכאורה לא וגם ההיתר של משום דרכי שלום לא יושב על ליבי כי אם אני יציל גוי זה יהיה כי הוא נברא בצלם, נ"מ למשל כאשר אין שום סיכוי שידעו שיכולתי להציל אותו – וגם במובן של העולם הפנימי שמוביל אותי.
נשים
כאשר אישה מפסיקה לצעוק תוך כדי האונס היא נאסרת על בעלה באופן מידי, ואנו היום מבינים ש א) סוציולוגית נשים משתתקות כאשר הם נאנסות, ב) הדבר לא מתקבל על דעתי שאישה שתוך כדי הסבל והמצב הנורא הזה לרגע איבדה את הכוחות הנפשיים תאסר על בעלה. (אני לא יודע אם לפחות נתנו לה כתובה).
רוב היחס של חז"ל לנשים בין אם כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, ואם כנמצאת ברשות האב עד שהיא עוברת לידי הבעל, + המושג בעל שמסמל גם את פועל הבעילה וגם הבעלות שמבהירה את העניין של אישה נקנית והמשך הפרק העוסק בקניינים אחרים… המשפט "טב למיטב דו מלמיטב ארמלו" המבטא חזקה מסוימת שנראית לי איננה תקפה לימינו.
הרב קוק אף אומר שאסור לאישה להצביע מאחר והיא תחת רשותו של בעלה או אביה.
האישה חייבת להניק את הילדים מדיני החיובים שלה כלפי הבעל וכאשר היא לא נשואה לו היא לא מחויבת בדבר, לעומת זאת בעולם הערכים שלי האישה מחויבת להניק את הילדים במסגרת המחויבות שלה כלפי הילדים וה', ולא כלפי הבעל, כבר קרו מקרים במהלך ההיסטוריה שנשים נפטרו מהחובה בגלל גירושין או זנות.
כמו כן חלוקת הירושה שחז"ל מציגים גם שונה ממה שנהוג כיום וכן איננה נראית לי שווה במסגרת ההתייחסות לנשים.
כמו כן באותו עניין החלוקה של כספים בזמן הגירושין אמורה להיות על ידי נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל ואילו כיום אנו מחלקים שווה בשווה בין הבעל לאישה, ולא רק תכנית אלא שזהו הרצון הכללי.
במסגרת הטוען והנטען אנו איננו פועלים ככלל במסגרת בתי הדין הרבניים, למרות שיש אפשרות כזו, אני לא עומד להרחיב אבל אם יש ערכאות שלנו וערכאות של גויים צריך ללכת לערכאות שלנו אבל מצלמות לא מהוות ראיה אבל שני אנשים כן, אדם יכול לפגוע בהרבה נשים אבל כל עוד אין ראיה אז הוא ישאר זכאי, עדות נשים….
זה שילד מגיל 13 אחראי על מעשיו נראה מופרך לגמרי… מה שהיום אנו תופסים כניצול מיני נחשב לפי חז"ל למעשה לגיטימי של אבא שמשיא את ביתו ולאחר זמן מסוים היא יכול אומנם לדרוש גירושין אבל….. וזכויות הילד בכלל.
ממונות
במסגרת החיובים לבניית עיר כמו שחז"ל עיצבו בפרק ראשון ב"בבא בתרא" אנו איננו שואפים בפועל אולי אפשר לומר זאת מן השפה ולחוץ, אבל אנו אפילו לא משתדלים להקפיד על גדרות בין חצר לחצר, למרות שיש בהם דין חלוקה, ועוד.
וכן בעניין חזקות רגילות וחזקות תשמישים תפיסת הממון שלנו שונה מחז"ל ויכול להיות שאנחנו צריכים להשתנות אבל לפחות כרגע אנו לא נוהגים כך וזה גם לא נראה בשאיפה.
וכן זה נהנה וזה לא חסר, תפיסת הממון שלנו כיום מבוססת על כך שאם הדבר שלי אין לאף אחד אחר זכות לעשות אתו כלום גם אם זה לא מזיק לי, יכול להיות שצריך להתקדם לשם בבחינת מידת חסידות אבל מכאן ועד "מידת סדום".
וכן בעניין צדקה אנו מפעילים מנגנונים שונים הקיימים בכל מדינה הנקרא משרד רווחה ונותנים צדקה לעניים שאנו פוגשים וכ'ו, האם יש צורך לדעתך לחזור דווקא למנגנון של גבאי צדקה מקומיים? וחלוקה לתמחוי וכ'ו.
בעניין הוכח תוכיח אני לא רואה סיבה הלכתית שלא להוכיח אבל אנשים אינם מוכיחים היום מתוך התפיסה שזהו עניינו של האדם האחר ואין לי את הזכות להתערב, זאת למרות שיש חובה הלכתית.
מלך כמצוות עשה או מטר דמוקרטי שמהווה חוקות הגויים לא עלינו.
לסיכום
יכול להיות שחלק מהטענות הללו הם באמת לא כאלה עקרוניות או שיש להם פיטרון נקודתי או שהם מבטאות משהו שונה, אבל הכיוון הכללי מבוטא על ידי הרבה נקודות קטנות המציגות את הפער בין העולמות.
לסיכום טענתי היא שבאופן כללי יש פער בין העולם של חז"ל לעולמנו, כמו כן ברצוני להצביע על כך שבסופו של דבר ברוב המקרים שהצגתי אנו נוהגים שלא כדברי חז"ל אז למה עדיין להאדיר את מסכתות המדברות על הסדר הציבורי חברתי ומגדרי כאשר אנו לא נוהגים כמוהם כלל, ואף בחלק מהם אנו ממש חושבים להפך.
במחילה על הטעויות או חוסר דיוקים בהצגת דברי חכמים אני מתנצל מראש.
השאלה
אם כן השאלה היא האם אנו צריכים לשנות את הנורמות שלנו למה שהיה נהוג בזמן חז"ל ולהתעלם מהערכים האוניברסליים היום או למחוק את דיני חז"ל ולאמץ את הערכים האוניברסליים?
אם אופציה א אז איך בדיוק משנים את תפיסת העולם שלי? ולמה הרי אם חכמים באו על מנת לנהל את החברה בצורה הכי טובה שאפשר
אם אופציה ב אז איך? וכמה? אם יש פער בנינו לבין עולם ההשקפה של חז"ל אז למה שלא נעצב את הכל מחדש? עם בחינה מחודשת על פי העקרונות ונעצב מסכתות חדשות הבנויות על העקרונות של חכמים.
אם האפשרות היא מורכבת יותר אשמח לקבל קווי עבודה כלליים.
יהודה סעדיה
זהו? 🙂 קשה לי לענות על צרורות כאלה בבת אחת. אפילו לקרוא את זה קשה לי בעוונותיי. להבא אנא כתוב לי שאלה שאלה.
ככלל כדאי שתקרא את טור 15 כאן באתר.
בין אדם למקום
אין קשר בין בחירה חופשית לענישה. גם מדינה מטילה ענישה וזה לא שולל את חופש הרצון. ראה על כך במחברת הרביעית בחלק השלישי.
אין כפייה על דעות. ראה מאמרי על הכשלת חילוני בעבירה ומאמרי על מחיר הסובלנות.
לגבי הצלת גוי בשבת, לדעתי חובה לעשות זאת. ראה מאמרי על עבודה זרה 'נאורה', כאן באתר.
נשים
הקריטריונים הללו יכולים בהחלט להשתנות לפי ההבנה. האיסור הוא על אנוסה, והקריטריון מיהי אנוסה הוא שאלה של הערכת מציאות. הוא הדין לגבי חזקת טב למיתב. הוא הדין לגבי הנקה והצבעה של נשים. כל אלו נושאים שקשורים לנסיבות ולמציאות ספציפיות. אין בהם שום קדושה.
הוא הדין לגבי יחסם של חז"ל לנשים כמו מלמדה תפלות. אין בו שום דבר קדוש, וזה בהחלט לא מחייב. לגבי היותה ברשות הבעל או האב, אכן יש לדון. אבל עובדה היא שבימינו אף אחד לא באמת נוהג כך. הוא הדין לגבי חלוקת רכוש עם אישה.
לגבי דיני ראיות, בהחלט אפשר לשנות לפי הנסיבות. בוודאי בדין אזרחי. לגבי דין פלילי הוא לא נוהג, וכשינהג יענשו שלא מן הדין מכוח ראיה כלשהי כל עוד ישתכנעו שהיא תקפה. יש לזה הרבה תקדימים בהלכה.
לי ממש לא נראה מופרך להטיל אחריות על ילד בן 13.
ממונות
בדיני ממונות בכלל אין בעיה. הרי אותה מסכת ב"ב פותחת במשנה שקובעת שהכל כמנהג המדינה. לגבי חזקות ראה לעיל (לגבי טב למיתב).
לגבי השאלה הכללית, היא דורשת ספר שלם. ואכן כבר כתבתי אותו (הוא השלישי בטרילוגיה שסיימתי כעת). בעז"ה ייצא לאור בממ"א.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer