התורה אל מול המוסר האנושי
שלום הרב מיכי. אני מקשיב כעת לדיבייט שהיה לך עם ירון ידען, ויש איזה שהוא עניין לא פטור אצלי בתפיסה שלך לגבי המוסר והתורה, אני אפרט אותה ואשמח להסבר.
בפרק אתה טוען בעצם שהתורה זה צו אלוהי המחייב אותך במידה כלשהי, ובנוסף לכך לך יש צו מוסר אנושי ולפעמים שניהם עומדים בסתירה. עניין זה אני מבין אותו לחלוטין, וגם מסכים איתו. אך אתה טוען שהתורה אינה מדברת בכלל על מוסר – שאלתי היא מדוע אתה לא סובר שהתורה היא היא הצו המוסרי האמיתי , אך בני אדם אינם מסוגלים להגיע להבנה שלו בעצמם משום שהוא מגיע מהאלוה, שאין לנו נגיעה בהבנתו.
הנפקא מינה של השאלה היא שכשיש התנגשות בין המוסר הפרטי שלך לבין הציווי בתורה לפעמים אתה, על פי דבריך, תפעל ותצודד במוסר האנושי ולא בתורה. איך זה? הרי אתה תסכים איתי שהמוסר הפרטי, האנושי – שכלי הוא משתנה לפי תקופות. המוסר שלך הוא לא המוסר של אלכסנדר מוקדון, וגם לא של אריסטו – למרות ששניהם הגיעו לתובנות המוסריות על פי שכלם בלבד. כלומר המוסר האנושי הוא לא מוחלט לעולם. למה אתה רואה בו כדבר בעל משמעות שכשהוא נתנגש עם ההלכה/דברי התורה לפעמים ותעדיף אותו?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
