קיום מצוות המקדש והעבודה במשכן ארעי נבנה ומתפרק בהר הבית

לכבוד הרב ד”ר מיכאל אברהם שלום רב,
 
ברצוני לשאול את כבוד הרב לדעתו ההלכתית בנסיבות הפוליטיות והבין-דתיות בעניין קיום מצוות המקדש והעבודה בהווה המתמשך (כלומר, לא “מחר בבוקר” אלא בנסיבות של שנים או עשרות שנים קרובות). זאת, מתוך הנחת מוצא, שיש לכבד את רגשותיהם ורגישותם של כמעט שני מיליארד מאמינים מוסלמים ברחבי העולם ואת הלכותיהם השריעיות בהתאם (ויש גם שיקולים הלכתיים של ‘דרכי שלום’).
כמו כן, אינני רוצה להתעכב כאן על סוגיות של טומאת מת, מינוי כוהנים, תיקוף מקום המזבח, צורך במלוכה וכו’, אלו סוגיות מעיינות וחשובות, אך אני אין זאת הסוגייה ההלכתית, שברצוני להעלות.
עוד אקדים, שמתוך עיון בקראאן, בחדית’, בשיח שריעי עכשווי בהלכות וקף (הקדש אסלאמי) וכן בדברי המשלחת הפלסטינית לוועידת הכותל, שקמה עקב מאורעות תרפ”ט, התבררה לי ההבנה, שאין בעיה שריעית עקרונית לקיום פולחן יהודי בחצר אלאקצא (החראם אלשריף) (ואוסיף שגם מוסלמים ישראלים, שאני משוחח עמם על כך, לא התנגדו לעצם הרעיון של פולחן יהודי בחצר אלאקצא אלא בעיקר ל”בן גביר והמתנחלים” וכו’), אך לעומת זאת, ישנה בעיה שריעית בהסבת שטח וקף, שהוקדש למסגדים ולתפילות הציבור, למטרה אחרת דרך קבע.
 
וכעת לעצם השאלה (המשולשת) –

• האם לדעת כבוד הרב אפשר לקיים את כל החובות ההלכתיות הקשורות במקדש ובבניינו במשכן נבנה ומתפרק לצורכי העבודה (זמני קרבן שחר, קרבן מנחה, הדלקת המנורה, לחם הפנים וכו’) בשטח פנוי בהר הבית, הכולל בתוכו את מקום מזבח העולה? (אני לא מכיר גישה שאומרת שמקום המזבח נמצא במקום שיש מבנה אסלאמי קיים.)
• האם נכון לומר שאכן אפשר לקיים את כל החובות ההלכתיות הקשורות במקדש ובניינו כנ”ל, גם במידה ואותו משכן, בזמנים שהוא בנוי הוא אינו מקיף את כיפת הסלע (נניח שבתוכה מקום קדש הקדשים הקדום), כל עוד בימי כיפור יתקיים סדר העבודה על ידי הכהן הגדול (הזאה, וידוי וכו’) בתוך כיפת הסלע?
• האם יש בעיה הלכתית לקבל בהסכם נורמליזציה כלשהו של מדינת ישראל עם רשות או מדינה מוסלמית, שבקווי מתאר אלו למשכן נבנה ומתפרק מסתיימות הדרישות היהודיות(-ישראליות) בנושא מצוות המקדש והעבודה בו בהר הבית (גם ללא בנין קבע)? (או שמא בליווי הערה, כי ‘אנו תקווה להכרה בין לאומית ובין דתית מרצונם החופשי של אומות העולם ברבות הימים כשתמלא הארץ דעה את ה’ לאפשר ברצונם החופשי לשכלל את המקדש כבית תפילה לכל העמים.’ וכו’?)

אשמח אם כבוד הרב יציין את המקורות והעקרונות ההלכתיים עליהם יסתמך בתשובה.
 
בתודה רבה מראש ובברכה עצומה,
אופיר אליהו גל-עזר
 
נ.ב. אציין שלדעתי, משכן נבנה ומתפרק הוא אידאלי לעם ישראל יותר ממקדש קבע, לאור נטיית עם ישראל במשך התנ”ך לסמוך על בית המקדש, שיציל אותם מהאויבים, והאללת המקדש כמתווך בין האל לאדם (“אַל־תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל־דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה:” (ירמיה, ז’, ד’)) וברוח הדברים בשמואל ב’, פרק ז’ – “ה. לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-עַבְדִּי אֶל-דָּוִד, כֹּה אָמַר יְהוָה: הַאַתָּה תִּבְנֶה-לִּי בַיִת, לְשִׁבְתִּי ו. כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי, בְּבַיִת, לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה; וָאֶהְיֶה, מִתְהַלֵּךְ, בְּאֹהֶל, וּבְמִשְׁכָּן ז. בְּכֹל אֲשֶׁר-הִתְהַלַּכְתִּי, בְּכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת-אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: לָמָּה לֹא-בְנִיתֶם לִי, בֵּית אֲרָזִים.”.