מוסר והלכה

שלום הרב,

סיימתי כעת הקורס שלך ביוטיוב על מוסר והלכה ויש לי כמה שאלות וכמה קושיות ברשותך:
1.  האינטואיציה שלי מתנגדת מאוד למה שאתה מציע שיש הבדל תהומי בין מוסר להלכה ושאלה שתי קטגוריות שונות. אני אישית נוטה לחשוב שההלכה היא לא המוסר העליון תמיד כפי שטוען הרב קוק, בטח שאני לא יכול לקבל את החזון איש, אבל היא לא צריכה לנגוד את המוסר – היא לכל היותר או א-מוסרית או מוסרית. תקשה עלי כמובן:  איך ייתכן שהתורה מפלה את הגר, מעמד האישה, דיני גוי, עמלק וכו’ – לי נראה הרבה יותר הגיוני לפרש שפעם באמת זה היה מוגדר מוסרית כבסדר והיום כבר לא. התורה ניתנה בזמן מסויים, עם תפיסות מסויימות, ולכן ברגע שיש הבנה יותר נכונה של דברים (כמו המוסר) אזי, גם דינים דאורייתא – ברגע שיש כלים הלכתיים – גם אותם צריך לשנות בהתאם למוסר הנכון. הרי ברור שפעם גוים היו חסרי נימוסים (כדברי המאירי), ברור שלנשים היה מעמד פחות בקהילה, עם ישראל שנרקם ונהיה עם היה חייב לדאוג למשפחה ולהיזהר עם קליטת גרים, וגם עמלק – כשעם מנסה להשמיד את העם שלך שבהתגבשות – הציווי כלפיו הוא מחמיר מאוד כי היה צריך לעשות ממנו דוגמא. אבל, היום – המצב הוא לא כמו שהיה! ואכן אם היה לנו סמכות – אולי באמת צריך לפרש את התורה בצורה אחרת, בהתאם לתפיסות היותר נכונות כביכול.  ובאמת – נראה שזו התפיסה הרווחת בהלכה – הרב בזק בספרו “עד היום הזה” טוען שנראה ש”עין תחת עין” היה ממש, ורבנן שינו מפני שבאמת פעם זה היה מוסרי לחתוך את היד/עין למי שפגע והיום כבר לא. למה לא להגיד את זה כלפי כל המצוות? גם אתה אומר את זה לגבי היחס לגר, זה גם נראה הקביעה של חז”ל לגבי בן סורר ומורה, אשת יפת תואר שלא נכתבה אלא כנגד יצר הרע, גם המאירי אומר את זה ביחס לגוי,  למה לא להמשיך בקו הזה? נראה לי יותר נכון (לגבי גרמא ורצח – אני באמת תוהה – זה הרי לימוד של רבנן – באמת נשמע לי שזה אולי לימוד שהוא טעות. האם זה אפשרי להגיד?).

2. טענת שהלכה ומוסר הם קטגוריות נפרדות כי אמרת – הרי רואים שהציווים של התורה סותרים את ההלכה – וכך פתרת את הבעיה. אבל, פתחת חור שחור חדש – אמרת אמירה שלדעתי כלל לא אינטואיטיבית או מובנת – אמרת שיש ערך דתי לציווי דתי כדי “לתקן את הנצח שבהוד”. בעצם אמרת שאין לך שום הבנה למה זה ערך אבל כנראה זה ערך. אני לא מבין למה תשובה זו עדיפה על פני מה שאני מציע – אתה הסברת משהו אחד אבל גרמת לחוסר הבנה מוחלטת לגבי ערך הציווי הדתי. אני מסביר שיש התחשבות מוסרית תמיד, וככל שהמוסר מתברר צריכים להתאים את התורה אליו.  מה הכשל פה?

3. גם אם אתה לא מסכים איתי – אשמח להסבר טיפה יותר מעמיק על מה מוסיפים הציווים הדתיים אם זה לא תיקון מוסרי? נצח שבהוד לא אומר לי כלום. אתה מאמין שבאמת יש תיקונים כאלה? ועוד שאלה בעניין אם אנחנו כבר בנושא – האם הערך הוא קיום הציווי בלבד ובעצם לא משנה אם התורה היתה מחליפה שצריך לאכול חזיר ולהינזר מחיות כשרות? העיקר הציווי?

4. עוד טענה שראיתי – אתה טוען שלרצוח תינוק עמלקי אז היה בלתי מוסרי. אך מדוע? הרי המוסר זה עשיית טוב לאחרים – וכנראה שלהקים ממלכת כהנים וגוי קדוש שיתקן עולם במלכות שדי זה טוב גדול יותר מאשר תינוק עמלקי. זה כמו שאתה צועק על ילדיך כדי עשה מעשה מסוכן וגרמת לו לבכות – פגעת בו לטווח קצר, אך לטווח ארוך את עוזר לו. למה אי אפשר להסתכל ככה על מחיית עמלק? ובאמת לשיטתי, היום, שאנחנו כבר ממוסדים, ייתכן וצריך לבטל את המצווה גם אם עמלקי יהיה ממש מונח לפניי. 

5. אתה טוען לשיטתך, שאפשר לפרש את ההלכה במקום שיש שני פירושים שווים לפי הפירוש המוסרי – מתי יש שני פירושים שווים?! אני מרגיש שזה לא קיים. תמיד יש פירוש שנראה על פניו יותר מהשני. גם האם הבנתי נכון שהמקור היחידי לשיטתך להוסיף שיקול מוסרי הוא הפירוש שלך ל”כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק”

6. טענתך שאין אפליה בין הריגת יהודי שנצרח על ידי גוי, לבין יהודי שרצח גוי כי אנחנו כיהודים רק מעלים את הרף ואיננו עושים את הדין הרגיל בכל המדינות – זה אנכרוניסטי – כי פעם להרוג על רצח היה הנורמה ואכן נראה שבאמת היה מקום לטעון שיש כאן פגם מוסרי, ואינני מרגיש שאני יכול לקבל את שיטתך שזה לא פגום.

7. אותיפרון ושאלת האם הטוב קודם לה’ או שהוא טוב מפני שה’ קבע שהוא טוב – הרב אני לא הבנתי את שיטתך. אני חושב שהטוב והקב”ה אחד הם. אין פה מוקדם או מאוחר – הטוב קיים באמת כפי שה’ קיים באמת. כנ”ל לוגיקה – היא באה מה’ (כמו שהרמב”ם אומר שה’ הוא השכל הפועל וכו’) למה אתה לא מקבל את זה? 

8. אמרת שעם ישראל מקבל על עצמו משהו = מחייב. אז עם ישראל קיבל על עצמו את השו”ע – למה זה לא מחייב?

9.  באיזה מטבע ערכי אתה מדרג את הפרת הבטחה שלי כלפי הקב”ה? אם אני יודע שאני חייב להקשיב לו ואני מפר את ציוויו – יש בזה מימד אי מוסרי כלשהו? או שאין כאן בעיה כי אין פגיעה? 

יום טוב!