על חובת ההפגנה מחר (טור 544)

בס”ד

בניגוד לדרכי, החלטתי להתייחס הפעם לאירוע פוליטי קונקרטי ואפילו להמליץ על נקיטת עמדה ספציפית. המצב מחייב זאת. מחר מתוכננת שביתה המונית בכל ענפי המשק עם הפגנות גדולות במוקדים שונים, ומאד חשוב שתהיה השתתפות ונוכחות משמעותית של אזרחים, ומאד חשוב שגם אזרחים שמשויכים לאגף הלכאורה ביביסטי, כי המצב ממש על פי פחת. לא אאריך כאן, אבל אתאר את התמונה בקווים כלליים, ולמה לדעתי כל כך חשוב לצאת ולהשתתף.

1. כל הבעיות בתחום המשפטי ובתחומי המשילות והביטחון שהממשלה מצביעה עליהן נכונות. דומני שעד האחרונה. זאת להבדיל מהפעולות האחרות שלה (העברות כספים וחקיקה דתית מוטרפת שעולה ויורדת כל יום מחדש).
2. אבל הפתרונות הזויים. כל אחד לחוד בא בחשבון (לפעמים בניסוח פחות קיצוני), אבל המכלול שנוצר הוא מטורף. שליטה מלאה של הממשלה בכל מה שקורה, בלי כנסת (שכבר היום לא קיימת) ובלי בקרות אפקטיביות של בית משפט, יכול להיווצר כאן כאוס גמור.
3. אני לגמרי בעד רפורמה, ואפילו רפורמה לפי הקווים שהציע יריב לוין. אני גם לא מעריך שצפויה סכנה משמעותית לדמוקרטיה אפילו בניסוחים הרדיקליים יותר של הרפורמה, ולא חושב שהאסון מגיע לרמות שעליהן מדברים בתקשורת ובאופוזיציה.
4. אבל אני בהחלט מודאג לגבי עתידנו הדמוקרטי (ולא נכון להניח שהוא מובן מאליו, בלי להיכנס להשוואות להונגריה ופולין, צריך לדעת ששום דבר לא בטוח. כבר היום אנחנו לא ממש דמוקרטיה במיטבה). ושוב, איני נכנס להגדרות של דמוקרטיה, כי זה ממש לא העניין. מצדי קראו לזה ‘יקום פורקן’. כוונתי למדינה מתוקנת. אנחנו לא, וזה עוד ילך ויורע אם לא נצא ונילחם בזה. זאת למרות שכאמור איני מעריך שהדמוקרטיה שלנו עומדת להתמוטט כליל.
5. אני גם לא מסכים לאמירות שכל הרפורמה מיועדת להשפעה על משפטו של ביבי. אלו שטויות בעיניי. להערכתי שום דבר לא יקרה במשפטו גם אם הרפורמה תעבור במלוא העוצמה. עד היום לא שמעתי סצנריו משכנע איך זה בכלל יכול להשפיע פרט להזיות קונספירטיביות ולא משכנעות. ברור לי שביבי ממש לא דוחף את הרפורמה ולא ממש רוצה בה. לדעתי היא רק תזיק לו אישית. לכן שרבוב האנטי ביבי למלחמה ברפורמה הזאת הוא סתם דמגוגיה.
6. כמובן ישנה הפגיעה במעמדנו הבינלאומי שכיום מבוסס על ההערכה הקיימת (בצדק או שלא בצדק) למערכת המשפט שלנו, לעצמאותה ואי תלותה. אנשים שעסקו ועוסקים בזה טוענים שברגע שמעמדה של מערכת המשפט שלנו ייפגע, החקירות הבינלאומיות והעמדה לדין של פוליטיקאים ואנשי צבא שלנו ברחבי העולם יגברו מאד. נהפוך למדינה מצורעת בחבר העמים. ואני יודע, גם כיום יש הרבה אנטישמיות, הטיות וחוסר הוגנות, וגם כיום יש אנשים שבעיניהם אנחנו מצורעים, אבל ברמת המדינות זה עדיין לא נכון. צריך להבין שזה מה שצפוי, וצריך לקחת גם את זה בחשבון. אלו לא משחקי ילדים.
7. החששות הכלכליים מאד משמעותיים בעיניי. גם אם חושבים שהבריחה של אנשי עסקים ומשקיעים אינה מוצדקת וחסרת בסיס, ואפילו אם מדובר בהחרמות פוליטיות, זהו המצב ויש להכיר בו. אלו כוחות שלא נכון להתעלם מהם. גם התקציבים לחרדים לא יכולים להינתן אם אין כסף בקופה.
8. אבל מה שיותר מדאיג אותי מהחששות לדמוקרטיה הוא התנהלותה של הממשלה בתחומים אחרים. והרי לפניכם כמה דוגמאות:

• המדינה בכאוס ביטחוני ומשילותי, אבל הקואליציה עוסקת אך ורק ברפורמה משפטית ושינוי חוקי יסוד שמטרתם לאפשר מינוי עבריינים כשרים.
• המשחק החופשי בחוקי יסוד לצרכים קוניוקטורליים מקומיים, בפרט שהצרכים הללו הם “צרכים” במובן המקובל (עביט של שופכין. ראו בסעיף הקודם).
• מינוי שרים וחלוקת סמכויות מופרע לחלוטין, שחורג מכל מה שהיה מקובל עד כה (שגם זה היה די מטומטם). התחושה היא שכעת זה כבר נעשה מהמקפצה, והשיקולים הענייניים שפעם עוד היו קצת ברקע לפחות נעלמו כבר לחלוטין.
• הכרזתו של בן גביר המיואש וההיסטרי על מבצע חומת מגן 2 בירושלים שנעשתה על המדרכה מידית בעקבות פיגוע, בלי לבחון את הדברים עם גורמי המקצוע בלי תכניות ובלי מודיעין. שר הטיק טוק.
• צרפו לזה את מירי רגב הגאון שמעלה הצעות כל שני וחמישי בקצב הראיונות בתקשורת, ולפעמים מבטלת אותן מיד. אתה שומע את האינטליגנציה של המטומטמת הזאת ומבין שילדים משחקים בגורלנו ובכספנו לפי קפריזות ברמה של ילדים בגן.
• חשבו על ביטול גורף של כל החלטותיה של הממשלה הקודמת בלי שום אבחנה מה טוב ומה לא (ע”ע המס על שתייה ממותקת שדרעי הודיע שבוחן להשאירו אחרי ההכרזות שמדובר בהחלטה של נאצים אנטישמים, עד שנזפו בו והעמידו אותו על מקומו). פשוט כי הם עשו זאת. אל תספרו לי סיפורים, לא היה כדבר הזה מעולם. ואני לא תמים, תמיד הייתה פוליטיקה ושיקולים לא ענייניים. כעת זה מהמקפצה.
• העברת ספר עב כרס של חוק ההסדרים שמחביא בתוכו רפורמות מטורפות בלי שאף אחד נותן עליהן את הדעת (למשל ביטול השתתפות גורמי מקצוע ומומחי סביבה בוועדות התכנון ועוד). ושוב, היו דברים מעולם, אבל למיטב שיפוטי לקיצוניות משתוללת כמו שמתרחש היום לא הגענו מעולם.
• התעלמות מאזהרות של גורמי מקצוע רבים כמעט מקיר לקיר (וכן, אני יודע שיש גם מעט דעות אחרות שלא מקבלות ביטוי ראוי בתקשורת), בתחום הביטחוני, הכלכלי והמשפטי. גם אם יש הטיות, וברור שיש, אי אפשר להתעלם מקונצנזוס כל כך רחב. זה לא אחראי.
• התעלמות מהסכנות הכלכליות, שכבר החלו בהעברת כספים ועסקים לחו”ל, וצפויות עוד להתגבר.
• ועוד לא דיברנו על העברות כספים לחרדים הטפילים תוך הנצחת הבעיה של הנחשלות והבערות שלהם וחוסר תרומתם לתוצר, וכמובן הסגה לאחור של מעט ההתקדמות שהושגה עד כה. כל מי שעוסק בעניין מנבא עתיד קטסטרופלי מבחינה כלכלית לאור הדמוגרפיה חרדית שמתחזקת את עצמה על חשבון אלו שלא מסכימים לה ושהיא לא משתתפת עמהם.
• צריך להבין שהכספים הללו נמצאים באוצר המדינה בעיקר מכוח הציבור שמוחה נגד מדיניות הממשלה, ובטח לא הגיעו לשם מהטפילים שהולכים לנצל אותו לצרכיהם. אז אין פלא שמשלמי המיסים הללו כועסים. ולא, זה לא קשור לשאלה האם הכסף נותן להם זכויות יתר. זה נוגע לשכל ישר. אני כבעל עסק ומשלם מסים גדול כבר מזמן לא הייתי פה. הם צודקים לגמרי. אם משתלטים לי על המדינה ועל אוצר המדינה נגד דעתי באופן כוחני, אין פלא שגם אני נוהג באופן כוחני, וכמו שאומרים הגששים “נראה מי יגיע ראשון”. לטנגו יש שני צדדים. נדמה לי שממשלת ימין (“על מלא”) צריכה להבין ולהכיר בכוחו של הכסף ושל היוזמה והיזמים. אבל ממשלת ‘הימין על מלא’ שלנו נוהגת כממשלת שמאל קיצונית.
• הצעות חוק דתיות מוטרפות, כמו מאסר על מי שלבוש לא צנוע בכותל או מי שמנגן שם בכלי נגינה. השתלטות על מוסדות הדת והתנהלותם לפי הקריטריונים הכי שמרניים וחשוכים, מה שיביא להעמקת הניכור והנתק מיהדות העולם.
• כל זה נעשה בגיבוי מלא של רבנים (גדולי הדור, עאלק), ונציגיהם, כלומר כל (!) המפלגות הדתיות בכנסת. קואליציה כוחנית של מושחתים עם הדתיים. זהו צירוף ממש מחריד. תבינו שבאמשים טרופים אלו רבנים חשוכים ופרימיטיביים כמו שמואל אליהו האידיוט (ראו בטור הקודם) מתווים את הדרך של היהדות ושל המפלגות שמנהיגות כעת את המדינה. יאיר שרקי כתב יפה מאד וביטא באופן מדויק את תחושותיי: חטפו לנו את המדינה ואת היהדות.

כיום בישראל ובעולם כולו יהדות (במובנה הדתי) היא שם נרדף לשחיתות, כוחניות, גזענות, ילדותיות ופרימיטיביות. האם זה לא חילול השם נורא, מעבר לתוצאות עצמן? האם על זה לא נכון לקרוע קריעה ולקבוע ימי צום ומספד? לדעתי לא היה מעולם חילול השם עולמי קולוסלי כפי שמתרחש בימים אלו.

9. כל אלו רק דוגמאות מעטות מזעיר (כי אני לא ממש עוקב בפרטים אחרי המתרחש). התחושה היא שמדובר בהשתוללות חסרת רסן של ילדים חסרי אחריות שהחליטו לשנות את כל היקום ביומיים, כאילו הם משחקים בארגז החול שלהם ולא בגורל של כולנו.
10. לאור הצעדים הללו שרק מדגם קטן מתוכם הבאתי כאן, וכל זה בחודש בלבד, חשבו מה צפוי לנו בהמשך. זה מתחבר לסעיפים הראשונים מלמעלה: אם לא יהיה גורם מאזן כלשהו (בגלל הצעדים, המוצדקים ברובם, שמיועדים למיתון השפעתה של המערכת המשפטית), ואם צפויים לנו צעדים כאלה ועוד גרועים יותר, אנה אנו באים?!!!
11. הסקרים מראים שאפילו מצביעי הליכוד כבר לא עומדים מאחורי ההחלטות הללו. עיתונאי ימין שפויים (יש גם כאלה, לאפוקי עירית לינור, ברדוגו, אראל סגל וחבריהם המסוממים), כמו יאיר שרקי, שלמה פיוטרקובסקי ועמית סגל, שבהחלט מצדדים בממשלה הזאת ואפילו בעקרונות הרפורמה המשפטית שלה, יוצאים נגדה ונגד חלק מפעולותיה (בעיקר במישור הדתי, ולא רק בו).

בסקר של מנו גבע ששמעתי הבוקר פורסם ש-62% מכלל הציבור מצדד בעצירה או עיכוב של הרפורמה המשפטית. אז הלכו לפח הסיסמאות על רצון הציבור והעם ועל קבלת תוצאות הבחירות. אבל נראה שאת הרכבת המשתוללת הזאת שום דבר לא עוצר.

12. כל זה מלווה בחילול השם נורא. הפגנה על חילול שבת או מתן זכויות ללהטב”ים על ידי הממשלה זו בדיחה תפלה מול מה שקורה כאן. אני מוכן לחלל שבת בדאורייתא בפני כל העולם בעדים והתראה, ולהיכנס לכותל עם בגד ים ופסנתר בשבת, בשביל להפיל את הממשלה הרעה הזאת. אם זו לא עבירה לשמה וקידוש השם, איני יודע עבירה לשמה מהי.
13. עד עכשיו נרתעתי מהשתתפות במחאה, כי לא הסכמתי לניואנסים שונים ששורבבו לתוכה. לא אהבתי את ההתעסקות בשאלות הכיבוש ושאר ירקות שמאלניים (דגלי פלסטין) בהפגנות הללו. אני גם לא אוהב את העובדה שהמנהיגות והדוברים שם הם בעיקר אנשי שמאל, וגם לא אהבתי את ההצגה המגמתית וההיסטרית של הבעיות והחששות, דיבורים על התמוטטות הדמוקרטיה ואבדן החופש (האקדמי, העיתונות וזכויות האזרח) בנוסח אפוקליפסה עכשיו. כאמור, אני לא מסכים שזהו המצב, אבל גם בלי התמוטטות הדמוקרטיה המצב זוועתי. אלא שלצערי עד עתה לא מצאתי הפגנות שלבי שלם עמן, ולכן עד עכשיו נשארתי בבית.
14. אבל לא עוד. תחושתי היא שלהישאר בבית בגלל הסתייגויות כאלה זה כמו התנהלותם הנלוזה של החרדים, שהתנגדו להקמת המדינה ולפעילות הציונית וניסו לטרפד אותה בצורות שונות מגוונות ובוודאי לא סייעו לה, ומשראו שזה מצליח נגד כל הסיכויים הצטרפו, בעיקר כדי לחלוב את הפרה שנוצרה כאן. הם כמובן לא שכחו להצביע בביקורתיות רבה על חילוניותה של המדינה ועל התנהלותה הבעייתית (בגלל זה הם לא אומרים הלל), תוך שהם מתעלמים מתרומתם העצומה והסגולית למצב הזה עצמו. עד כמה שזה מפתיע ומאכזב, כשמשאירים את הזירה לחילוניים היא נעשית חילונית.

כך בדיוק תחושתי לגבי האופי השמאלני של ההפגנות בימים אלו. אני מתעלם מהן כי הניואנסים השמאלניים לא נראים לי, אבל ההתעלמות הזאת היא, בין היתר, שיוצרת אותם. כשמשאירים את הזירה לשמאלנית היא נעשית שמאלנית. מי שעושה זאת לא יכול לבוא אחר כך בטענות כלפי מעשה ידיו שלו עצמו.

15. בעיניי כל ההסתייגויות הללו הן ניואנסים. המצב מצריך ויתור על דקויות ועל טהרנות יתירה. עכשיו צריך לצאת ולהביע מחאה בקול רם, מי נגד הכיבוש ומי נגד ההשתוללות ומי מחשש להתמוטטות הדמוקרטיה. בשורה התחתונה כל אלו מאפיינים של הממשלה הזאת, כל אחד וחששותיו הוא. אם לא נצא כעת בעוצמה נגד הממשלה המטורפת הזאת, מעבר לנזקים הקשים שצפויים לנו, הדבר בהחלט יכול להגיע להפעלת כוח של ממש, וכבר נשמעו קולות כאלה (שאני לגמרי תומך בהם).

צריך להבין שההתנגשות מול בג”ץ היא כמעט הסצנריו הסביר ביותר כיום, וכשזה יקרה אין שום דרך לצאת מזה ללא הפעלת כוח. חשבו על מצב שהממשלה מעבירה את חוק השחיתות (שבג”ץ לא יכול להתערב במינוי שר. דרעי 2) שנמצא כעת על הפרק, ואז בג”ץ פוסל אותו כמובן. שימו לב שזו פסילה של חוק יסוד, מעשה בעייתי מצד עצמו אבל הכרחי לעת הזאת. הממשלה כבר הכריזה שזה משול בעיניה להפיכה צבאית. טוב, אז זה בכל זאת קורה. כעת חשבו מה יעשה השוטר או החייל (וגם האזרח) שיקבל פקודה משר או ראש ממשלה כזה? האם עליו להישמע לה? או שמא ייכנס לכלא? יהיו חיילים ושוטרים שיישמעו לבג”ץ וכאלה שיישמעו לממשלה. אוסיף ואומר שלדעתי בג”ץ חייב לפסול את החוק הזה אפילו אם לא ימצא לכך הצדקה משפטית, ולמרות החששות מהמצב שייווצר ואולי דווקא בגללם. כן כן, מדובר בפעולה כוחנית כדי להוביל ולהציל את השפיות. במצב של אבדן שפיות מותר וראוי לשקול פעולות לא חוקיות. בהחלט.

16. מעבר לזוועות כשלעצמן, חילול השם הנורא שנגרם כאן, אבדן הדרך המוחלט של כל המנהיגות הרבנית והפוליטית, הדתית והחרדית (!), שכולם כולם מצטיירים כעת בצדק גמור כחבורת מושחתים מחללי השם, לא הייתה כאן מעולם. הכפתן הרבני השחור הפך לסמל לשחיתות, שקר פרימיטיביות וכוחנות, והכי גרוע שזה קורה בצדק גמור. זו כבר לא סתם אנטישמיות. מי לא יכול להבין ולהצדיק את התחושה השוררת כעת שיהדות פירושה חושך פרימיטיבי, שחיתות ושקר, כוחניות, טפילות ומופרעות ילדותית. זהו משבר דתי ורוחני שמי שרואה אותו ולא יוצא נגדו משתף עמו פעולה. אם יש דין ויש דיין (אם לא בעוה”ז אז אולי בעוה”ב), אין לי ספק שכל אלו עתידים ליתן את הדין. יישבו במקום יפה בגיהינום (אם יש דבר כזה) ביחד עם כל גדוליהם ורבניהם שיקימו ישיבה על קבריהם וקברינו. שיהיה להם ולנו בהצלחה.

צאו והפגינו חברים. השמיעו קול ברמה והוציאו את התיבה לרחובה של עיר (לא מדובר על עצירת גשמים, או ביזוי שם ה’ שעליו מנדים, אלא על דברים חריפים וקשים הרבה יותר. זה ממש מצב של מסעי צלב רוחניים). אסור להישאר אדישים לכל הזוועות הללו. מדובר במצב שבו המנהיגים והרבנים שנחשבים משום מה ‘גדולי הדור’, על לא עוול בכפם, סרחו כמעט כולם, והישועה צריכה לצמוח מלמטה, בבחינת (סוטה מט ע”ב):

“חכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת“.

ולהשומע לא ינעם!!!