לימוד מן ההיסטוריה ההבדל הדק
חג שמח!
במצוי הראשון אתה נותן מכלול שיקולים לתוקפה של ההתגלות ומוסיף שקלולים רחבים יותר – ובתוכם אתה כולל את הלימוד מן ההיסטוריה הייחודית של עם ישראל, ואף מוסיף את התגשמות הנבואות. מכאן אתה לומד שאנחנו ייחודיים.
באין אדם שליט ברוח אתה מקדיש פרק לכך שאי אפשר באמת ללמוד משהו (מטאפיזי) מן ההיסטוריה (שהרי היא כל כך מורכבת), וכל אחד לומד ממנה מה שהוא מעוניין להוציא ממנה.
מה ההבדל? להגיד שאנחנו יחודיים וזה שאומות העולם "במודע ועוד יותר שלא במודע" כלשונך שמים לב לזה – זה לא לימוד מטאפיזיקה מן ההיסטוריה?
למה מטפיזיקה? הייחודיות הזאת היא עובדה פשוטה.
מעבר לזה, גם מעובדות פיזיות אני לומד מטפיזיקה (שיש אלוקים). כשאמרתי שלא ניתן ללמוד מאומה – התכוונתי לאמירות אידאולוגיות ספציפיות.
הבנתי.
אבל זה שיש אלוקים לא נחשב סוג של אידיאלוגיה?
אולי מוטב שאשאל – מה אתה מגדיר בתור אידיאולוגיה, מה אתה מגדיר בתור "אמירות אידיאולוגיות ספציפיות"?
כופרים ועובדי ע"ז זרה נזקקים להתגלויות נבואות ושאר כישופים כדי להטות אוזן ולהקשיב למשהו.
ללא אלו הם היו בטוחים שהם האלוהים. כמו אמונתו של כל כופר מצוי.
לא מדובר כאן בהגדרות מילוניות. ניתן ללמוד מהתנ"ך את קיומו של אלוקים ומתן תורה, אם תקרא לזה אידאולוגיה או מטפיזיקה – לבריאות. טענתי היא שככלל אי אפשר ללמוד מהתנ"ך שום דבר ספציפי מעבר לדברים הבסיסיים שאותם כולנו כבר יודעים (ולכן אין טעם לעסוק בו, פרט לערך סגולי של תלמוד תורה).
הרב מחילה אבל שאלתי לגבי עובדות מטאפיזיות *מן ההיסטוריה* וללא שום קשר לתנך.
אתה ענית לי פה שללמוד מן ההיסטוריה על הייחודיות של עם ישראל זוהי עובדה פשוטה, ושיש כל מיני דברים שקשורים לזה שהם לא ממש קשורים לעובדות פשוטות (לדוגמה זה שאתה טוען שאומות העולם במודע ולא במודע דורשות סטנדרט אחר מישראל). אתה בעצם טוען שיש לנו מעמד מיוחד לא סתם כי יש לנו פילוסופיה ייחודית אלא כי אנחנו ייחודיים בצורה מהותית, ממה שאני מבין זה ממש מטאפיזיקה.
ואז גם אמרת שאתה לומד מהעובדות הפיזיות שיש אלוהים. ושוב גם זה להבנתי מסקנה מטאפיזית.
בגלל זה לא הבנתי למה אחרי זה אתה טוען שבעצם אי אפשר ללמוד שום דבר מטאפיזי מן ההיסטוריה (כי כל אחד יכול ללמוד ממנה מה שבא לו אז אין בזה טעם)?
"ככלל אי אפשר ללמוד מהתנ”ך שום דבר ספציפי מעבר לדברים הבסיסיים שאותם כולנו כבר יודעים"
כמו שכבר ציינתי מספר פעמים. התושבע"פ היתה נחוצה ולו רק שאחרת הכופרים היו הולכים לרעות בשדות זרים והתורה היתה נכחדת. זה המשמעות לשמור על התורה. חזל דאגו שיהודים ישמרו על התורה למרות הכפירה.
מחילה, אבל מרוב שאלות הן כבר מתערבבות לי, לימוד מהתנ"ך או מההיסטוריה, בפרט שהשאלה והתשובה בשני המקרים הללו דומות.
אבל עניתי לך על השאלה גם אם הניסוח היה לגבי התנ"ך (דון מיניה): 1. אין כאן ממש מטפיזיקה אלא הצבעה על עובדות. ייחודיות של עם אינה בהכרח מטפיזיקה. היא יכולה להיות נעוצה בתרבות שלו. אגב, כתבתי את זה להדיא בספר השני. 2. כמו שלומדים מעובדות פיזיקליות על התיאוריה ניתן ללמוד מעובדות היסטוריות על התיאוריה (שיש אלוקים). זו קביעה עקרונית וכללית. קביעתי עסקה בטענות ספציפיות (בעד או נגד הציונות למשל. העונש והלקחים מהשואה וכדומה).
לפחות לי יצא להתרשם מדבריך בספר הראשון לגבי כל עניין האנטישמיות והיחס של אומות העולם אלינו שאתה ממש ממש רואה בזה עניין מטאפיזי
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer