דטרמיניזם וסיבתיות
במסגרת דיון על בחירה חופשית עולה השאלה האם היא סותרת את עקרון הסיבתיות.
אשמח להבין האם קיים ואם כן מהו ההבדל בין סיבתיות לדטרמיניזם.
עקרון הסיבתיות אומר שלכל דבר יש סיבה. מכאן ניתן לגזור דטרמיניזם
דטרמיניזם מכיל סיבתיות, אבל האם הוא נגזר ממנה בהכרח?
כן
למה בעצם?
והאם זה אומר שבחירה חופשית עומדת בניגוד לעקרון הסיבתיות?
וזה בעצם אומר שבחירה חופשית היא בסתירה לטיעון הקוסמולוגי?
גם אני לא הבנתי את התשובה. בחירה חופשית של אדם לפי הדואליסט, היא לא סיבה להמשך התהליך? (ומצד שני מהווה את ההיפך מדטרמיניזם?)
בחירה חופשית לא מנוגדת לעיקרון הסיבתיות. אך היא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל
סליחה:
בחירה חופשית "מנוגדת!" לעיקרון הסיבתיות. אך היא יוצא מן הכלל וגו'
כן אוקיי נראה לי שנפל לי האסימון.
סיבה היא תנאי מספיק.
אני ניסיתי לשאול למה ההחלטה (מה שבחרתי) לא תהיה סיבה למה שייגרם ממנה. עכשיו מבין שהכוונה בתגובה היא לעצם פעולת הבחירה (לא ליחס שלה לתוצאתה, שבוודאי סיבתי).
והטענה היא שלבחירה שלי בהכרח אין סיבה במובן של תנאי ידוע מראש, שאלמלא כן אינה בחירה כי אם הכרח.
לא מבין מה מסתבך כאן. אם לכל דבר יש סיבה אז הכל נקבע על פי סיבותיו, ומכאן שאין בחירה חופשית. מה לא ברור?
ומכאן שמי שמאמין בבחירה חופשית צריך להחריג אירועי בחירה מעקרון הסיבתיות. זה הכל.
הטיעון הקוסמולוגי מניח שלכל עצם שבניסיוננו יש יוצר (=סיבה, עילה). זה נכון. לכל היותר ניתן לומר שיש מישהו שבחר בעולם, אז הוא הסיבה לעולם.
למה בבחירה אין סיבה? הסיבה היא שבחרתי
ולמה בחרת?
יש אלמנט שקיים בעולם (בחירה חופשית) והוא מספק סיבות למעשים שעשיתי.
לשואל,
ומה הסיבה לאלמנט הזה?
לדוד,
הוא נברא אצל האדם. הסיבה היא סיבת הסיבות.
מעולה. ענית לשאלה שלך.
בחירה היא גורם ראשוני בלי סיבה קודמת לו. אחרת זה פשוט לא היה בחירה אמיתית, אלא תוצאה של סיבה כלשהי.
למה בלי סיבה שגורמת לו?
אותה סיבה כמו הסיבה שגרמה לכך שיש לי ידיים. אז יש לי בחירה ויש לה סיבה, היא כשלעצמה מהווה סיבה לפעולות שאני פועל.
נו באמת… אתה מסתובב סביב עצמך.
היא מהווה סיבה לפעולות שלך, ומה מהווה סיבה לה?
כשאתה בוחר א' במקום ב' יש שלוש אפשרויות:
1) סיבות ספציפיות הכריחו את ה"בחירה" (וע"כ זאת לא בחירה)
2) "הבחירה" אקראית
3) ביצעת בחירה אמיתית שלא תלויה בנסיבות ולא אקראית. הזזת אלקטרון בלי שכח פיזיקלי השפיע עליו
1 – זאת לא בחירה. זה בדיוק כמו מחשב שמגיב על פי האלגוריתם שלו.
2 – שוב לא בחירה, זאת שאלה קשה האם בכלל קיימת אקראיות, ואולי אפשר ללמוד שכן מתורת הקוונטים
3 – בחירה אמיתית. והיא בהכרח גורם ראשוני שלא השפיעו עליו שום סיבות, כי אחרת היא נהפכת לתשובה "1"
לא מבין איך זה עונה על מה שכתבתי, למה הסיבות צריכות להכריח את הבחירה?
הם לא.
אם סיבות מכריחות, אז זאת לא בחירה, זה מנגנון סיבתי רגיל.
אם בכ"א אתה מחליט שכן יש בחירה אמיתית, אזי היא סותרת את עקרון הסיבתיות (ואם אתה עדיין מחזיק בו אז אתה צריך להחריג את הבחירה מעקרון הסיבתיות)
אם עדיין הדברים לא נהירים. אין לי אלא להמליץ לך על "מדעי החופש" של מיכאל אברהם. סופר אלמוני.
אולי לא הבנת ש:
עקרון הסיבתיות אומר שלכל דבר יש סיבה. להכל. גם לזה שיש לך ידיים, וגם לקיום כולו ובחירה כיוצ"ב
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer