אינדוקציה ותאוריה
שלום הרב,
רציתי לשאול מספר הבהרות בעניין בעיית האינדוקציה,
1) מדוע לא נותן לומר שתאוריות פיזקליות שעומדות תחת עיקרון ההפרכה פתרו את בעיית האינדוקציה?
הרי במידה ונעמיד למבחן את התאוריה שהשמש תזרח כל בוקר מול כל תאוריה אחרת.
על הצד שעיקרון האינדוקציה איננו נכון ההסתברות שנצדק בה סתם היא אפסית, ולכן במידה ואכן תזרח השמש זה יחזק משמעותית את התאוריה ויראה שעיקרון האינדוקציה מאושש.
נכון שקיימים עוד אינסוף תאוריות שיקיימו שהשמש תזרח מחר כמו השמש תזרח רק עוד X שנים עוד X+1 שנים וכו'. אך המדען הוא זה שמחליט לבחון את התאוריה והוא בוחר את הפשוט ביותר שיסביר לו את המציאות, ושוב מבחינה סטטיסטית עובדה שהוא צדק עד כה.
2) האם ענפי מדע שמתעסקים בעבר כמו אסטרופיזיקה או ארכאולוגיה או אבולוציה הם לדעתך מדעיים?
נקח כדוגמה את תאוריית המפץ הגדול – לכאורה הוא איננו עומד למבחן ההפרכה כי הוא מתעסק בעבר ולא בעתיד, אך בעקבות התאוריה הזאת ניתן לחשוב על השלכות שאכן שנים קדימה אוששו כמו קרינת רקע הקוסמית או תצפיות על התפשטות היקום. אותו דבר באריכאולגיה יש תאוריה שניתן על פיה לנבא חפירות עתידיות.
אז האם גם תאוריות בנושא העבר הם נקראות מדעיות? כי הם בעלי השלכות חיצוניות לתאוריה.
3) האם לדעתך יש קשר בין בעיית האינדוקציה לבין קיומו של אלוהים, ולא רק ברמת פלא – איך באמת יש לנו אינטואיציות טובות אלא קשר סיבתי.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
1. בוודאי שההסבר שלי מניח את עיקרון האינודקציה.
ליתר דיוק המונח "סביר יותר" הוא תערו של אוקאם אבל לצורך המשך הדיון נכליל את כלל ההנחות הללו למונח חשיבה מדעית.
ואם כך, במידה ויכולות חשיבה מדעית הם אינם נכונים אין שום סיבה לחשוב שהם יעבדו, לכן בהינתן לכך שיכולות אלו עובדות סביר לסמוך עליהם.
מדוע אתה רואה פסול בטענה הזאת?
3. התכוונתי האם מפליא אותך מדוע יש לנו חשיבה מדעית נכונה? כמו הראיה מן המורכבות, או שמא אתה סבור שאמונה באלוהים הוא תנאי לחשיבה מדעית. אם כך, מדוע? ב-1 ראינו שניתן מבחינה מתמתיטית לאשש את חשיבה המדעית או לפחות לתן בה אמון גבוה מאוד.
כי הסתמכות על זה שהם עובדים היא היא האינדוקציה. אתה בעצם שואל למה להסתמך על מה שעבד בעבר, ועונה: כי זה עבד בעבר. אתה חוזר על הטיעון מהגרף שהשתמשתי בו לא פעם (למה בוחרים דווקא את הקו הישר). אבל הוא לא פותר את בעיית האינדוקציה.
3. לא ראינו זאת ב-1.
1/3.
לא הבנתי מדוע הטיעון מהגרף לא פותר את בעיית האינדוקציה?? האם תסכים שאלמלי כך שהנחות יסוד מסוימות היו נכונות, הסיכוי שההבנה שלנו תגלה דברים על העולם היא אפסית, אם כך, ניסוי מוכיח למפרע שההנחות עצמם מאוד סבירות גם אם לא הכרחיות.
???
הניסוי מוכיח שההבנות היו נכונות בעבר. ההסקה מכך על העתיד היא אינדוקציה.
הרב בבקשה תאמר אם הבנתי נכון,
בתוך הכללים עצמם – כמו תערו של אוקאם ואינדוקציה, קיים יכולת טובה לבחירת תאוריה מדעית.
כמו כן, בהנחה שהעקרונות הללו היו שגויות הסיכוי שהם היו מצליחות עד כה זה מאוד אינן מסתברות כלל.
אך מאידך, אין לכל זה סיבה לגזור על נכונותם גם לעתיד , כי זוהי הנחה מעגלית תחת אמון בעקרונות הללו.
ההצדקה לכך מדוע הם בכלל עובדים היא הראיה מהאפסטימולגיה. ז"א שאלוהים איננו תנאי להחזקה בתנאים הללו אלא הצדקה פילוסופית לתנאים.
אבל למה שמדען אתאיסט לא יתחס לשאלה בדבר נכונות העקרונות הללו כטענה ספקנית גרידא כמו השאלה מדוע אתה מניח שהעיניים שלך רואות נכון או הזיכרון הינו תקף?
כמו כן, צריך לזכור שמדען אתאיסט לרוב מאמין שאנחנו קרובים להבנת החוקים ביקום. כך שמבחינתו זה מסביר מצוין מדוע השמש תזרח מחר. ז"א החוקים עצמם שניסחנו ומאמינים בהם מאוששים את התאוריה. קצת מזכיר את המאמין שיחליף במפשט הקודם את המילה חוקים באלוהים..
אכן. השאלה מהי ההצדקה לכללים (זה לא ממש כללים פורמליים. שכל ישר). זוהי אכן הראיה מן האפיסטמולוגיה.
אתאיסט באמת לא מטרד מהשאלות הללו, כמו מאיכות התמונה של העיניים. לכן למרות הראיה מן האפיסטמולוגיה הוא נותר אתאיסט. אבל הוא טועה. סתם התרגל.
גם אם נגיע להבנת כל החוקים, השאלה מדוע אלו החוקים ומי "חוקק" אותם תיוותר בעינה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
