אתיקה והלכה
ערב טוב!
תפיסת הרב שההלכה אינה באה לכונן אתיקה, אלא יש לה מטרות מעבר לעולם הזה. א"כ ברצוני לשאול, כאשר התורה אוסרת רציחה, נזיקין, ומצווה על חסד וכו', האם גם אז אין מטרותיה אתיקה אלא הלכה שבמקרה נראית כאתית?
ובנוסח אחר אשאל, האם ניתן להבין מהלכות התורה בנושאים אתים, את תפיסתה האתית. או שמא גם בהלכות אלו אין התורה מכוננת אתיקה, אלא רק דת?
תודה רבה!
עניתי על כך בטור הלכה ומוסר ובכל המקומות שהתייחסתי לסוגיה. בהחלט אין חפיפה (רוצח בגרמא, מצמצם וכדומה יוכיחו), וזה גופא מראה את אי התלות בין הלכה למוסר. יש הקבלה, לא מלאה אבל גם לא מקרית כנראה, שמה שאינו מוסרי גם פוגע במטרות הדתיות.
ז"א שהרב מבין שהתורה אכן מתייחסת לעיתים לאתי, אולם לא בהכרח.
הרמב"ם כותב שכל מה שבנ"י צוו כולל מצוות ב"נ, הרי אין המחייב נשאר זהה (כדברי הגר"ח שלאחר שניתנה תורה, אין ללמוד צניעות מחתול. ודו"ק שאין זה בהכרח סותר את דברי הגרש"ש על משפטי הממון) [אגב, אין זזה קשור לרמב"ם בהלכות מלכים שגם בנ"י צריכים לעשות בגלל הא-ל, היות ופה כותב שעדיין אצלנו זזה קומה נוספת].
כלומר, לכאורה הכוונה שגם המצוות האתיות התורה אסרתן מטעמים נוספים. האם הכוונה היא שיש להן טעמים דתיים מעבר לאתיקה, או שהכוונה שהתורה הגדירה מחדש את האתיקה, עכ"פ, כלפי ישראל?
לא, היא לא. כלומר ההלכה לא מתייחסת לאתי. התורה כן. המצוות ה'מוסריות' באות להשיג מטרות דתיות. במקביל יש גם חובות אתיות שבהן אנחנו זהים לגוים. לכן יש הבדל בין גדרי רצח, גניבה, נזק וכדומה, בהלכה ובמוסר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer